מניין האנגלית שלי? מניו יורק. אבל ישראל זה הבית

אמנדה הירש מגיעה ברגל לבית הקפה שקבענו להיפגש בו. היא הלכה לכאן מדירת נופש שכורה ליד הים בהרצליה, שם מבלה משפחתה את חופשת המולדת הזו. הירש, נטולת גינונים של כוכבת, רגילה לצעוד כמו כל ניו יורקי שמכבד עצמו; לרעיון של טיסה לישראל, לעומת זאת, היא צריכה להתרגל בכל פעם מחדש. "כשאנחנו חושבים לבוא, אני תמיד אנטי בהתחלה. טיסה עם הילדים זה לא קל", אומרת מי שהעבירה כאן את שנותיה המעצבות. "אבל כשאני כבר מגיעה, אני עפה. יש פה כזו אווירה של חופש, וים, ומזג האוויר, והאנשים, והרחובות".

תיזהרי, בעלך יקרא את זה ויציע לך לחזור ארצה לתמיד.
"לא, לא חוזרים. פעם הוא רצה, אבל מאז שהתחלתי לעבוד זה באמת לא רלוונטי".

העבודה של הירש היא הפודקאסט המצליח Not Skinny But Not Fat ("לא רזה אבל לא שמנה", ועוד נגיע לשאלה איך נולד השם הזה). בין השאר ישבו אצלה ונפתחו מולה ראיין ריינולדס, שרה מישל גלר, אווה לונגוריה, קריסטן סטיוארט – ובערך כל משפחת קרדשיאן. קים, קורטני, קלואי ולאחרונה גם קריס.

בכל הכבוד לסלבס האחרים, החיבור של הירש לקרדשיאנס הוא זה ששם אותה במקום מיוחד על המפה הצפופה של הפודקאסטים. "דיברתי עליהן ולא ידעתי שהן עוקבות אחריי", היא מספרת איך זה קרה. "אני חושבת שהן אהבו את זה שלא הייתי מעריצה מלקקת, וגם לא בוטה. הייתי אמיתית, והן שמו עליי עין".

מתי הבנת שזה דבר שקורה?
"כשקלטתי שקים התחילה לעקוב אחריי. ראיתי את זה באמצע הרחוב ופשוט נפלתי על הרצפה, זה היה טירוף, מסגרתי את זה. לא כתמונה בבית, כן? כפוסט".

ואיך נולד הריאיון עם קים?
"התוכנית שלהן עברה לפלטפורמה של הולו, והיה על זה מלא באזז. פתאום קיבלתי מייל מהולו, 'הקרדשיאנס עוברים אלינו, תרצי לראיין את קים?'. בהתחלה חשבתי שעובדים עליי, אבל אז הבנתי שזה אמיתי".

איך הגבת?
"עניתי בהתלהבות, אני לא מתביישת להתלהב. אני לא אשחק אותה כאילו, 'אוי, תני לי לבדוק את הלו"ז שלי'. אני אגיד, 'או מיי פאקינג גאד, את צוחקת עליי?'. זה היה בדיוק בתקופה שהיא התגרשה מקניה ווסט ויצאה עם פיט דייווידסון, זה היה פאקינג שיא".

מה היה במפגש הראשון ההוא עם קים?
"הגעתי למשרדים הראשיים שלהם, ואחותי שולחת לי הודעה, 'את קולטת איפה את?'. היא ניסתה להתרגש איתי מהמעמד, אבל אמרתי לה, 'זה לא הווייב'. הייתי חייבת להגיד לעצמי, 'אני יודעת מה אני עושה ואני מהממת ואני מקצועית. זה המקום שלי'. זה חייב להיות, 'אני שווה בין שווים'".

ואיך הלך?
"דיברנו מלא על פיט ועל קניה. בראיונות שלי אני בסופו של דבר באה לעשות שיחה, וזהו. אני לא רוצה לשים אותה במקום לא נוח. אני כן רוצה ג'וס, אבל מצידי הג'וס יהיה גם לשאול איזה חטיף היא הכי אוהבת".

