אני מדברת עם הילדה שהייתי ואומרת לה, "את שווה. עשית מכלום משהו"

בגיל 40 הצליחה גל קספרס להגשים לא מעט חלומות: השתתפות בתוכניות ריאליטי, פופ-אפ קולינרי ועסק מצליח לאימוני פילאטיס וכושר שכבר מונה חמישה סניפים. אלא שלצד ההצלחה המקצועית, בחייה האישיים היא ידעה לא מעט טלטלות. היא הפכה לאמא בגיל 18, התגרשה בגיל 28 ועד לפני כשמונה חודשים ניהלה מערכת יחסים של כשש שנים – קשר שהיא מגדירה רעיל. "משהו לא עבד שם", היא אומרת, "היה מין אי-שקט כזה. לא ידעתי להעריך את עצמי, ולכן לא שחררתי".

היום את חולמת על זוגיות חדשה? חתונה?
"הזוגיות שהייתה לי השאירה בי צלקות וכל הזמן אמרתי לעצמי, 'את לא צריכה זוגיות'. הקשר הארוך והלא בריא הזה גרם לי להיות עסוקה, כל הזמן ברחתי לעוד עבודה, עוד עשייה, עוד התפתחות. לפני ארבעה חודשים התחלתי לזמן. אני פותחת את הפתקים בטלפון לפחות שלוש פעמים בשבוע וכותבת את המציאות שאני חיה בה, ואת המציאות העתידית. אני מודה על מה שיש ועל מה שאין, ואז אני מתחילה לזמן. קודם כל בעסק ואז בזוגיות, התחלתי לחשוב איך אני רוצה שהיא תיראה ומה אני רוצה להרגיש, כי הבנתי שאני רוצה שותף לחיים. פעם לא האמנתי שאני אהיה עוד פעם בזוגיות, אבל היום אני מבינה שזה משהו שאני רוצה וצריכה".

למקום הזה נכנס אסי ישראלוף משלישיית "מה קשור". השניים יצאו בשבועות האחרונים למספר דייטים שתועדו ופורסמו ברשתות החברתיות, וקספרס לא מכחישה שבין השניים מתהווה מערכת יחסים ראשונית.

זימנת בפתקים גם את אסי?
"זימנתי גבר שיעריך אותי, שיבין מי אני ושלא ייבהל ממני, כי הרבה פעמים גברים נבהלים. לגבי אסי, אין הרבה מה לומר כרגע, ובאמת שאם היה מה לומר, הייתי שמחה לספר. יצאנו לשני דייטים, זה בהתהוות, ובינתיים זה נשמר בינינו".

הופתעת כשזה פורסם?
"לא".

התבאסת?
"גם לא".

ובכל זאת, בחרת שלא להתייחס לדברים.
"אני חושבת שאין הרבה מה להתייחס בינתיים. זה מאוד מאוד ראשוני, וכרגע נשמור את זה לעצמנו".

בפריפריה אני סלב

קספרס (40), אם לשלושה, זכתה לחשיפה ראשונית בשנת 2019 כשהשתתפה בעונה השמינית של "מאסטר שף". את העונה היא התחילה בתור אחייניתו של זוכה התוכנית המיתולוגי אבי לוי, אבל בהמשך הצליחה להפתיע עם זהות קולינרית משלה שהביאה אותה עד למקום השלישי בגמר.

בשנת 2023 היא חזרה למסך, הפעם כדיירת בבית "האח הגדול". היא הודחה רביעית מהתוכנית ובזמן הקצר על המסך בלטה בשל דעותיה הנחרצות והעימותים שנקלעה אליהם בבית. התקופה הזו, לדבריה, הותירה בה צלקות. "באתי לשם ממקום מאוד הרפתקני. אני אישה שילדה בגיל 18, עברה גירושים ועוד הרבה טלטלות בדרך, והרגשתי שאיבדתי את עצמי. 'האח' היה הרגע שלי לעשות משהו בשביל עצמי, אבל בסוף לא ראו אותי, ראו דמות. שנים כעסתי על מה שראו ממני שם, והיום אני יודעת להגיד שאולי הייתה שם עריכה מגמתית, אבל בסוף אני נתתי להם את החומר, אף אחד לא הכניס לי מילים לפה. כשהלכתי הביתה והסתכלתי על מה שראו שם, אמרתי לעצמי, זו לא גל".

