גל גדות חושפת: "הוא התנהג לא לעניין, עזבתי את הסט"
בתור אחת מהשחקניות הבולטות בהוליווד בשנים האחרונות, התראיינה גל גדות לגופי תקשורת גדולים בעולם - אבל בשיחה ב"ריאיון מיוחד" היא נתקלה בשאלות שהצליחו להפתיע גם אותה. המראיינים שעל הרצף האוטיסטי לא השאירו אף נושא מחוץ לתחום - החל מהמקרה הלא נעים שגרם לה לעזוב סט צילומים ועד האירוע הרפואי שהציב אותה בסכנת חיים: "הייתי בשוק, חשבתי שאני הולכת למות"
מאז שעברה עם משפחתה לארצות הברית במטרה לקדם את הקריירה שלה, גל גדות ביססה את עצמה בתור הנציגה המפורסמת ביותר של ישראל בהוליווד ובעולם. השחקנית שחגגה לאחרונה 40 פרצה לחיינו בגיל 18 כשזכתה בתואר מלכת היופי, ומאז הספיקה להופיע בסדרות וסרטים בתעשייה האמריקאית. השיא עד כה הגיע כשכיכבה על המסך הגדול בתפקיד גיבורת העל וונדר וומן וקיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים המפורסמת.
לצד העבודה הרבה, הגיעה גדות לביקור מולדת ואמש (חמישי) פגשה את קבוצת המראיינים שעל הספקטרום האוטיסטי ב"ריאיון מיוחד". העיתונאים החובבים, אותם מלווה רותם סלע, הציבו בפניה שאלות נוקבות ומפתיעות לגבי אירועים בולטים וגם קשים בחייה. בכנות מרגשת שיתפה השחקנית על האירוע הרפואי שחוותה ובו הייתה בסכנת חיים, על ההחלטה שלא לענוד את סיכת החטופים בטקס גלובוס הזהב - ועל מקרה לא נעים שגרם לה לעזוב סט צילומים.
לפעמים את חושבת שהכל קרה לך במקרה?
"פעם חשבתי ככה. אמרתי שעוד רגע מישהו יגלה שאני לא באמת שחקנית, לא באמת מוכשרת, שהכל מזויף ועוד שנייה הבועה הזאת הולכת להתפוצץ".
איך מתמודדים עם תחושה כזאת?
"לרוץ קדימה. גם אם נופלים, נכשלים או אם יש ביקורות לא טובות - פשוט להמשיך קדימה. ככל שהמשכתי וקיבלתי עוד תפקידים וניסיון, בניתי לעצמי את הביטחון האישי במי שאני ובמה שאני שווה".
את אמא לארבע בנות, שחקנית, מפיקה ויזמית. כשאת לבד לגמרי בלי מצלמות או בלגן, מי זאת גל?
"בן אדם עייף מאוד. מתעוררים לאורי הקטנה שלנו בשש בבוקר, הגדולה שלנו לא הולכת לישון לפני 12 בלילה ואת כל הזמן בעניינים, עבודה ותפעול של הבית. אני אמא, אישה, בת וחברה. בן אדם שאוהב נורא להנות מהחיים, לצחוק, מוזיקה ואוכל טוב - נראה לי שאני כמו כל אחד אחר".
איזו ילדה היית?
"ילדה שמאוד אוהבת תשומת לב. יש סיפור שמספרים במשפחה שלנו שכשההורים שלי חגגו יום הולדת שלושים ואני הייתי בת חמש, גרנו בדירת גג והם הזמינו מלא אורחים. היו מדרגות לולייניות לעלות למרפסת, כולם היו במסיבה שלהם מלבדי, ששמו אותי לישון בחדר שלי לבד. בשלב מסוים כשקלטתי שכולם במסיבה, עליתי במדרגות ועדיין אף אחד לא התייחס אליי. לקחתי צינור מים והתחלתי לרסס את כולם כדי שיתייחסו אליי. ככה אהבתי תשומת לב, הייתי פושטקית".
על הבית שלך בלוס אנג'לס, כמה חדרים יש בו?
"חמישה חדרי שינה, סלון גדול, יש לנו בריכה וטרסות שאנחנו שותלים שם כל מיני עצי פרי".
איך קוראים לבנות שלך? מה הגיל שלהן ומה מיוחד בכל אחת מהן?