והן אהבו והמשיכו להגיע.
"ראיינתי את קורטני, את קלואי וממש עכשיו גם את קריס. היא הייתה כזו צ'יל, היה לנו עיכוב בהקלטה ואמרתי לה, 'אני יודעת שאת לחוצה בזמנים'. היא הייתה הכי חמודה ואמרה לי שזה בסדר, ועשינו לא רק טיקטוק אחד אלא שלושה". 

 
מי מהקרדשיאנס הכי נחמדה?
"כולן נחמדות, אבל קלואי. היא כותבת לי מגילות. העליתי משהו על מרואיינת שהבריזה לי, והיא כתבה לי משהו נורא יפה. אגב, קים וקורטני ישר שאלו אותי מי זאת. הן אוהבות ג'וס והן חשבו שזו מישהי ביג, כמו ג'יי-לו. צר לי לאכזב, זו לא הייתה כזו זמרת גדולה. אבל ג'יי-לו לגמרי על הכוונת שלי"

התרגלתי למוניות שירות, ופתאום אני בסאבוויי

הירש בת ה-37, אם לנואה (5) ולני (שנה וחצי), נולדה בניו יורק לאם ישראלית ואב אמריקאי. כשהייתה בת 7 הגיעה משפחתה לארץ, התיישבה בחיפה ונשארה כאן במשך שבע שנים לפני שחזרה לארה"ב. "הילדות שלי כאן הייתה הכי מדהימה בעולם", היא אומרת. "לא רציתי לעזוב כשאימא שלי החליטה לחזור לניו יורק, היו לי כאן כל כך הרבה חברים. עד היום הבסיס האמיתי של החברות שלי הוא חברות הילדות שלי. כשאני מסתכלת אחורה אני אומרת, מזל שיש בי את החצי-חצי הזה. איזו משעממת הייתי אם לא הייתי גדלה בישראל".

כשסיימה לימודי שיווק בקולג' חזרה הירש לביקור בארץ. במועדון בחיפה הכירה את מי שהפך לימים לבעלה, ירון וייס, והפעם נשארה כאן חמש שנים. היא ניסתה את מזלה בתעשיית הבידור, הספיקה לשחק מאפרת ב"איש חשוב מאוד" לצד יהודה לוי ("כל כך התלהבתי לשחק לצד יהודה, הייתי בטוחה שאני על הגל") וב-2015 הצטלמה לפרסומת שאתם בטח זוכרים כ"רוצים לדעת מניין האנגלית שלי?".

זה היה קמפיין של קורסי "ג'רוזלם פוסט לייטוק" ללימוד אנגלית. בפרסומת נראית הירש יושבת באמבטיית קצף ושואלת את הצופים אם הם רוצים לדעת איך האנגלית שלה כל כך טובה, וזה פשוט תפס. הפרסומת שודרה במשך שנים וזכתה לציטוטים, לפרודיות ואפילו לאזכורים ב"ארץ נהדרת". היום אומרת הירש, "תמיד שואלים אותי אם מבאס אותי שמכירים אותי משם, וממש לא. ביאס אותי שהרווחתי רק 1,000 שקל על פרסומת ששודרה שנים, אבל אם בישראל מכירים אותי משם, אז אחלה. זה גורם לאנשים להרגיש שאני מכאן. גם עכשיו, בהפקת הצילומים לכתבה הזאת, היו בהלם שהסכמתי לעשות לזה מחווה. מבחינתי זה מטורף, מה שקרה עם זה".

את מבינה למה הפרסומת נהייתה קאלט?
"כי א', למה הבחורה עירומה באמבטיה? ב', למה היא עם קצף על הטלפון? אהה, וזה גם שקר. רוצים לדעת מניין האנגלית שלי? מזה שנולדתי בניו יורק. לא מהאמבטיה".

אנשים עדיין מזהים אותך משם?
"כן, ויש כאלה שאומרים, 'את לא דומה לעצמך, השתנית'. נו בטח, עברו עשר שנים. ואני חושבת שנראיתי פחות טוב".

היית רוצה לעשות עוד דברים בארץ?
"כן. אני לא יודעת איך ומה, אבל משהו בבידור. בסוף זה הבית".