תסבירי.
"אני הכי מהשוליים של החברה, ירושלמית, עמך, גדלתי בבית שהיה ממש 'זגורי אימפריה'. באתי מלמטה והתפתחתי, אבל ההתפתחות הזאת הייתה לא מוערכת בעיני אחרים. כשהגעתי להרצליה והייתי משתמשת במילה 'כפרה' אנשים היו נבהלים, אז התחלתי לחשוב פעמיים אם להגיד את זה. בבישולים של שישי בבית אני שומעת אייל גולן ועומר אדם, אבל בסטודיו אני בחיים לא אשים את המוזיקה הזאת כי ירימו עליי גבה, במיוחד על אייל גולן. כבר ביקשו מאיתנו לא פעם לשנות את סגנון המוזיקה בסטודיו".

את מרגישה שאת העממיות הזו לא הבאת לתוכנית, וזו הייתה הבעיה?
"כן, אני הפשוטה, בדיוק כמו האחרים שהיו שם. בחרו לשים אותי מעליהם ושנאתי את מה שראיתי. הייתי רואה את זה בלופים כדי ללמוד מזה, ואחרי התוכנית ביקשתי מאברהם אקלום סליחה על סצנה שהייתי צריכה לבחור אם לתת לו תמונה של אמא שלו. לא נתתי, ושאלתי את עצמי בדיעבד איך כאמא עשיתי את זה. בסוף כל מה שאמרתי ועשיתי שם היה מהמקום של הקוצים ששמתי על עצמי כל החיים, כי הייתי צריכה לשרוד".

מה קרה אחרי התוכנית?
"קיבלתי המון שנאה ברשת, כתבו לי, 'הלוואי שיאנסו את הבת שלך', 'שתקבלי סרטן', דברים קשים. היה מישהו ספציפי שהיה מאיים עליי באופן קבוע, הלכתי עם זה למשטרה, נפתחה תלונה והוא הפסיק. זה הכניס אותי לחרדה, הילדים שלי הם עמוד התווך של חיי והם תמיד תומכים בי, אבל גם להם היה קשה. למרות הכל, אני לא מצטערת שהלכתי לתוכנית, זה גרם לי להבין שאולי אני צריכה להיות יותר רכה לאנשים, פחות קוצנית, פחות לחיות את החיים ממקום של הישרדות ויותר ממקום של אהבה".

כשנכנסת לבית כבר היית בעלת סטודיו מצליח לפילאטיס. התדמית שנוצרה לך פגעה בך כלכלית?
"האמת שלא, אני לא חושבת שהאוכלוסייה שמגיעה אליי לסטודיו רואה את התוכנית הזאת. בפריפריה אני סלב, אבל בהרצליה אנשים לא רואים את זה. הייתה מישהי אחת שהתקשרה לבטל את המנוי וזהו".

בימים אלו קספרס נמצאת בשלבים המתקדמים של עונת נבחרת החלומות של "מאסטר שף" (חמישי ומוצאי שבת בקשת 12), שמאגדת משתתפים בולטים מכל העונות. עבורה, מדובר בחוויה מתקנת. "אחרי 'האח' אמרו שאני גזענית, מכשפה, בלתי נסבלת, אחת שאי אפשר לראות אותה. היום זה הפוך, אני שומעת כל היום כמה כיף לראות אותי על המסך וכמה שואבים ממני השראה".

