היינו בהופעה של עומר אדם וגם ב"לשחרר את שולי". מה עכשיו?

ברוכים הבאים לשבועיים האחרונים של החופש הגדול. ביהדות הם נקראים "הימים הנוראים" (בסדר, זה לא אלו, זרמו רגע) והם מאופיינים בדכדוך, תוגה, עוני, מחנק, זיעה, סבל והתחושה שהכל סוגר עלינו. הילדים בבית, הכסף אזל, גל החום לא.

התחושה היא שכבר עשינו הכל. שילמנו מאות שקלים לתערוכת החרקים ועמדנו בפקק לפארק דינוזאורים, חטפנו עכברת במערת מים מומלצת, היינו בהופעה של עומר אדם ו/או ב"לשחרר את שולי", וכמעט נסענו לפצאל כי ראינו את המילים "חוות תנינים" ודילגנו על החלק שבו ירו בכולם (הנואשים באמת: דווקא קראו שירו בכולם, עדיין שקלו לנסוע). מה עכשיו? איך נעביר את השבועיים האלו שהם בעצם חצי שנה במסווה? הנה כמה דרכים.

לחטוף קורונה. תראו, מתישהו השנה זה יקרה. אנחנו כבר לא ממש עוקבים אחרי גלי קורונה או זנים חדשים כי לאף אחד לא אכפת (כאילו, חוץ ממתנגדי חיסונים, שגם בעוד 20 שנה יסתערו על ידיעות חדשותיות על סלב שנהרג בתאונת דרכים עם תגובת "עוד קורבן של פייזר") - אבל פה ושם אנשים חוטפים קורונה. או שאולי זו שפעת, מי יודע, אף אחד לא מופרע מספיק בשביל לדחוף לעצמו מטוש. אבל זה גם לא משנה! כי אם כבר יש דיבור על גל קורונה עכשווי, לא עדיף לרכב עליו? תנו שבוע מחלה עם הילדים בבית - גם תגיעו מחוסנים לגל של אוקטובר וגם לא תרגישו אשמה על זה שאתם לא עושים איתם כלום בחופש, תודו שיש כאן פיצוח.

קייטנת משפיענות ביתית. שזה אומר, בעצם, לצלם את הילדים עושים אנבוקסינג לבובות לבובו על רקע "פאפי" של אודיה. זה מתרחב כמובן לווידאו שלהם אוכלים צהרים ואומרים דברים כמו "קיבלתי הרבה שאלות בפרטי על הפתיתים האלה", לקוד קופון על החתול הביתי ולמשפטים כמו "מחר ב-12:00 דרופ שלוקים אמאלה ואבאלה". הם בטוח ייהנו, אולי גם אתם. רק תיזהרו, לפני שתשימו לב הם חותמים על שת"פ עם פנדה ומשיקים מארז XL בטעם ליים-נזלת.

להפוך לאקטיביסטים. הגרפיטי בכותל, למשל. ברור שזו עבודה של אדם כל כך מחוק שהוא יכול להיות רק הורה באוגוסט. למה לא לגייס את העוצמות הרגשיות האלו לשינוי אמיתי? הרי הפגנות עם הילדים יכולות להיחשב גם כביקור בפארק המים מכת"זית והכנת שלטים יכולה להיות גם קייטנת יצירה. עם קצת שאפתנות, בראשון לספטמבר אנחנו מחוץ לעזה והילדים מחוץ לבית.

להתעלק. לא דיברתם 15 שנה וכנראה שיש לכך סיבה טובה, אבל איפשהו בטלפון שלכם שמור המספר של חברת העבר ההיא, שגרה בבית עם גינה ויש לה עץ לימון ובריכת אינטקס. זכרו - אם זה שורף יום, זה שווה את ההשפלה.

למתג. להגדיל אירועים יומיומיים זעירים. וכך הילדים יחזרו לגן או לכיתה וידווחו שהיו ביום כיף (ביקור בחצי חינם), פגשו מפעיל חיות (לקחו את החיתול לתילוע), היו בפעילות מים (שטיפת רכב), בחדר בריחה (ננעלו בשירותים בארומה) ובהצגה (נכחו בקטטה בדואר).

להשתעמם. כלומר, להמשיך להשתעמם. לא לפחד מהשעמום ולא לנסות למלא אותו באטרקציות. לקבל אותו. כי שעמום זה בריא, ילדים משועממים גדלים להיות אנשים לא משעממים כי הם מפתחים דמיון ויצירתיות. קיצים ללא תעסוקה הם טרנד עולמי, אג'נדה לפיה אם ניתן להם להירקב, זה יועיל גם להם וגם לנו. להם מבחינה אישיותית, ולנו כי נוכל לשכב במיטה עם הטלפון ולהניח להם להשמיד את הסלון.