"המפתח לאהבה טמון ביכולת ללמוד להתנהל נכון עם הפגמים הטבועים בנו"

הסופר, הפודקאסטר והיזם ג'יי שטי, מחבר רב המכר "לחשוב כמו נזיר", מציג בספרו החדש "8 כללים לאהבה" בדיוק את זה - צעדים וכלים מעשיים שיעזרו לכם לפתח המיומנויות הנדרשות לטיפוח אהבה כמו שמעולם לא חוויתם.

מבוא

"מה ההבדל בין לחבב ללאהוב?" שואל התלמיד; המורה עונה, "כשאתה מחבב פרח, אתה קוטף אותו. כשאתה אוהב פרח, אתה משקה אותו יום יום". הדיאלוג המצוטט תדיר הזה ממחיש את אחד הרעיונות החשובים בעיני על אודות אהבה. "אנחנו נמשכים ליופי - אנחנו כמהים אליו - ורוצים אותו לעצמנו. זה הפרח שאנחנו קוטפים ונהנים ממנו. אבל משיכה דועכת בסופו של דבר; כמו הפרח שנקטף היא נובלת ואנו מאבדים בה עניין. כשמשיכה מתפתחת לכדי אהבה, היא מצריכה יותר טיפול. כשאנחנו רוצים להשאיר פרח בחיים, לא נקטוף אותו ולא נשים אותו באגרטל, אלא נספק לו אדמה, מים ואור שמש. רק כאשר מטפחים פרח לאורך זמן ועושים כמיטב יכולתכם כדי להשאירו בחיים, רק אז תחוו את יופיו במלואו - את הרעננות, את הצבעוניות, את הריח, את הפריחה; תבחינו בפרטים העדינים המעטרים כל עלה כותרת. תשימו לב כיצד הוא מגיב לחילופי העונות; תתרגשו מהופעת ניצנים, ותחושו שמחה וסיפוק כשיפרח.

אנחנו נמשכים לאהבה כפי שאנחנו נמשכים לפרח - תחילה אל יופיו ואל קסמו - אבל הדרך היחידה לשמר אותה בחיים היא באמצעות טיפול ותשומת לב. אהבה היא מאמץ יומיומי. בספר הזה אני שואף לפתח בכם את הרגל האהבה. אציג לכם שיטות פעולה, דרכי חשיבה וכלים שיעזרו לכם לאהוב באופן שיזכה אתכם בגמולים יומיומיים, עונה אחר עונה.

יש האומרים שגולת הכותרת של חיי אדם היא לאהוב ולהיות נאהב. אנחנו מאמינים באהבה - זה בטבענו להימשך אל סיפורי אהבה, לכמוה לחוות אהבה בעצמנו, ולקוות שאהבה אמיתית היא אפשרית. אבל רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה של להיות פרח שנקטף והושם במים, ואז כעבור זמן קצר קמל ומאבד את פריחתו. אולי אתם הרגשתם כך, אולי הייתם אלה שקטפו והשליכו פרחים בעברכם, ואולי טרם מצאתם אהבה ואתם עדיין מחפשים. האכזבות האלה עשויות ללבוש צורות שונות: האמנתם שאתם מאוהבים, ואז גיליתם שהוליכו אתכם שולל. חשבתם שזו אהבה, ואז גיליתם שלמעשה זו תשוקה. הייתם בטוחים שזו אהבה וגיליתם שזה היה שקר. אהבה שציפיתם שתימשך לאורך זמן הלכה ודעכה לנגד עיניכם. אולי אנחנו פוחדים ממחויבות, או בוחרים אנשים שפוחדים ממנה, או מציבים סטנדרטים גבוהים מדי ולא נותנים לאנשים סיכוי. אולי עדיין לא השתחררנו נפשית מאקס או מאקסית, ואולי פשוט חווינו רצף של חוסר מזל. במקום להאמין להבטחות שווא של בני זוג בלתי מספקים, במקום להרגיש מובסים וחסרי תקווה, במקום לגרום לעצמכם שברון לב, אני רוצה שתחוו את האהבה הגדולה שאתם מקווים שאכן קיימת.