איך הגבת כשהציעו לך להשתתף בתוכנית?
"קיבלתי טלפון מההפקה והתלבטתי, חשבתי שהילדים כבר עברו טראומה עם 'האח הגדול' ושלא בא לי את זה שוב. החלטתי להתייעץ איתם, והם ממש דחפו אותי ללכת על זה ולעשות תיקון, להראות מי זו גל באמת. בעונה הקודמת של 'מאסטר שף' הייתי ילדה והסיפור סביבי היה בעיקר האחיינית של אבי לוי, והפעם רציתי לבוא ולהראות את מי שאני היום. באתי בלי מניירות, ואני נהנית לראות את עצמי על המסך".

מדגדג לך אולי להיכנס לתחום האוכל באופן מקצועי בעקבות התוכנית?
"אני עובדת מסביב לשעון והבנתי שהמטרה העיקרית שלי היא לגעת באנשים. בפילאטיס אני לוקחת את זה למקום של לחזק ולהעצים, אבל זה בסוף, זה לגעת באנשים. כל החיים אמרו לי, 'את אמיצה', ואף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות. בשלב מסוים עצרתי ואמרתי לעצמי, אולי אני באמת אמיצה? התחלתי להתפתח ולחקור, קראתי ספרים והלכתי לסמינרים, והבנתי שהרכיב הזה, של האומץ, לא קיים אצל הרבה אנשים. היום החזון שלי הוא לעזור לנשים, במיוחד לנשים שנמצאות במקום שלי, שרוצות למשל להתגרש או להקים עסק, ולעזור להן לשנות את החיים שלהן".

פחדתי לקום בבוקר כי ידעתי שאקבל טלפון מהבנק

אחרי ההשתתפות ב"מאסטר שף" פתחה קספרס פופ-אפ קולינרי שהתמקד בספינג', מנה שהכינה בגמר התוכנית. העסק זכה להצלחה בהתחלה, אבל מהר מאוד הפסיק הקהל להגיע והיא נקלעה לקשיים כלכליים. "פתחתי את הפופ-אפ עם הגרוש שלי, שהוא גם מסעדן, והוא עזר לי. בהתחלה היה תור ארוך, אבל אחרי כמה ימים שאף אחד לא הגיע עשיתי הכל לבד ולא שילמתי משכורות. הפסדתי רבע מיליון שקל, רק שנים אחר כך שילמתי את החוב. בשלב הזה כבר היה לי סטודיו לפילאטיס והרווחתי ממנו כסף, אבל אז הגיעה הקורונה וסגרנו הכל. אמרתי לעצמי, 'אני צריכה כסף להאכיל את הילדים שלי. אני לא מצליחה לעמוד בהתחייבויות שלי'".

האור הגיע עם דעיכת המגפה. "אנשים חיפשו לצאת מהבית ופתאום היה סביבנו הייפ. השילוב של זה יחד עם הקורסים שאני מעבירה למדריכות, שזה רוב מה שאני עושה היום, הוביל אותי לראות פלוס בחשבון הבנק. החלטתי לפתוח סטודיו נוסף, והיום זה הסטודיו הכי מצליח בהרצליה. זה מיתג אותי, פתאום כולם ידעו מי זאת קספרס. משם הדברים התחילו לזרום והיום יש לי ארבעה סניפים וסניף חמישי, שהוא האקדמיה".

היא גדלה בירושלים כבת להורים שהתגרשו כשהייתה תינוקת וראתה את אמה עובדת קשה כדי לשרוד ולכלכל את הבית. בגיל 17 הכירה גבר שהיה מבוגר ממנה ב-13 שנה, ואחרי כשבעה חודשי זוגיות, וכשהיא בהיריון, השניים התארסו. עד גיל 24 היא כבר הייתה אמא לשלושה (עמית, כיום בן 22, עידו, 19, ורוני, 17) וטיפלה בילדיה במשרה מלאה. כשהייתה בת 28 התגרשה, עזבה את ירושלים ועברה להרצליה.