למרות הפריצה הקצרה ההיא, חזרת לניו יורק.
"כשירון הציע לי נישואים, אמרתי לו, 'אני לא חתמתי על להישאר לגור בארץ'. קיבלנו החלטה על ניו יורק, אבל הייתה לי נחיתה קשה. כבר התרגלתי לארץ, למוניות שירות, ופתאום אני בסאבווי, בטיימס סקוור, מלא אנשים. קיבלתי את החרדה של החיים, והדבר העיקרי היה שהייתי צריכה להוכיח. בארץ אמרתי לירון כל הזמן, 'אם רק היינו בארה"ב, הייתי פורצת עכשיו'. ופתאום אני מנסה להתקבל למקומות, וכלום. בסוף לקחתי איזו עבודה של גיוס עובדים. משם נולד האינסטגרם שלי, מהתקופה של החרדות והלא טוב".

ב-2016 פתחה הירש את עמוד האינסטגרם Not Skinny But Not Fat והעלתה לשם פוסטים מצחיקים, מין מהדורה אמריקאית של "הפשוטע". "אהבתי לכתוב, זה הצחיק אותי ועשה לי קצת טוב, והבנתי שעם האינסטגרם קל להגיע לאנשים מטורפים", היא מספרת. "כלומר, הבנתי שפוסט שלי על ג'יי-לו באמת יכול להגיע לג'יי-לו".

למה דווקא "לא רזה אבל לא שמנה"?
"כל החיים שלי הרגשתי ככה. מגיל 13 הייתי מקבלת הערות, בטח בארץ. הרי כאן מתעסקים בזה כל הזמן".

מה היו אומרים לך?
"שאני סקסית. עם הגוף שלי, שהוא מלא יותר, ובעיקר עם השפתיים הגדולות שלי. כשאת בת 13, להגיד לך שאת סקסית זו לא מחמאה בכלל. אבל אנשים התחברו לשם הזה, ללהיות באמצע. זה לא קשור לתוכן שלי, אבל עדיין יש כאלה שחושבים שזה פודקאסט על דיאטות".

אז הקמת עמוד בשביל הכיף, ודברים פשוט התגלגלו?
"זו ממש לא הייתה הצלחה בן לילה, וגם לא התאבדתי על זה כמו שחקן רעב. אבל כל החיים אמרתי לעצמי, 'את אמורה להיות בעולם הזה ואת תהיי בעולם הזה. את תמשיכי לנסות בדרך שלך, וכל הזמן תאמיני'".

הרבה אנשים מוותרים כשהם לא זוכים להכרה ולכסף.
"אפשר לעבוד בשביל להתפרנס, ושבצד יהיה התחביב. כשהתחלתי באינסטגרם עבדתי בשתי עבודות במקביל, ורק כשזה גדל עזבתי אותן. לא כיוונתי לזה כמקצוע, לא חשבתי שזה יביא אותי לפרסום ולהצלחה. זה היה יותר ממקום שאני אוהבת את זה, ואם יבוא משהו מזה, אז אחלה". 

ראיין ריינולדס? הוא שחקן קבוצתי

ההצלחה של עמוד האינסטגרם הובילה את הירש לצעד הבא: הפודקאסט באותו שם שהשיקה ב-2019. "רציתי מקום שאני אוכל לדבר בו, להתלכלך, וחשבתי, 'מי כבר יקשיב?'. אבל בדיוק היה הסקנדל שטריסטן תומפסון בגד בקלואי קרדשיאן עם החברה של קיילי, ג'ורדין וודס. זה היה ביג, הייתי מדברת על זה, ואז התחילו להתארח אצלי מקורבים של סלבס ואנשי צוות שלהם, כמו סטייליסטים ועוזרים. הם נתנו לי סקופים, ולאט-לאט זה נבנה".

מתי הפודקאסט תפס תאוצה?
"בסוף 2020, כשחתמתי על חוזה עם הסוכנות שבה אני מיוצגת עד היום. בדיוק עכשיו חידשנו חוזה לעוד שלוש שנים".

זה גם היה השלב שבו התחלת להתפרנס מהפודקאסט?
"כן, בטח. הרווחנו עוד קודם והתחלקתי חצי-חצי עם החבר שהבאתי כמפיק, אבל עכשיו זה כבר חוזה וחסויות, והכי כיף זה שלא אני צריכה לדאוג לכל זה".