אהבה רומנטית היא בו בזמן מוּכרת ומורכבת. היא נתפסה ותוארה באינספור דרכים לאורך ציר הזמן ועל פני תרבויות. הפסיכולוג טים לומאס, מרצה ב"תוכנית לשגשוג אנושי" באוניברסיטת הרווארד, חקר 50 שפות וזיהה 14 סוגים ייחודיים של אהבה. היוונים הקדמונים דיברו על שבעה סוגים בסיסיים: ארוס - אהבה מינית או תשוקה; פיליה - ידידות; סטורג - אהבה משפחתית; אגאפֶּה-  אהבה אוניברסלית; לודוס - אהבה מזדמנת או נטולת מחויבות; פְּרגמה - אהבה המבוססת על חובה או על אינטרסים אחרים; ופילאוטיה, שהיא אהבה עצמית. ניתוח של ספרות סינית בת 500 עד 3,000 שנים חושף צורות רבות של אהבה, מאהבה שכל כולה תשוקה ואובססיביות, דרך אהבה נאמנה ומתמסרת, ועד אהבה מזדמנת. בשפה הטאמילית יש יותר מ-50 מילים שמתארות סוגים וניואנסים שונים של אהבה, כגון אהבה כחסד, אהבה במסגרת יחסים מספקים, והמסה פנימית עקב תחושת אהבה. ביפנית, הביטוי "קואי נו יוקאן" מתאר את התחושה של לפגוש מישהו חדש ולהרגיש שנועדתם להתאהב בו או בה, והמילה "קוקוהאקו" מתארת הצהרת מחויבות שנובעת מאהבה. בשפת הבּורו בהודו, המילה "אונְסרָה" מתארת את הידיעה שיחסים ידעכו.

בתרבות שלנו אהבה מתוארת באינספור דרכים. אם נבחן את טבלת 50 שירי האהבה הגדולים ביותר בכל הזמנים של המגזין "בילבורד", נגלה שהם אומרים לנו כך: אהבה היא רגש מיד שנייה (טינה טרנר), אהבה היא רכבת הרים (אוהיו פליירז), אהבה היא הנגאובר (דיאנה רוס), אהבה היא דבר קטן ומשוגע (קווין), שבגלל אהבה ביונסה נראית עכשיו מטורפת לגמרי, ושליאונה לואיס לא מפסיקה לדמם אהבה. סרטים עושים אידיאליזציה של אהבה, אבל לעתים רחוקות אנחנו מגלים מה קורה אחרי "באושר ועושר עד עצם היום הזה". נוכח שפע הפרספקטיבות, הצורות והפתגמים של אהבה ועליה שבהם אנחנו מוצפים בחיי היום יום, אני רוצה שהספר הזה יעזור לכם ליצור הגדרת אהבה משלכם ולפתח את הכישורים הנחוצים לתרגל את האהבה הזאת וליהנות ממנה יום יום.

כשהייתי בן 21, פסחתי על סיום הלימודים לתואר ראשון והצטרפתי לאשרם בכפר ליד מומבאי. שלוש שנים חייתי שם כנזיר הינדי, למדתי טקסטים עתיקים, והתנדבתי לעזור לנזקקים יחד עם שאר חברי הנזירים.

