העיתונאי דן מרגלית הלך לעולמו בגיל 87
מרגלית נחשב לאחד מגדולי העיתונאים בישראל, ומוכר כמי שעבד ברובם המכריע של כלי התקשורת המקומיים, לאורך קריירה של יותר משישה עשורים. בין השאר חשף את פרשת "חשבון הדולרים" שהביאה להתפטרות ראש הממשלה רבין, והיה מזוהה עם התוכנית "ערב חדש". בתו שירה מרגלית עדכנה על מותו: "היה איש משפחה, אוהב אדם, עיתונאי ואיש ספר, ציוני ואוהב את ישראל בכל נימי נפשו"
העיתונאי ומגיש הטלוויזיה דן מרגלית הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 87. בתו, אשת התקשורת שירה מרגלית, פרסמה ציוץ בחשבון ה-X שלה שבו כתבה: "אבא שלנו, העיתונאי דן מרגלית, 87, הלך לעולמו בחיק משפחתו בביתו בתל אביב לאחר מאבק מחלה. איש משפחה, אוהב אדם, עיתונאי ואיש ספר, ציוני ואוהב את ישראל בכל נימי נפשו".
מרגלית נחשב לאחד מגדולי העיתונאים בישראל, ומוכר כמי שעבד ברובם המכריע של כלי התקשורת המקומיים: הוא כתב ב"חרות", "הארץ", "מעריב" ו"ישראל היום" שידר בערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 10 והטלוויזיה החינוכית, ולפני כחמש שנים אף היה חלק ממיזם התקשורת האינטרנטי דמוקרטTV. מרגלית הניח אחריו את אשתו השנייה דנה, ראש החוג לפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת אריאל, ואת בנותיו מנישואיו הראשונים - שירה שהייתה המשנה למנכ"ל רשת, התסריטאית ויוצרת "פלפלים צהובים" קרן מרגלית, ובתו השלישית נויה.
בסוף השבוע האחרון שודר הריאיון האחרון של מרגלית, ששוחח עם העיתונאי עמית סגל בפודקאסט "מצב האזנה". בשיחה, סיפר איש התקשורת על הרגע שבו הבין שמצבו הבריאותי קשה: "ברגע מסוים בשיבא רעייתי דנה, שהיא פרופ' לפסיכולוגיה, ניגשה אליי ולחשה לי 'דני, אתה חולה מאוד. רוב בני משפחתי שנכחו במקום פרצו בשיר, ההמנון הירושלמי שלי, 'ירושלים של זהב'. אולי אני הולך למות, אז זה השיר האחרון שאני רוצה לשמוע".
מרגלית נולד בתל אביב בשנת 1938. הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה וסיים תואר בהיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. את דרכו בתקשורת החל ככתב בעיתון "חרות", ובשנת 1964 החל לעבוד בעיתון "הארץ" - שם כתב במשך 27 שנים. מרגלית התפרסם במיוחד כאשר בשנת 1977, בעת שהיה שליח של "הארץ" בוושינגטון, הוא חשף את פרשת חשבון הדולרים של ראש הממשלה יצחק רבין - חשיפה אשר הובילה להתפטרותו של רבין, ולהצבתו של שמעון פרס כמועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה. פרס הפסיד לבגין, ואז אירע "המהפך".
מרגלית נמנה עם המנחים הקבועים של התוכנית "ערב חדש", החל מימיה הראשונים בטלוויזיה החינוכית ב-1982 ועד לירידה הסופית מרשות השידור ב-2018. ב-16 במרץ 1989 הוצתה דלת דירתו של מרגלית בירושלים, מספר ימים לאחר שראיין בתוכניתו את פייסל חוסייני. ארגון בשם "הסיקריקים" קיבל אחריות לפעולה.
בשנות ה-90 הנחה גם את התוכנית "פופוליטיקה" בערוץ הראשון, שזכתה להצלחה רבה ונחשבת לכזו שהזניקה קריירות פוליטיות של רבים מחברי הפאנל שהשתתפו, כמו יוסף (טומי) לפיד, שלי יחימוביץ', אורי אורבך וישראל אייכלר. באותו עשור מרגלית גם שימש במשך כחצי שנה כעורך "מעריב", אך פרש בטענה שהבעלים התערבו בשיקוליו מטעמים מסחריים והקשו על תפקידו כעורך.
ב-2001 התפטר מרגלית מ"הארץ" והחל לכתוב טורים ב"מעריב" עד 2007, אז עזב גם את "מעריב" והצטרף ל"ישראל היום". ב-2017 פוטר מרגלית מ"ישראל היום" על ידי עורך העיתון דאז בועז ביסמוט. מרגלית טען כי "פרנסתי נפלה על הגנת חופש הדיבור" וחזר לכתוב ב"הארץ".
ב-2018 פרסמה רויטל חובל ב"הארץ" תחקיר המייחס למרגלית עבירות של מעשים מגונים בכוח בארבע נשים ובהן חני קים, והטרדה מינית של אישה חמישית, בשנות ה-80 וה-90. מרגלית הכחיש את הטענות. בעקבות הפרסום העידו שלוש נשים נוספות, בהן העיתונאית אורלי אזולאי, התפטר מרגלית מ"הארץ".
"קודם כל, שתיים אני לא יודע מי הן", סיפר מרגלית בריאיון לסגל בשבוע שעבר כשנשאל על המתלוננות נגדו. כשנשאל על המתלוננות הנוספות השיב: "אורית שוחט, זה היה בקומת הכניסה של הכנסת, והיא הלכה מולי ואני הלכתי מולה, ואני סגרתי דרכה, אמרתי לה - יאללה בואי. היא לא רצתה. טוב. לא נגעתי בה. אחר כך היו שתי אלמוניות. כשהם פרסמו את זה ב-2018 קיבלתי המון טלפונים. למשל אחד משופטת בית המשפט העליון פרוקצ'יה. הרבה אנשים אמרו לדנה, כולל רונן ברגמן שאני מאוד מעריך אותו, מאוד, אמרו לה - מה הוא ילך כעת למכונת אמת? מה ייצא? אני אפילו לא הבנתי מה אני הולך לעשות, נסעתי כמו איזה אהבל לקיבוץ מעגן מיכאל, שם חיכה פוליגרפר גדול של השב"כ והמשטרה שכבר היה משוחרר".
מרגלית, שהעיד כי יצא דובר אמת פעמיים באותה בדיקת פוליגרף, נשאל על ידי סגל אם מדובר ב"המצאה" - והשיב: "ממש לא, זו לא הייתה המצאה. תראה, היא (חני קים) עשתה את זה לדבריה 32 שנים אחרי שזה קרה. היא יצאה דוברת אמת. היה משהו, אבל לא היה כלום. איזה כמעט אונס? מה כמעט אונס? היא החליטה, פתאום מסיבות פוליטיות שלה. אני חושב שמשכתי אותה ביד". "טעית?", שאל סגל, ומרגלית ענה: "בטח, אבל זה אונס?".
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד למרגלית, וכתב: "בקורותיה של התקשורת הישראלית יישמר לדן מרגלית מקום של כבוד. לצד האהבה הגדולה למקצוע העיתונאי, דן תמיד התבלט כאינטלקטואל המבקש לאתגר את כל מושאי סיקורו. לפני מספר ימים התקשרתי להיפרד ממנו. הוא התרגש עד דמעות כשהזכרתי לו שספרו 'שדר מהבית הלבן' הצביע על הסיכוי שהוחמץ למנוע את מלחמת יום הכיפורים. בשיחותינו תמיד דאג להדגיש שהוא קודם כל פטריוט ישראלי. כך היה".