הבמאי הישראלי אבי מוגרבי: "האנטי-ישראליות מוצדקת"

את טקס הענקת פרס מפעל חיים לשחקנית האגדית אלן בורסטין בפסטיבל הסרטים בוונציה, מוקדם יותר השבוע, ליוו הקרנות של שלושה סרטים קצרים: סרטה של מגי ג'ילנהול, "פלאש אימפקט", שבו בורסטין מגלמת את מרילין מונרו אילו הייתה עדיין בחיים; סרט נוסף שעסק במדיניות משטרת ההגירה אייס במינסוטה; וכמו כן הוקרן סרטו של החדש של הבמאי הישראלי אבי מוגרבי, "הליון" ("אספרגוס פראי").

הסרט של מוגרבי עוסק במפגש של במאי הדוקו הוותיק, שידוע בסרטיו הנוקבים נגד ישראל, עם חברו הערבי עלי, כשהם יוצאים לחפש את שרידי הכפר ספוריא, שעל אדמותיו נמצא כיום היישוב ציפורי. במקום שרידי הכפר הם מוצאים אספרגוס, ומנהלים שיחה על הסכסוך ועל החיים בישראל. "בכלל לא התכוונתי לעשות את הסרט", מספר מוגרבי בריאיון ל-mako. "הזמינו אותי לביאנלה של ונציה (תערוכת האומנות החשובה בעולם, שפסטיבל הסרטים הוא חלק ממנה; ר"פ) להכין יצירה המבוססת על הסרט שלי 'נכנסתי פעם לגן'. מצאתי צילומים ישנים שלי ושל עלי, שעוסקים בחיפוש אחר הכפר שלו, בנכבה ובגירוש הערבים ב-1948. היום החומר הזה נראה לי רלוונטי מתמיד, ולכן החלטתי להוציא אותו כסרט - והנה אני מציג בוונציה".

כמה זמן אתה מכיר את עלי?
"קרוב ל-40 שנה. רציתי לעשות סרט על המקורות המשפחתיים שלי, שהם מלבנון ומדמשק, וחשבתי שאני ועלי, כחברים, נשחק בסרט עלילתי שקשור למשפחה שלי וגם שלו. זה בכלל לא יצא, ובסוף עלי הוא זה שהציע שפשוט נדבר על החיים שלנו ועל יחסי ערבים-יהודים. אני ועלי מדברים, ובמיוחד מקשיבים אחד לשני, וזה מה שאנחנו חייבים לעשות - להקשיב לאחר ולא להתנשא מעליו".

מה מניע אותך ליצור כל כך הרבה שנים?
"אני כבר די מיואש מהמצב הפוליטי, וזה רק דוחף אותי להמשיך וליצור עוד ועוד יצירות המציגות לצופה את המצב המורכב באזור שלנו. עזבתי לפורטוגל לפני כמה שנים ויכולתי לשבת שם בשלווה, אבל היצירה חזקה ממני. אני אסיר תודה לאוצרות המדהימות של הביאנלה שהזמינו ממני עבודה חדשה".

אתה חושב שליצירות שלך יש כוח לשנות?
"הכי חשוב לדבר עם כולם, ועשיית סרט היא צורה של דיבור. ברור שהיכולת לשנות מאוד מוגבלת, והסרטים שלי מן הסתם לא יביאו לשינוי במדיניות הממשלה הישראלית מהיום למחר.

"הרגשתי טוב מאוד בהקרנה", מספר מוגרבי בסופה, אחרי שזכה למחיאות כפיים נלהבות באולם. "אני חייב לציין שפחות אכפת לי כמה מחיאות כפיים אני אקבל, ויותר מעניין אותי שמה שאנחנו עושים כמדינה ישתנה". ואת הביקורת שלו על מדיניות הממשלה הוא מציג גם לעיני העולם - כשאל הפסטיבל הגיע, לא אחת, עם סיכת "עצרו את הג'נוסייד".

אתה רואה אפשרות שתחזור לישראל?
"בוודאי. ברגע שבישראל נוכל לחיות בשוויון עם האוכלוסייה הערבית, ולא לחשוב שאנחנו אדוני הארץ ואין בלתנו, אני מאוד אשמח לחזור למקורות".

נתקלת בגילוי עוינות כאן?
"ממש לא. אני חושב שאם אתה בן אדם, אז יתייחסו אליך כאדם. יש אנטישמיות בעולם, אבל בעיקר יש אנטי-ישראליות, שהיא בעיניי מאוד מוצדקת לאור מדיניות הממשלה".