הוֵודות הן הטקסטים ההינדיים הקדומים ביותר שלמדנו. טקסטים שנכתבו בסנסקריט על גבי כפות תמרים לפני יותר מ-5,000 שנה. מרבית עלי הדקלים הללו אבדו ואינם עוד, אבל הטקסטים שרדו. חלקם אפילו הועלו לאינטרנט. הנוכחות שלהם בעולם המודרני והרלוונטיות שלהם לחיים העכשוויים תמיד מעוררות בי פליאה ואני שואב מהם השראה. אני לומד את הוודות זה 16 שנים, ובמהלך שלוש שנות חיי כנזיר חקרתי אותם והתעמקתי בהם. כשזיהיתי את החוכמה המעשית והנגישה הטמונה בהם, התחלתי לחלוק את המסרים ואת התובנות הללו עם אנשים בכל רחבי העולם באמצעות פודקאסטים, ספרים וסרטוני וידיאו. חלק גדול מהעבודה שלי היום הוא לאמן ולהדריך אנשים - יחידים וזוגות - כיצד להתקדם בדרך הזאת. במסגרת עבודתי היתה לי הזכות להסמיך יותר מ-2,000 מאמנים אישיים שמשתמשים כולם באותה תוכנית לימודים שפיתחתי המושתתת על עקרונות וֵדיים.

השתמשתי בחוכמה שמצאתי בוודות כדי לגבש את הרעיונות שבספר. בחרתי להיעזר בכתבים העתיקים האלה מפני שהם מדברים על אהבה בדרכים שעליהן לא שמעתי קודם לכן. מה שהם אומרים הוא דבר פשוט ונגיש - בבחינת עדשה ישנה המציעה נקודת מבט חדשה. הוודות לימדו אותי כמה רעיונות בסיסיים: לאהבה יש שלבים, אהבה היא תהליך, כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים. ככל שעבדתי עם יחידים ועם זוגות על מערכות היחסים שלהם, ככל שניתחנו את סיפורי האהבה שלהם, את ההתחלות ואת הסופים שלהם, כך התחזקה בי ההבנה שהרעיונות האלה תקפים ועומדים במבחן של מציאות החיים העכשווית. ואז ראיתי בתגובות לסרטוני הווידיאו ולפודקאסט שלי אנשים שמתמודדים עם אותם דפוסים חוזרים במערכות היחסים שלהם, דפוסים שרבים מהם היו בעיות שהצלחתי לתת להן מענה מוצלח בעבודה עם מטופלים באמצעות גישות ורעיונות וֵדיים. כתבתי את הספר הזה כדי להפוך את הרעיונות האלה לנגישים לכל אחד, כדי שאנשים יוכלו לדון בהם עם חברים, עם קרובי משפחה ועם בני זוג ובנות זוג. בכתיבת הספר הסתמכתי על חוכמת הוודות, על רעיונות שעבדו בהצלחה עם מטופלים שלי, על תובנות שהפקתי ממסעותי בעולם ומדברים שלמדתי עם חברי הנזירים. אני אוהב את המפגש בין מדע מודרני לחוכמה עתיקה. הרעיונות בספר נתמכים בשניהם, אף על פי שאנחנו מתאימים את הרעיונות הוודיים לתכלית חדשה באופנים שלא נוסו בעבר ומיישמים תפיסות רוחניות על מערכות יחסים ארציות.

לתרגל אהבה

אף אחד לא מושיב אותנו אל שולחן ומלמד אותנו איך לאהוב. אהבה סובבת אותנו מכל עבר, אבל קשה ללמוד אותה מחברים ומבני משפחה שבעצמם רק מאלתרים. יש המחפשים אהבה. יש מאוהבים שיכורי חושים ומלאי תקווה. יש שנעלמים בפתאומיות לבני זוג או בנות זוג, או מוליכים אותם שולל בהצהרות אהבה שקריות. יש אנשים שחיים בזוגיות אך אינם מאוהבים. יש שנפרדים רק משום שאינם מצליחים למצוא דרך להפוך את היחסים למוצלחים. ויש הנראים מסופקים בקשר האוהב שלהם. לכולם יש עצות בשבילנו: "אהבה זה כל מה שאתם צריכים". "כשתפגשו את הנפש התאומה שלכם, תדעו". "אפשר לשנות בני זוג". "מערכת יחסים רומנטית צריכה 'להרגיש' קלילה". "הפכים נמשכים". אבל קשה לדעת על פי איזו עצה לפעול והיכן להתחיל. אי אפשר לצפות להתנהל נכון באהבה כאשר מעולם לא לימדו אותנו איך לתת או לקבל אותה; איך לנהל את הרגשות שלנו יחד עם רגשות של אדם אחר. איך להבין אנשים אחרים. איך לבנות ולטפח זוגיות שבה שני הצדדים משגשגים.