"הבנות הן פרויקט הדגל והמורשת שלי. כשהייתי בת 25 וסבא שלי אברהם היה על ערש דווי, לא ידעתי אם לעשות תפקיד או להיכנס להיריון, אז הוא אמר לי: 'אין דבר יותר חשוב מילדים, כשתהיי בת שמונים לא תחשבי על איזה סרט עשית או לא, תחשבי רק על הילדים שלך', לקחתי את זה איתי. לבעלי ירון ולי יש ארבע בנות - אלמה בת 13, מאיה בת 8, דניאלה בת 4 ואורי בת שנה וחצי. אני אמא שהבנות שלה תמיד בראש סדר העדיפויות, משקיעה בהן בטירוף, מעורבת ברכילות ובאופן רגשי. הן הדבר הכי יקר לי בעולם, כל הבנות שלנו מקסימות ונפלאות".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"יש לי מנקה, אבל זה לא מספיק כי יש לי ארבע בנות - הבית כמרקחה, הוא יהיה נקי לחמש דקות ואז עוד פעם ייראה כמו פח אשפה. אני עובדת בלשרת את הילדים שלי".
הסרט "שלגיה" היה פלופ עצום. בהתחלה כשקיבלת את ההצעה, לא חשבת שהוא יהיה כזה - איך הרגשת כשהכל התפתח?
"ממש נהניתי לצלם את הסרט הזה, אפילו נהניתי לעבוד עם רייצ'ל זגלר. צחקנו, דיברנו והיה כיף. הייתי בטוחה שהסרט הזה הולך להצליח בענק, ואז קרה שבעה באוקטובר ומה שקורה בכל מיני תעשיות וגם בהוליווד, זה שמופעל המון לחץ על סלבריטאים להעלות דברים נגד ישראל. תמיד יכולה להסביר ולנסות לתת הקשר לאנשים בעולם לגבי מה שקורה ומה המציאות פה, אבל בסוף אנשים מחליטים בעצמם. התאכזבתי שהסרט הושפע מזה מאוד ולא הצליח בקופות".
איך זה לעבוד בתעשייה שמלאה בגברים שלא מבינים נשים?
"עבדתי קשה כל החיים שלי, הייתי חדורת מטרה להצליח. בגיל 12 רציתי להרוויח כסף לבד והתחלתי לעשות בייביסיטר בשבעה שקלים לשעה. בפעם הראשונה שקיבלתי את 'וונדר וומן' לא שילמו לי המון, לשחקן לידי כריס פיין שילמו יותר ממני. הייתי אסירת תודה על ההזדמנות. בפעם הבאה שהם רצו לעשות איתי סרט כזה זה היה יותר בתנאים שלי, הייתי יכולה לנהל את המשא ומתן, יותר האמנתי בעצמי וידעתי מה אני שווה. כל עוד אנחנו יודעות מה אנחנו שוות ומתנהלות על פי זה, לא משנה מה האחרים חושבים".
גם לך המנהג לתת כוכבים למפורסמים מזכיר את הפולחן אלילים בימי קדם?
"לא חשבתי על זה ככה, זה נחמד לקבל כזה כבוד. הכוכב יהיה גם אחריי, יישאר גם כשאני כבר לא אהיה פה וזה הימם אותי. חשבתי על סבא שלי זכרונו לברכה שהיה ניצול שואה ולא ידע אם תהיה לו משפחה, חשבתי על הילד בן ה-13 שהוא היה כשהוא עלה לארץ ומישהו היה אומר לו שלנכדה שלו יהיה כוכב בשדרות הוליווד שיהיה שם לנצח. זה ריגש אותי וחימם לי את הלב, זה כבוד גדול לקבל כוכב כזה, זה עושה לי כיף ואני גאה בזה".
הייתה לך בעיה בריאותית מורכבת בהיריון האחרון. איך זה מרגיש לחוות פחד על החיים שלך ועוד במצב של לידה, שזה בעצמו מצב מאתגר?