אז לכל מי שחושב שמתחילים לעשות פודקאסט וזה ישר כלכלי, יש כאן כבר שש שנים של הקלטות.
"זה לוקח זמן, ובגלל זה אני אומרת: צריך לאהוב את מה שאתה עושה. כשהיו לי רק כוכבי ריאליטי, לא אמרתי, 'אוף, אני מתפדחת, אני רוצה את האיי-ליסט'. גם עכשיו התחילה תוכנית ריאליטי חדשה על אחיות דוגמניות, עשיתי איתן פרקים, ואנשים מהתעשייה כתבו לי שהן לא הקרדשיאנס הבאות ושזאת לא רמה. אבל לי אין שום בעיה, בעיניי זה כיף שיושבת מישהי משוחררת ויכולה להגיד הכל, כי שחקנים למשל הם ממש שמורים".

כש"לא רזה" הפך לסיפור הצלחה היה לך רגע של "עשיתי את זה"?
"בתעשייה הזאת יש לך רגעי היי מטורפים, ויש רגעים שאת מרגישה שלא קורה כלום. זאת רכבת הרים. אם מישהו אחר קיבל אורח שרציתי, זה יכול להרוג אותי ליום שלם. כל הזמן צריך להזכיר לעצמך את הדברים הטובים בשביל לא להתבאס".

איך את מסבירה את ההצלחה שלך?
"בעלי אומר שזה חלק מהיותי ישראלית, ויכול להיות שזה באמת התבלין הזה. אני נשמעת הכי בייסיק ביץ' אמריקאית כשאני מדברת אנגלית, אבל זאת האישיות".

אלא שחוצפה ישראלית זה לא מספיק בשביל להצליח בארה"ב. לא בלי מקצוענות, התמדה, סבלנות – והנאה אמיתית שאי אפשר לזייף. אצל הירש אפשר היה לראות את כל זה כשאירחה לאחרונה את מי שמבחינתה הייתה מרואיינת מהחלומות: לנה דנהאם, כוכבת ויוצרת "בנות". "אני מעריצה שלה, של הראש שלה, ופתאום היא מדברת איתי כאילו כל החיים אנחנו בסטיז. אפילו גילינו שבתיכון היינו מאוהבות באותו בחור. יצאתי מהפרק איתה בהיי טבעי", אומרת הירש. "מאז הסתמסנו מלא, והיא אולי לא כזאת שתצא איתך לדרינק – היא לא שותה וגם לא ממש יוצאת מהבית – אבל היא כותבת לי מכתבי אהבה, ואני סופגת הכל".

ממש עכשיו ראיינת את ג'ניפר אניסטון וריס ווית'רספון כחלק ממסע יחסי הציבור לסדרה שלהן "תוכנית הבוקר". איך היה?
"אומנם זה לא היה לפודקאסט, אבל ברור שלקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים. זה היה הכי הוליווד, את מרגישה את הממלכתיות מסביבם. זה היה שווה רק בשביל התמונה". 

בואי נדבר על המחמאה שנתנה לשיער שלך ג'ניפר אניסטון, לנצח תספורת רייצ'ל.
"עניתי כמו סתומה, שאלתי אותה אם היא רוצה את המספר של הספר שלי. פתאום חשבתי, למי אני אומרת את זה? אבל היא שאלה אותי מי עושה לי גוונים, מה הייתי אמורה לענות? אנשים כתבו לי שמעצבת השיער שלי בטח אוכלת את עצמה כי לא הזכרתי את השם שלה. או שההוא של ג'ניפר אוכל את עצמו, כי כאילו, למה ג'ן שואלת?".

ריאיון כזה שקורה מחוץ ל"לא רזה" עוזר לקדם את הפודקאסט? אותך?
"ברור, וג'ן כבר התחילה לעקוב אחריי. התעלפתי כשראיתי שהיא עשתה לי פולואו, זה באמת מרגש אותי. אבל לא העליתי על זה כלום, מהמקום של לכבד אותה. מי שרוצה יכול לראות שהיא עוקבת אחריי, אין צורך להגיד את זה. בפרויקט הבא שלה אני כבר אציע לאנשים שלה שתבוא לפודקאסט, משהו שלא הייתי עושה כשהתחלתי. אז לא הבנתי שאף אחד לא יבוא אלייך סתם, אלא רק כשיש מה לקדם".