רוב העצות ביחס לאהבה עוסקות באיך למצוא את האדם המושלם לנו. נדמה לנו שאי שם בעולם ישנו האדם המושלם בשבילנו, נפש תאומה, האחד או האחת, והאמונה הזאת מקבלת חיזוק מאפליקציות ההיכרויות. זה נפלא כשזה קורה, אבל זה לא קורה לכל אחד, ולא תמיד זה נשאר מושלם כל כך. הספר הזה שונה מפני שמטרתו אינה לעזור למצוא את האדם המושלם או את מערכת היחסים המושלמת ולהשאיר את השאר ליד הגורל. אני רוצה לעזור לכם לבנות אהבה מתוך מחשבה ובכוונה תחילה, במקום רק לייחל לה, לרצות אותה ולקוות שתגיע בצורתה המוגמרת. אני רוצה לעזור לכם להתמודד עם האתגרים והקשיים שאנחנו נתקלים בהם לאורך הדרך במסע אל האהבה. אני רוצה שתיצרו אהבה שגדלה מיום ליום, אהבה מתרחבת ומתפתחת ולא כזאת שהושגה ונתפסת כשלמה, כדבר מוגמר. איננו יכולים לדעת היכן ומתי נמצא אהבה, אבל אנחנו יכולים להתכונן לקראתה וליישם את מה שלמדנו לכשנמצא אותה.

הוודות מתארות ארבעה שלבי חיים, והם כיתות הלימוד שבהן נלמד את כללי האהבה כדי שנוכל לזהות אותה ולפעול בדרך מיטבית כאשר היא תיקרה בדרכנו. במקום להציג את האהבה כמושג רוחני או שמימי, הן מתארות אותה כסדרה של צעדים, שלבים וחוויות שמשרטטים נתיב ברור קדימה. לאחר שנלמד את השיעורים של רמה אחת, נעבור לבאה אחריה. אם נגלה שאנחנו מתקשים או שעברנו שלב לפני שהשלמנו את קודמו, פשוט נחזור לשיעור הנחוץ לנו. החיים מכוונים אותנו לעבודה נכונה. ארבע כיתות הלימוד הן: אשרם ברהמצ'אריה, אשרם גראהסטה, אשרם ואנאפראסטה ואשרם סאניאסה.

אם תעיינו בערך אשרם במילון, תגלו שפירושו "משכן התבודדות של נזירים". מילים בסנסקריט נוטות לאבד חלק מהמשמעויות שלהן כשהן מתורגמות לשפה אחרת, כך שבפועל הוראתן עמוקה ועשירה מכפי שנדמה. אני מגדיר אשרם כבית ספר ללמידה, צמיחה ותמיכה. זהו אתר מוגן המאפשר תנאים להתפתחות עצמית, במידה רבה כמו האשרם שבו חייתי שלוש שנים כנזיר. הייעוד שלנו הוא ללמוד בכל אחד מארבעת שלבי החיים.

ארבעה אשרמים

חִשבו על החיים כעל סדרה של כיתות לימוד או אשרמים שבהם אנחנו לומדים שיעורים שונים.

כל אשרם מביא אותנו אל רמה שונה של אהבה.