"בכל ההיריון האחרון שלי היו לי מיגרנות, חשבתי שזה הורמונלי כי תמיד היה לי ככה אבל זה היה משהו אחר. שלושה שבועות לפני שילדתי היו לי כאבי ראש ברמה ששמתי כרית חימום על הראש, הייתי רק במיטה בחושך ולא יכולתי שידברו אליי. הרגשתי שהעיניים שלי הולכות לצאת מהמקום. שאלתי את ירון איך אני אלחץ את התינוקת החוצה, כי הרגשתי שהראש שלי הולך להתפוצץ. הלכנו לרופאים וביקשנו בדיקת MRI, כל פעם אמרו לנו שלא היום ושנחכה. יום אחד אמא שלי דיברה איתנו ואמרה: 'די, היום אתם הולכים לבדיקה. לא יכול להיות שכבר שלושה שבועות את בכאבי תופת ואת לא יודעת מה יש לך בראש', באמת לא הייתי בתפקוד. זה היה ביום שבלוס אנג'לס סגרו את בתי הספר של הבנות כי הייתה סופה, חלק מכביש ביציאה מהבית שלנו קרס וזה היה כמו סוף העולם. נסענו בכל זאת ועשיתי את הצילום, הבנות חיכו לנו וכבר היינו כמעט בבית כשהרופא התקשר ואמר: 'תבואו מהר לבית החולים, יש לך קריש דם מאסיבי וחייבים לטפל בך כי את בסכנת חיים'. באותו רגע ירון סובב את האוטו כמו ב'מהיר ועצבני' והתחיל לעשות שיחות טלפון עם מלא אנשים, אני לא הבנתי כלום. הייתי בשוק, אנשים דיברו ולא הבנתי מה הם אומרים. רק חשבתי לעצמי: 'איך זה יכול להיות? מה נעשה? אני הולכת למות?', הייתי כמו פצצה מתקתקת כי הייתה לי תינוקת בבטן. הגענו לבית החולים ואלמה התקשרה לשאול איפה אנחנו ולא אמרתי לה כלום, רק שאולי אלד עכשיו ושעוד מעט נבוא. אמרו שקודם צריך להוציא את התינוקת ואז לטפל בי. חשבנו על כל מיני שמות בשבילה אבל אמרתי לירון שיקרא לה אורי כדי שתהיה האור בקצה המנהרה שאפגוש ולא שום אור אחר".
פחדת שאת הולכת למות?
"פתאום הבנתי מה זה אומר לפחד עד מוות. זוכרת שלקחו אותי במיטה לחדר הניתוח ואמרו לי שלא יכולים לתת לי הרבה חומרי הרדמה כדי שזה לא יעבור לתינוקת, אז עשו לי כל מיני דברים שבדרך כלל עושים בהרדמה. הוציאו את התינוקת וביום שלמחרת עשו לי צנתור במוח וזה היה נורא מפחיד, הייתי בטיפול נמרץ כמה שבועות. אם לא הייתי עולה על זה והייתי יולדת הייתי מתה, וכנראה שגם אורי".
החוויה הזאת שינתה אותך?
"כן, יש לי פחות כוח לבולשיט ובלבולי ביצים".
האם יש אירוע בקריירה שלך שהיית רוצה למחוק?
"מה ששנאתי ולא נהניתי בכלל היה להיות ב'הפמליה', סדרה אמריקאית. מישהו שם התנהג בצורה לא לעניין, זה הגיע למצב שעזבתי את הסט והפסקתי לעבוד איתם".
תמיד חלמת להיות שחקנית?
"לא. הגיעה מלהקת מלונדון שחיפשה מישהי שתהיה נערת ג'יימס בונד, לא הייתי שחקנית אבל היא רצתה לראות אותי באודישן. באתי ואמרתי לה: 'אני לא שחקנית אבל אני פה כי ביקשת', אז היא אמרה שהיא תעזור לי ומפה לשם ליהקו אותי ל'מהיר ועצבני'".
את חושבת שאת שחקנית טובה?
"אני חושבת שאני סבבה, יש מוכשרים ממני אבל אני לא חושבת שאני שחקנית גרועה. אם אתה מלהק אותי, ליהקת טוב. הכוח הכי חזק שלי זה שאני לא מפחדת לעבוד ולא נותנת לדברים לעצור בעדי".
בתור מלכת יופי, מה דעתך על המקום של טקס מלכות יופי בעולם המודרני?
"היום אני חושבת שבין כל הרשתות החברתיות יש לזה פחות מקום, אבל אני לא רוצה לירוק לבאר ששתיתי ממנה. זאת הייתה קפיצת המדרגה הראשונה שעשיתי בעולם הזה, לנצח אהיה אסירת תודה על זה. לא נראה לי שיש לזה היום כל כך הרבה מקום".
איך את מרגישה עם זה שהתעסקו בזה שענדת או לא ענדת את סיכת החטופים בטקס גלובוס הזהב?
"אני ישראלית מאוד גאה. בטקס הזמינו אותי להגיש פרס ובדברים כאלה יש המון שיתופי פעולה ומותגים שמעורבים, זה מאוד מורכב והרגיש לי לא נכון לענוד את הסיכה לשם כשאני באה לעבודה. יכול להיות שזאת הייתה טעות, עושה הכי טוב שאני יכולה".
האם כואב לך שהבנות שלך לא ממש ישראליות?
"הן ממש ישראליות, אם הן פה שבועיים הן מתחילות לדבר עם: 'חיים שלי', 'זה היה מצחיק רצח'. בבית שלנו בלוס אנג'לס זה כאילו שאתה גר בישראל, אנחנו מקשיבים לגלגל"צ וכל הזמן רואים טלוויזיה ישראלית. אנחנו כמו בישראל, אבל לא".
את חושבת שהם יעשו צבא כמו שאת עשית?