איך ראיין ריינולדס הגיע לפודקאסט? גם לו היה מה לקדם?
"יום אחד ראיתי שהוא עשה לי פולואו. שלחתי הודעה ליחצנית שלו, והיא נתנה את האוקיי שזה יקרה מתישהו. כשיצא 'דדפול & וולברין' היא כתבה לי, 'אולי אצטרך שתראייני את ראיין'. זה היה בדיוק אחרי שילדתי את לני, אבל אמרתי לה, 'לזה אני אחזור'. ובאמת חזרתי, שמנה ודוחה, לשבת עם ראיין. כשהיה ברור שהסרט מצליח בקופות, הוא שלח לי הודעה כאילו אני אחראית לזה: 'תודה על כל האנשים שהבאת לצפות'. זה יפה שהיה לו חשוב להודות לי, הוא שחקן קבוצתי כזה". 

על ישראל אני מעלה מה שאני מרגישה 

ההצלחה של "לא רזה אבל לא שמנה" הפכה את הירש עצמה לדמות מוכרת, כזו שכל מילה שלה בפודקאסט וברשתות עשויה להדהד למרחקים – בעיקר כשהיא מתבטאת על המצב כאן אצלנו. "עוד ב-2021 קיבלתי הודעות שנאה שקשורות לארץ ואיומים על חיי", היא מספרת. "זאת הייתה ההרגשה הכי לא טובה בעולם".

את לא חוששת להעלות תוכן על ישראל?
"לא, גם לא כשירדו עוקבים. לרגע לא פחדתי לאבד אותם, כי למה שאני ארצה עוקבים שלא תומכים בי, שלא תומכים במיי פיפל? מצד שני, הרבה חיפשו לעקוב אחרי אנשים שחוו את ישראל, אז היה באלאנס, וכבר קיבלתי הצעות כספיות לתמיכה בישראל. אמרתי לא, כי על ישראל אני מעלה מה שאני מרגישה, לא בשביל ספונסר. ועוד אמרו לי, 'איך את אומרת לא, את לא מבינה איזה שמות יש לנו שאמרו כן'. אנשים שהשתמשו במלחמה כדי לקדם את עצמם – אותי זה הגעיל".

זה פגע בפודקאסט?
"הרגע הקשה היה כשרצו לקנסל אותי. יש קבוצות שנאה שרוצות להוריד אותך, ממש פנו למפרסמים שלי כדי שיפסיקו לעבוד איתי, והיו כאלה שבאמת הפסיקו. זה משוגע. רק אתמול קיבלתי הודעה ממישהי, 'אהבתי אותך, אבל אחרי הסטוריז על ישראל אני עושה אנפולואו'. ואני כזה, 'נשמה, אל תתני לדלת להפריע לך בדרך החוצה, אה?'".

מה דעתך על גילויי התמיכה בפלסטינים שסחפו השנה את הוליווד?
"אני לא יכולה למחוק את כל הוליווד. אלה שהיו ממש מעורבים בזה מחוקים מבחינתי, כמו סינת'יה ניקסון או אילנה גלייזר, שלא הסכמתי לראיין גם כשניסו לדחוף לי אותה. לא רק שאת יהודייה, את הכי נגדנו בעולם? איזה נזק את עושה. אבל יש כאלה שנדחקו לפינה, כמו שהיה עם ג'ניפר לורנס, שבאה לקדם סרט ושאלו אותה במסיבת עיתונאים מה היא חושבת על המצב. היחצנית שלה אמרה לי שהן התכוננו לזה ושהיא הייתה אמורה לענות על שני הצדדים, אבל ממש דחקו אותה לפינה. ולמה היא דיברה על רצח עם? כי היא ידעה שזה מה שמצפים ממנה להגיד ושזה יקבל מחיאות כפיים. אז אני לא שרפתי את ג'ניפר לורנס".

איך את עם זה שהקרדשיאנס לא דיברו על הנושא?
"הן לא דיברו בכלל, גם לא בעד הצד השני. תחשבי כמה הייט הן מקבלות שהן לא מעלות 'פרי פלסטיין', ואני יודעת שהן איתנו".