האשרם הראשון: הכנה לאהבה

באשרם הראשון, ברהמצ'אריה, אנחנו מתכוננים לאהבה. אדם לא נכנס למכונית ומתחיל לנהוג בלי שלמד נהיגה ובלי שתרגל את הכישורים הבסיסיים בסביבה בטוחה. כשאנחנו מתחילים עבודה חדשה, מן הסתם נצטרך לעשות עבודת הכנה: נלמד תוכנת מחשב חדשה, נשוחח עם אנשים שאיתם נעבוד על מה שמצופה מאיתנו ואולי גם ננסה לשפר כישורים שנעריך שיידרשו מאיתנו. ואנחנו מתכוננים לאהבה באמצעות למידה איך לאהוב את עצמנו כשאנחנו בלבדוּת. לבד, אנחנו לומדים להבין את עצמנו, לרפא בעצמנו את הכאבים שלנו ולדאוג לעצמנו. אנחנו רוכשים כישורים כגון חמלה, אמפתיה וסבלנות (כלל מס' 1). זה מכשיר אותנו לחלוק אהבה מפני שנזדקק לתכונות האלה כשנאהב מישהו אחר. כמו כן נבחן מערכות יחסים קודמות שלנו כדי לא לחזור על טעויות שעשינו בעבר (כלל מס' 2).

האשרם השני: תרגול אהבה

באשרם השני, גראהסטה, אנחנו מרחיבים את האהבה שלנו אל אנשים אחרים תוך שאנחנו עדיין אוהבים את עצמנו. שלושת פרקי השלב הזה מסבירים איך להבין ולהעריך אדם אחר, בעל סט שונה של ערכים ושל העדפות, ואיך לשתף איתו פעולה.

יש לנו נטייה לתפוס אהבה בצורה פשטנית מדי, לחשוב עליה כעל עניין של כימיה והתאמה ותו לא. רומנטיקה ומשיכה הן בהחלט נקודות חיבור ראשוניות, אבל בהגדרה שלי האהבה העמוקה ביותר מתקיימת כשאוהבים את האישיות של מישהו, מכבדים את הערכים שלו ועוזרים לו או לה להגשים את המטרות שלהם במסגרת של יחסים ארוכי טווח המבוססים על מחויבות הדדית. ייתכן שאתם מרגישים כך כלפי חברים שלכם, ואני מקווה שזה אכן המצב, אבל אני מדבר על התקיימות הרגשות והתכונות האלה במהלך חיים משותפים עם מישהו, מישהו שאתם רואים יום יום, מישהו שאתם נמצאים לצדו ברגעים של שמחה ועצב, ברגעים של אכזבה עמוקה ובשגרה השוחקת של חיי היום יום.

בגראהסטה נבחן איך אפשר לדעת שאתם מאוהבים (כלל מס' 3), איך ללמוד ולצמוח עם בן או בת הזוג שלכם (כלל מס' 4) ואיך לקבוע קדימויות ולנהל זמן ומרחב אישיים במסגרת מערכת יחסים (כלל מס' 5).

האשרם השלישי: הגנה על אהבה

ואנאפראסטה, האשרם השלישי, הוא מקום מרפא שאליו אנחנו פורשים כדי למצוא שלווה. כאן אנחנו מוצאים את עצמנו אחרי פרידה או אובדן, או כאשר האינטנסיביות של חיי המשפחה ירדה מַדרגה למצב שבו נדרשת מאיתנו פחות תשומת לב. אחרי שלמדנו בגראהסטה לתת אהבה לאחרים, ולתת הרבה כל כך, זו מעין הפוגה שבמהלכה אנחנו מתבוננים פנימה בחוויה של אהבת אדם אחר, מנסים לגלות מה עשוי לחסום את היכולת שלנו לאהוב ועובדים על סליחה וריפוי. בוואנאפראסטה אנחנו לומדים איך לפתור סכסוכים וחילוקי דעות על מנת שנוכל להגן על האהבה שלנו (כלל מס' 6). כמו כן אנחנו מגינים על עצמנו ועל היכולת שלנו לאהוב באמצעות למידה מתי להיפרד, ואיך להתמודד עם פרידה אם נקטנו בצעד הזה (כלל מס' 7).