"גדלתי לבד עם אמא ונורא רציתי משפחה וילדים, ואני חושבת שממש זימנתי לעצמי את המציאות. התחתנתי בגיל צעיר, הבאתי לעולם שלושה ילדים בחמש שנים והייתי עקרת בית. בעלי היה איש עבודה והחלוקה בינינו הייתה מאוד פטריארכלית – הוא מביא את הכסף, אני מגדלת את הילדים. הוא איש טוב ואבא מדהים, אבל הוא לא היה נוכח בבית. בשלב מסוים התחיל אצלי קול פנימי ששאל אותי מה התכלית שלי בחיים, וזה בטוח לא להכין מטבוחה כל היום. הלכתי ללמוד משפטים כי אבא שלי אמר לי שזה מה שכדאי שאעשה, ופתאום משהו נפתח לי. גיליתי שיש עולם מחוץ לירושלים ועניין אותי לחקור אותו. תוך כדי התואר החלטתי שאני רוצה להתגרש כי החיים הקטנים לא מספיקים לי. יום בהיר אחד אמרתי לאמא שלי, 'תפני לי חדר' ועברתי אליה עם הילדים. זה קרה מהר ופשוט, התגרשנו בלי מלחמות ועד היום היחסים בינינו מצוינים. אני מאוד מעריכה אותו, הוא איש טוב ואבא טוב לילדים, הם מאוד אוהבים אותו והוא אותם".

מה גרם לך לעבור להרצליה?
"לא עבדתי ולא ידעתי מה אני יודעת לעשות באותה תקופה, עבדתי כמארחת במסעדה של דוד שלי, 'המוציא'. במקביל עשיתי פילאטיס ושאלתי את המדריכה איפה היא למדה, כי התעניינתי בתחום. היא חיברה אותי לעולם הזה ולמדתי הדרכת פילאטיס תוך כדי שסיימתי את התואר במשפטים ועשיתי התמחות. בסוף הקורס שאלו את כולן אם הן כבר מצאו מקום לעבוד בו, וכשהגיעו אליי אמרתי שאני פותחת סטודיו משלי. שום דבר לא היה על הפרק, אבל שוב, החלטתי לזמן לעצמי את המציאות. היה לי קצת כסף מהגירושים, שכרתי בית קטן בשכונת נווה עמל בהרצליה, הייתה לו מעין יחידת דיור קטנה בגינה והחלטתי שאני פותחת שם סטודיו".

ההתחלה הייתה לא פשוטה. "הלכתי לספק של הרפורמרים (מיטות פילאטיס) וביקשתי לקנות שלוש מיטות, אבל הודיתי בפניו שאין לי כסף", היא נזכרת. "זו הוצאה של משהו כמו מאה אלף שקל, ואני לא יודעת למה, אבל הוא זרם איתי. הוא אמר לי שנכנסתי לו ללב, סיפק לי את המיטות ואמר לי, 'תפרסי לכמה תשלומים שאת רוצה'. עד היום אני אומרת לו שהוא היה הראשון שהאמין בי, ואני לא אשכח לו את זה".

היום זה משתלם לו?
"ברור, אני לקוחה טובה ואני ממליצה עליו לכל מי ששואל. הוא ראה אותי הכי למטה, ובלי שום סיבה האמין בי ותמך בי. לפני שבוע הייתה לי סגירת מעגל, ניגשה אליי מישהי ואמרה לי שהיא הייתה רוצה ללמוד פילאטיס אצלי, אבל היא חד-הורית ואין לה כסף. באותו רגע התקשרתי לרכזת הקורסים שלי וביקשתי שתכניס אותה לקורס הקרוב", היא מספרת בדמעות. "זו זכות לתת למישהי את המקפצה הזאת. כל מה שאתה צריך זה אדם אחד שיאמין בך".

