טומי שלבי של "בן אלמוות" הוא לא השלבי שהכרנו

לקח 13 שנה לסגור הרמטית את הסיפור של "כנופיית ברמינגהם", שעלתה במקור ב-2013 ב-BBC ומשם הפכה להיות הצלחה עולמית אחרי שעלתה גם בנטפליקס. בסוף השבוע עלה לשירות הסטרימינג הסרט "כנופיית ברמינגהם: בן אלמוות" (Peaky Blinders: The Immortal Man), שכאמור סוגר את עלילתו של תומאס (טומי) שלבי. אני לא יודע אם זה אמור להפתיע מישהו, וזה בטוח מאכזב, אבל זה לא סרט טוב.

והרי תקציר: השנה היא 1940. עברו ארבע שנים מאז שטומי שלבי מגלה שעבדו עליו והוא לא באמת גוסס - אבל בהחלט עדיין שומע קולות בראש מהמלחמה - ועכשיו הוא מתבודד באחוזה מחוץ לברמינגהם. גרמניה הנאצית מפילה טילים על העיר שעד לא מזמן הוא היה השליט הלא רשמי (ואז גם קצת הרשמי) שלה, אלא שהוא מחליט שהפעם זו לא המלחמה שלו. בינתיים דיוק (בארי קיוגאן), הבן האובד שלו, לוקח פיקוד על הפיקי בליינדרז ומסתבך בעסקה מפוקפקת עם גזבר (!) הפאשיזם בבריטניה ובעל הברית של הנאצים, בגילומו של טים רות' ("כלבי אשמורת").

"האתגר הוא באמת ליצור סיבה מוצדקת למה הוא חזר", טען קיליאן מרפי בריאיון לקראת עליית הסרט, על הדמות שהפכה להיות גדולה ממנו בהרבה. הוא לא טועה. זה באמת היה האתגר, והיוצרים לא עומדים בו (קצת כמו שקרה גם בעונה האחרונה). זה פשוט כבר לא מרגיש אותו הדבר: טומי תמיד היה הדמות המרכזית שעליה נשענה הסדרה, אבל ככל שעברו השנים והשחקנים המקוריים נטשו את הספינה, חלק מסיבות מקצועיות וחלק מסיבות טרגיות, העלילה הפכה להיות תלויה אך ורק רק בו. אף דמות לא מספיק מעניינת או מוזרה כמו ארתור, ג'ון, אלפי או איידה, שדווקא כן מופיעה בסרט, אבל רק כמנוע עלילתי.

הקסם שהיה למשפחה פג, ונשארנו רק עם גרסה דהויה שמזכירה את המקור אבל לא מתקרבת אליו בשום שלב - גם של תומאס שלבי וגם של הסדרה, שבשיאה הייתה מצוינת. האמת היא שקיוגאן הוא ליהוק מעולה לתפקיד הבן של טומי, וניכר שהוא עבד קשה בשינון ניואנסים בשביל להעצים את הדמיון לדמות האב. הוא אפילו הולך כמוהו. אבל פשוט מכמיר לב עד כמה שזה לא סיפור מספיק טוב. בשום שלב לא פחדנו כמו ברגע שבו טומי נכנס עם ארתור לפגוש את אלפי סולומון לראשונה, בשום שלב לא התרגשנו בשביל טומי כמו בפגישות הסודיות עם צ'רצ'יל ובשום שלב לא נשבר לנו הלב כמו שהוא נשבר כשגרייס חטפה את הכדור באותו נשף.

לכל חבורת פיקי בליינדרז ובטח שלטומי, האיש שכמעט השיג הכל, מגיע סוף הרבה יותר טוב מזה. הרבה יותר מכבד. לאורך כל הצפייה זה לא הרגיש כמו סרט אמיתי, אלא יותר כמו פרק אחד ממש ארוך. הסדרה בלטה בזכות הכתיבה שהצטיינה בבניית מערכות יחסים, קשרים חוצי אידאולוגיות ובריתות אסורות. ואז תמיד בסוף מגיע גם איזה טוויסט שגורם לך להרגיש אהבל שלא ראית את זה בא. זה לא שהם לא ניסו, אבל אפילו כשירות למעריצים, זה לא עובר (חוץ מסצנת קוויקסטפ אחת מושלמת). יש חפירת מנהרות, יש סקס עם צועניות, אפילו הקאצ' פרייז המפורסם נאמר - הדבר היחיד שחסר זו עלילה ראויה מסביב.