האשרם הרביעי: הבאת אהבה לכדי מושלמות

האשרם הרביעי, סאניאסה, הוא תמצית האהבה - כאן אנחנו מרחיבים את האהבה שלנו אל כל אדם ואל כל רגע בחיינו. בשלב הזה האהבה שלנו נעשית חסרת גבולות. אנחנו מבינים שיש לנו יכולת לחוות אהבה בכל זמן ועם כל אחד. אנחנו לומדים איך לאהוב שוב ושוב (כלל מס' 8). אנחנו שואפים להגיע למושלמות הזאת, אבל לעולם לא נשיג אותה.

רבים מאיתנו עוברים דרך ארבעת האשרמים האלה בלי ללמוד את השיעורים והלקחים שלהם. באשרם הראשון, אנחנו מגלים התנגדות ללהיות לבד ומפסידים את הצמיחה הגלומה בלבדוּת. באשרם השני, אנחנו נמנעים מלהיישיר מבט בתובנות שנובעות מהאתגרים הקיימים בכל מערכת יחסים. באשרם השלישי, אנחנו לא לוקחים אחריות על הריפוי שלנו. והאשרם הרביעי - לאהוב את כולם - הוא משהו שאנחנו אפילו לא שוקלים מפני שאין לנו מושג שזה אפשרי בכלל.

הספר הזה מתנהל על פי סדר האשרמים הללו, שבמהותם תואמים את מחזור מערכת היחסים - מההכנה לאהבה, דרך תרגול אהבה, עבור בהגנה על אהבה, וכלה בחתירה אל צורתה המושלמת. במהלך החשיבה על ארבעת האשרמים, צמצמתי אותם לכדי שמונת הכללים שאותם עלינו ללמוד ושמהם נגזרות תכונות שאותן עלינו לפתח על מנת לעבור מאשרם אחד למשנהו: שני כללים להכנה לאהבה, שלושה כללים לתרגול אהבה, שני כללים להגנת האהבה, וכלל אחד לחתירה לאהבה מושלמת. שמונה כללים אוניברסליים, נצחיים ונצברים - כלומר הם מושתתים זה על זה ונבנים זה מתוך זה. אתם נדרשים לגשת אליהם על פי הסדר שבו הם מופיעים בספר, אבל הם מיועדים לשרת אותנו בכל תקופה ובכל שלב של מערכת יחסים. חלקם נוגדים לכאורה את הנטייה הטבעית שלנו. אני מדבר כאן על כך שלבדוּת היא תחילתה של אהבה; אני אומר שעליכם להציב את המטרות שלכם לפני אלה של בן או בת הזוג שלכם. אני מסביר שבני הזוג שלכם הם הגורו שלכם. אלה הן גישות חדשות לאהבה שידריכו אתכם כיצד לשפר את הסיכויים שלכם למצוא אהבה, מה לחפש בדייט הראשון, מה לעשות אם יש לכם העדפה ברורה לטיפוס מסוים בבחירת בני הזוג, איך להציג את עצמכם, מתי לומר "אני אוהב אותך", מתי להצהיר על מחויבות, איך להתנהל בסכסוך, איך לנהל משק בית, ומתי להחליט שנגמר.

כל אחד מהכללים האלה עוזר לכם לפתח הלך רוח נכון לאהבה, בין שאתם רווקים, בין שבזוגיות ובין שבתהליך היפרדות. אתם יכולים לתרגל לבדוּת בעודכם בתוך מערכת יחסים. אתם יכולים לשנות את הגישה שלכם לסכסוך בלי קשר למצבכם האישי. הכללים האלה תקפים לכל תרחישי החיים.