"הייתי רוצה שהן יעשו צבא. אנחנו בונים פה בית גדול עם מקום לכולם, כשהוא יהיה מוכן אני מקווה שאולי נחזור".
איך את ובעלך עדיין ביחד?
"ירון הוא האהבה הכי גדולה שלי, הכרנו לפני כמעט עשרים שנה כשהייתי חיילת. הכרנו במדבר בפסטיבל אהבה, הוא נגרר לשם על ידי חבר שלו שרצה להכיר חברה שלי שגררה אותי לשם. בכלל קראתי ספר על התאהבות כי בדיוק נשבר לי הלב, כל מי שיצאתי איתו נפרד ממני. ירון ואני מצאנו אחד את השנייה שם ולא נפרדנו מאז, הוא החבר הכי טוב שלי והאבא הכי טוב".
כמה עולה להיות גל גדות בחודש?
"בתי ספר פרטיים, להחזיק בית, צוות, יחסי ציבור - הכול עולה. שכר הלימוד של הילדות הוא 30 אלף דולר בשנה".
איך זה להיות אישה יותר מצליחה מבעלך?
"לא רואה את זה ככה, לא הייתי מגיעה לאיפה שאני נמצאת היום בעצמי. מה שאני עושה זה מחשבה, אסטרטגיה ותכנונים ששנינו עושים. אמנם ירון לא התחיל בתעשייה שלי, אבל אחרי שעברנו לחו"ל והוא מכר את כל מה שהיה לו פה אז אמרתי לו שנעבוד ביחד".
איזה כדור את לוקחת כדי לא לחלות במחלת כוכבים של אנשים מפורסמים?
"הדבר שהכי מקרקע אותי זה המשפחה שלי, לא משנה על איזה שטיח אדום אהיה ואיזה שמלת מעצבים אלבש - בסוף אני חוזרת הביתה ויש כלים בכיור ואני שונאת ללכת לישון עם כלים בכיור. זה עזר לי לכל אורך הקריירה, הקמתי משפחה בגיל צעיר כי ילדתי את אלמה בגיל 26. זה משהו שמאוד קרקע אותי, ובכל פעם שהיה לי רגע שיא אז קרקעתי את עצמי בכוח. אמרו לי שקיבלתי את התפקיד ב'וונדר וומן' כשהגעתי לניו יורק, דיברתי עם בעלי ואמרתי לו שאני רוצה עוד ילד. הרגע קיבלתי את תפקיד החלומות הכי ענק בעולם ואני מדברת על לעשות עוד ילד. יש בי משהו שידע שזה הדבר הכי חשוב ושזה מה ששומר על השפיות שלי, המשפחה שלי היא האוצר הכי גדול שלי".
מתי בפעם האחרונה הרגשת בודדה?
"לפני חודש. צילמתי סרט בלונדון, ירון ושתי הגדולות נשארו בלוס אנג'לס ואני הייתי שם עם שתי הקטנות, ההורים נשארו עם הילדות כשצילמתי ופתאום הרגשתי נורא לבד. הייתי מסומנת במחאות פרו-פלסטינאיות שהחליטו לתקוף אותי באופן אישי, זאת הייתה חוויה קשה ומורכבת. הרגשתי מאוד לבד".
בארץ את מרגישה יותר ביטחון?
"עם כל האזעקות והעניינים שיש פה, אני מרגישה כאן יותר בטוחה".
מסוכן להיות גל גדות?
"הרבה יותר מורכב להיות היום ישראלי מוכר בחו"ל".
יש לך מאבטח כל הזמן?
"לפה הגעתי בלי מאבטח, אבל כשאני בעבודה בחו"ל יש לי כל הזמן".
בתור החברה הכי טובה של רותם סלע, ספרי לנו סוד.
"אני התחלתי עם רותם. עשינו תצוגה של קאסטרו ובסוף אמרתי לה: 'בואי נהיה חברות'. חשבתי בהתחלה שהיא סנובית, המשכתי לחזר אחריה כמו גבר טוב ובסוף היא נפלה בקסמיי. יש לנו כל כך הרבה במשותף גם בכמה שאנחנו מסורות לבית ולקריירה שלנו, היא נכס. לפני שנה וחצי הייתי במקום הכי נמוך שהייתי בו בימיי אחרי האירוע שקרה לי בראש, אז היא באה לשמור עליי ולהרים אותי בזמן שאף אחד לא ידע כלום".
איך הכסף והתהילה שינו אותך?
"זה נתן לי עוד יותר ביטחון, שקט כלכלי וערך עצמי יותר טוב. מלבד הדברים האלה זה לא שינה אותי. אני נהנית לבזבז על טיולים ומסעדות, יותר מתרגשת לעשות קניות בסופר בצרפת מאשר ללכת לחנות גדולה".