החשש הכלכלי נפתר מיד?
"לא. לקחתי הלוואות מפה ועד הודעה חדשה, הייתי חייבת כסף לכולם. אני חושבת שהחרדה הכלכלית מלווה אותי מאז שאני ילדה, אפילו בבית עם אמא שלי, פחדתי שיבואו ויעקלו לנו הכל. חששתי כי לא היה לי גב ולא ידעתי אם מה שאני עושה יצליח. היו ימים שפחדתי לקום בבוקר כי ידעתי שאני אקבל טלפון מהבנק".

הילדים הרגישו חוסר?
"אף פעם. היו תקופות שלא היה שפע גדול, הייתי הולכת לסופר עם תקציב של 400 שקל, אז בקופה בוחרים על מה לוותר. גם לא קמתי יום בהיר אחד אשת עסקים, זה לקח זמן ועשיתי הרבה טעויות בדרך. אני בן אדם מאוד סגור והייתי צריכה לשים את עצמי בחוץ, לשווק את עצמי ושיכירו אותי. הלכתי לבית הספר, דיברתי עם ההורים, עשיתי מינגלינג והורדתי את הקליפות של עצמי. כבר לא הייתי גל שמפחדת לדבר עם אנשים, אלא נכנסתי לדמות של אישה עם ביטחון עצמי. היום אני יודעת לנהל שיח עם הילדה הזאת ולהגיד לה, 'וואלה, את שווה. עשית מכלום משהו'".

מתי העסק הפך להצלחה?
"אחרי העונה של 'מאסטר שף' ידעתי שתגיע חשיפה וידעתי שאני צריכה מקום גדול יותר, אז פתחתי סטודיו חדש ועברתי מארבע מיטות לעשר. שם התחלתי לעשות כסף, שאת כולו אגב שמתי בפופ-אפ והפסדתי. אבל זה לא עצר אותי, לאט-לאט ובזכות החלטות אמיצות, הלכתי וגדלתי".

מתי הייתה נקודת המפנה מבחינתך?
"עדיין לא הגעתי אליה, אולי בגלל שאני תמיד רעבה לעוד ואני אף פעם לא מצליחה לעצור. אני גם חושבת שעוד לא מימשתי לגמרי את הייעוד שלי, בסופו של דבר הפילאטיס הוא כלי לגעת באנשים ולעזור להם, אבל אני רוצה עוד. מבחינה כלכלית, החרדה כבר לא קיימת. אני מרגישה שאני מטפסת על הר כבר שנים, עדיין לא הגעתי לפסגה, אבל אני קרובה מאוד".

מה תהיה הפסגה?
"אני נוסעת פעם בשנה, כבר שלוש שנים, לסמינר של טוני רובינס (מאמן, סופר ומרצה, מהשמות הבולטים בעולם בתחום ההתפתחות האישית – יה"א). זה מעשיר, מעצים ומדהים וזה מה שאני חולמת לעשות בעצמי. אני חושבת שקורס הפילאטיס הוא קצת זה, אני מדברת איתן 30% פילאטיס, 70% מנטורינג והעצמה".

הפרסום תורם להצלחה?
"בטח. אנשים שלא מכירים מגלים אותי ואני מקבלת המון פידבקים על כמה שאני אישה חזקה ואמיצה".

עוד ריאליטי זה משהו שמעניין אותך?
"אולי 'המירוץ למיליון' עם הבת שלי, אבל לא בטוח שהיא תזרום. היא אומרת לי שאני עקשנית, אבל בסדר, לרוב אני גם צודקת. הייתי עושה גם 'רוקדים עם כוכבים', ובקיצור, אני לא שוללת כלום. אפילו ל'האח הגדול' שאלתי את עצמי אם הייתי נכנסת שוב כדי לעשות תיקון, ויכול להיות שכן. הייתי נכנסת לשבוע להראות משהו אחר ממה שראו, יותר רוך, כי אני מאוד נוקשה".