ספר זה אינו אוסף של טכניקות מניפולטיביות. לא אתן לכם משפטי "התחלה" לוכדי תשומת לב. לא אומר לכם איך להפוך את עצמכם לאדם שמישהו אחר רוצה שתהיו או איך להפוך את המישהו האחר למה שאתם רוצים שיהיה. הספר מדבר על קבלה אמיתית של ההעדפות ושל הנטיות שלכם, כדי שלא תבזבזו את זמנכם על אנשים שאינם מתאימים לכם; על איך להציג את הערכים שלכם, לא איך לפרסם את עצמכם; על הצורך להרפות מכל כעס, חמדנות, אגו, פקפוק עצמי ובלבול שמעיבים על הלב ומשבשים את היכולת שלכם לאהוב. לאורך הדרך אציג לכם טכניקות שיעזרו לכם להתגבר על בדידות, להרפות מציפיות, לטפח אינטימיות ולהירפא משיברון לב.

כשהחלטתי לבקש את ידה של ראדי, פצחתי בהכנות לארגן את הצעת הנישואים הרומנטית ביותר אי פעם. התייעצתי עם חברה לגבי טבעות נישואים וקניתי לה טבעת יהלום קלאסית. ואז, בערב אביבי יפהפה ב -2014, קבעתי עם ראדי להיפגש ליד גשר לונדון (גרנו אז בלונדון). אמרתי לה שנטייל על גדת התמזה ואחר כך נלך למסעדה טובה, ביודעי שהיא תתלבש בצורה הולמת לערב שתכננתי. ואז, בדיוק כשחלפנו על פני פינת חמד שמשקיפה על אחד הנופים היפים בעיר, הופיע לפתע גבר והעניק לה זר ענקי. עוד היא מתפעלת מהפרחים, צצה יש מאין להקת זמרי א-קפלה, הצטרפה אל מוסר הזר ופצחה פה אחד בשירת "Marry You" של ברונו מארס. אני כרעתי ברך והצעתי לה נישואים. היא בכתה; גם אני בכיתי. היא אמרה "כן", ואחר כך הגיע שליח ובידיו ארוחה טבעונית, והתיישבנו לאכול אל שולחן שהצבתי מראש על גדת התמזה. בתום הארוחה קמנו והתחלנו לעשות את דרכנו הביתה; ראדי חשבה שבזאת תמו החגיגות, אבל מעבר לעיקול בדרך המתינה לנו כרכרה רתומה לסוס לבן. עלינו עליה והתיישבנו, והיא נשאה אותנו ברחבי העיר כשהיא חולפת על פני כל האתרים המפורסמים. ראדי קראה בקולי קולות, "אני מאורסת!" והעוברים והשבים הריעו לנו. לבסוף שמנו פעמינו אל בית הוריה כדי לשתף אותם בבשורות הטובות.

אבל בדרך לשם החלו להופיע כתמים אדומים על פניה של ראדי. כשהגענו לבית הוריה היא היתה מכוסה בפריחה, והמילים הראשונות שלהם לא היו "מזל טוב!" אלא "מה קרה לפנים שלך?" באותו יום גילינו שהיא אלרגית לסוסים.

חשבתי שארגנתי את הצעת הנישואים המושלמת, אבל בחלוף הזמן הבנתי שכל הרעיונות שלי נלקחו היישר מסרטים של דיסני ומסרטונים ויראליים של הצעות נישואים. האם ראדי באמת אוהבת מוזיקת א-קפלה? בהחלט, אבל היא לא חובבת מחוות ראוותניות. האם יש לה זיקה מיוחדת לתמזה או חיבה עזה לטיול בכרכרה ברחבי לונדון? לא ממש. מה שכן, ברור לגמרי ששהייה בקרבת סוסים ופריחה על כל הגוף אינן דייט החלומות שלה. והתברר שיהלום אינו אבן החן האהובה עליה. מהם הדברים הקרובים באמת ללבה של ראדי? ובכן, היא אוהבת אוכל, ואני אכן ארגנתי ארוחה טבעונית שתגיע אלינו עם שליח אל גדת הנהר, אבל הארוחה הגיעה קרה ותפלה. הפרט האחד שהיא היתה מעריכה יותר מכול היה זה שלתכנונו הקדשתי הכי פחות, והביצוע שלו לא עלה יפה. כמו כן, ראדי מטורפת על המשפחה שלה, ואילו חשבתי על כך, אולי הייתי מתכנן שהם, ולא הזמרים, יקפצו מהשיחים ויפתיעו אותנו. היא היתה אוהבת את זה.