יש מישהו שממש אכזב אותך?
"השחקנית האנה איינבינדר מ'האקס', שהייתה אצלי בפוד לפני שנה וחצי ואפילו לבשה חולצה של מחנה קיץ יהודי. עכשיו היא זכתה באמי, אמרה 'פרי פלסטיין' על הבמה והכפילה את העוקבים שלה ברגע. בכלל, היא בוכה מלא על הפלסטינים. בפסח היא כתבה שאנחנו תמיד היינו הכובשים, והגבתי לה על זה 'או האנה' עם אמוג'י של קוף מסתיר פנים. היא כתבה לי, 'חג שמח, מיי לאב'".

את ההתנהלות של גל גדות בהקשר הזה את מבינה?
"הישראלים שיצאו נגדה הם חוצפנים. בכל מקום שכתבו עליה משהו שלילי, הגבתי וכתבתי שהיא אלופה. גם ככה הקריירה שלה בסכנה, אתם רוצים שבגלל המצב היא לא תעבוד ולא תתפרנס? היא עושה מה שהיא יכולה, והיא עשתה. יש לה 100 מיליון עוקבים, אז כל מה שהיא מעלה מגיע לכל כך הרבה אנשים. היא אמרה 'שחררו את החטופים', ועדיין אכלה חרא. מתי המתלוננים יבינו שאף אחד לא חייב להם כלום?".

אגב, מתי גל תגיע לפודקאסט?
"וואו, היא צריכה להגיע. היא חייבת. אני רק לא יודעת אם היא תרצה את הישראליות, את מבינה כמה זה עצוב? וזה לא שנדבר בעברית או על המצב, זה לא הווייב. הווייב הוא שזה יהיה פאן".

פונים אלייך ישראלים בניסיון להגיע לפודקאסט?
"קרה, ואמרתי לא. כי זה לא הקהל, זה לא מתאים. אם זה היה, הייתי שמחה לתת את הבמה. חשבתי לארח את שורד השבי עומר שם טוב כשהוא היה בניו יורק, אבל הבנתי שזה לא יעבוד. בכל זאת, פודקאסט על תרבות הפופ".

את מי את חולמת להביא?
"את בריטני ספירס, אבל מה הסיכוי שהיא באמת תדבר אי-פעם. הייתי שמחה לארח את מייגן מרקל, שהיה לי איתה ממש קטע: ​כש'באהבה, מייגן' עלתה בנטפליקס, אמרתי שאני מפחדת בשבילה שישנאו את הסדרה. היא שלחה לי מכתב בכתב יד, עם חותמת כזו של כתר על ה-M: 'שמעתי שאת מפחדת, אל תהיי. זה החלק הטוב ביותר, בואי ניהנה מזה'. זה היה מגניב, ואני חושבת שאולי אוכל להוציא ממנה משהו שאנשים יתחברו אליו סוף-סוף. בוא נראה אותה שנייה צ'יל, בלי כל עניין המלוכה בכלל".

לקראת סיום מספרת הירש על שלב חדש באבולוציה של הפודקאסט: "כשאני חוזרת לניו יורק אנחנו יוצאים למופע לייב". באותה נשימה היא אומרת שאין לה תוכניות למנף את ההצלחה לקריירה ברשת טלוויזיה ("כבר בניתי משהו משלי, למה שאעשה את זה בשביל מישהו אחר?"); חלק מזה נובע מהרצון לשמר את אורח החיים המשפחתי, שההצלחה שלה לא שינתה בשום אופן. "אנחנו עדיין חיים באותה דירה שעברנו אליה לפני הקורונה", היא מדווחת. "הדבר העיקרי שהשתנה זה שלארץ אני טסה ביזנס, כי זו טיסה קשה עם ילדים. בתוך ארה"ב אני עדיין טסה אקונומי. אני גם לא חושבת שרואים עליי משהו, אני לא במותגים כל כך. כל אחד יכול לקנות תיק יפה, זה לא מראה על שום דבר. חשוב לי להיות בסטייל, אבל הכי חשוב לי שיאהבו אותי".

צילום: טל עבודי | סטיילינג: חיה וידר | איפור: שחר שבו | שיער: ליאור גבריאלוב | ע. סטיילינג: הדס זקס | הפקה: טל פוליטי | לוקיישן: מלון שרתון גרנד, ת"א