תמיד הייתי בתסביכים על הגוף שלי

בתור בעלת עסק מצליח בתחום הכושר, קספרס עשתה שינוי חיצוני ניכר בשנה האחרונה והשילה 15 קילו ממשקלה. העיסוק בדימוי גוף, היא מספרת, תמיד היה חלק בלתי נפרד מחייה. "אני חושבת שמגיל 13 אני עושה דיאטות, עשיתי כל דיאטה אפשרית, דיאטת תפוחים, דיאטת אבטיח, דיאטת לחמניות עם חמאה", היא מספרת. "כל החיים הייתי סביב הדבר הזה, אף פעם לא אהבתי את הגוף שלי וגם אף פעם לא אהבתי ספורט. התחלתי עם הפילאטיס אחרי ההריונות כשכאב לי הגב ולאט-לאט הפכתי להיות גורו של ספורט. ועדיין, הגוף שלי תמיד היה ברקע ואף פעם לא הייתי מרוצה ממנו. תמיד הייתי בתסביכים".

לפני כשנה אובחנה אצל קספרס תסמונת על שם בל, המחלה שגורמת לשיתוק חלקי בפנים ועלתה לכותרות בשנים האחרונות אחרי שמפורסמות כמו מיכל אנסקי ואנה זק לקו בה. "הייתי מכורה לספינינג ברמה של לעשות שני אימונים ברצף כדי לשרוף קלוריות ויום אחד, אחרי שיעור כפול, התחילה לי מיגרנה. אחרי כמה שעות הבת שלי בדקה מה איתי וראתה שחצי פנים שלי משותקות. היא נבהלה ממש, הזמינה לי אמבולנס ותוך חמש דקות הייתי בסי-טי באיכילוב. חשבו שיש לי שבץ והמחשבה הראשונה שהייתה לי היא מי יטפל בילדים, מי יאכיל אותם ומי יגדל אותם. שם נפל לי האסימון ושאלתי את עצמי, אחרי מה אני רודפת? עוד אימון ועוד שיעור? מה זה נותן לי? אחרי שבוע באיכילוב הפנים שלי חזרו לעצמן, מי שמכיר אותי טוב יכול לראות שזה נשאר, אבל ברמה ממש מינורית. הרופא הסביר לי שזה מהאימון, הדופק היה גבוה מדי והחמצן לא הגיע לי למוח, אז הוא אסר עליי לעשות ספינינג".

מה עבר עלייך מאז?
"התמכרתי לאימוני כוח, לאט-לאט למדתי מה התזונה הנכונה לאימונים האלה והתחלתי להקפיד, בעיקר ממקום של הבנה שאין אף אחד אחר בעולם שיכול לגדל את הילדים שלי, אז אני צריכה לשמור על עצמי. פתאום נהייתה לי שריטה של אוכל נקי. אני לא אוכלת שמן, לא אוהבת ממרחים, הכל נקי. בעקבות זה ירדתי בארבעה חודשים 15 קילו".

היום את אוהבת את מה שאת רואה במראה?
"כן, אני הולכת בגאווה עם הקוביות בחוץ בבגד ים ומתעסקת ממש מעט באוכל, כי הבנתי שדווקא ההתעסקות היא זאת שגורמת לך לאכול יותר. אני אוכלת הכל, יוצאת למסעדות, מתנהלת כרגיל, אבל אוכלת מעט ומרחיקה את זה ממני".

את מגדירה את עצמך אדם מאושר היום?
"אני קמה בבוקר וקודם כל אומרת תודה, תודה על מה שיש לי וגם על מה שאין לי. שנים הייתי קמה ואומרת, 'אני לא בן אדם של בוקר, אל תפנו אליי', סיסמאות שאת לא שמה לב אליהן, אבל הן מעצבות לך את היום ואת מי ומה שאת".

איפה נראה אותך בעוד שנה?
"אחרי ההרצאה הראשונה שלי, תבואי".

צילום: זוהר שטרית | סטיילינג: בר פרידמן | איפור ושיער: נוי חורי | הפקה: טל פוליטי