אז נהנינו, והיה לי מזל - ראדי אמרה "כן" ומעולם לא התלוננה על שום דבר ממה שקרה באותו ערב - אבל הצעת הנישואים שלי לא היתה אישית במיוחד. כל חיי ראיתי שוב ושוב אהבה מופגנת באמצעות מחוות רומנטיות מוגזמות, וחשבתי שזו הדרך היחידה להפגין את הרגשות שלי. הפריחה האדמומית היתה רמז דק לכך שלא באמת ידעתי מה אני עושה; שעלי לחשוב על האדם שעומד מולי במקום על דימויי אהבה מהאגדות שאנו מופצצים בהם ללא הרף.

כל חיי הייתי מוקף בסיפורים שאמרו לי איך צריכה אהבה להתרחש. כולנו מוקפים בסיפורים האלה. ורובנו נמשכים באופן לא מודע - באהבה ובכל נושא אחר - אל תנועה במסלולים מקובלים. בקרב זוגות הטרוסקסואליים, את רוב הצעות הנישואים עדיין יוזמים גברים. 97 אחוזים מסיפורי הצעות הנישואים באתר הנישואים The Knot הם של חתנים לעתיד המבקשים את ידה של בחירת לבם. 80 אחוזים מהכלות מקבלות טבעת אירוסים עם יהלום. לפי סקר שערך המגזין "Brides" יותר מ-80 אחוזים מהכלות לובשות לבן ו-76 אחוזים מהנשים מאמצות את שם המשפחה של הבעל. המשפחה הגרעינית היא עדיין המבנה המשפחתי הנפוץ ביותר בארצות הברית, ורק אחד מחמישה אמריקנים חי במשק בית שכולל שניים או יותר דורות של מבוגרים הדרים תחת קורת גג אחת - פחות או יותר אותו שיעור שנמדד ב-1950. 72 אחוזים מהאמריקנים חיים בעיר שבה הם גדלו או בקרבתה. ואף על פי שמספר האנשים המצהירים שהם מעוניינים בזוגיות פתוחה עלה, רק 4 עד 5 אחוזים מהאמריקנים מצויים בפועל במערכת יחסים לא מונוגמית שמוסכמת על שני הצדדים.

גרסת האהבה מסיפורי האגדות שהצגתי לראדי לא היתה אהבה שבכוחה לקיים את הזוגיות שלנו. אגדות, סרטים, שירים ומיתוסים לא מספרים לנו כיצד לאהוב בחיי היום יום. לשם כך אנחנו צריכים ללמוד מהי משמעות האהבה בעיני כל אחד מאיתנו כפרט, ולמחוק ממוחנו כל מה שתפסנו כמשמעות האהבה עד כה. זו הסיבה לכך ששיתפתי אתכם בסיפור הצעת הנישואים רצופת הפגמים שלי. אני לא יודע הכול, ולא פענחתי את כל צפונות החיים. ראדי לימדה אותי המון על אהבה, ואני ממשיך ללמוד יחד איתה. אני משתף אתכם בעצות באמצעות הספר הזה מתוך ידיעה עד כמה יכולתי להיעזר בהן בעצמי ועד כמה עוד איעזר בהן בעתיד. המפתח לאהבה אינו תכנון וביצוע של הצעת נישואים מושלמת או יצירה של מערכת יחסים מושלמת. המפתח לאהבה טמון ביכולת ללמוד להתנהל נכון עם הפגמים הטבועים בנו, בבני הזוג שלנו ובחיים עצמם. אני מקווה שהספר הזה יעזור לכם לעשות בדיוק את זה.

"8 כללים לאהבה", ג'יי שטי | תרגום: אמנון כץ | הוצאת מודן וידיעות ספרים | 320 עמודים