mako
פרסומת

נעמה קסרי: "הילדים שלי שילמו מחיר מאוד כבד על הקריירה שלי"

16 שנה אחרי שניצחה בעונה הראשונה של "הישרדות", נעמה קסרי מצאה את עצמה מתמודדת עם הפחד הגדול של כל הורה ישראלי: בן שמשרת כלוחם בלבנון. בריאיון חשוף לפודקאסט "ספיל איט" היא זועמת עכשיו על חוק הגיוס, לא מסתירה את דעתה על סערות תורניות בביצה המקומית וגם חושפת את היתרונות - והקשיים, מאחורי החברות עם ליהיא גרינר

לילך מרקוביץ'
פורסם:
הקישור הועתק

נעמה קסרי תמיד ידעה להגיד את מה שהיא חושבת בלי פילטרים. היום, כשהיא בעלת קליניקות מצליחות לאסתטיקה ואשת עסקים מצליחה לא פחות, היא מוצאת את עצמה לא פעם תחת אש בגלל דעותיה הנחרצות - שעוררו אפילו קריאות לריצה לחיים פוליטיים. בריאיון ללילך מרקוביץ' בפודקאסט "ספיל איט", היא מתייחסת עכשיו לסיכויים שזה יקרה, מדברת מדם ליבה על המחיר הכבד שגובה המלחמה, על החיים תחת המתקפות ברשתות - ועל הקושי בגידול בנות, בעידן שבו אידיאל היופי מוכתב לפיהן.

"אתם מאמינים שאלוהים שומר עליכם, אני מאמינה שהחלטות נכונות יגנו על הבן שלי"

בנה הבכור של קסרי, רועי, התגייס לאחרונה לשירות קרבי בחטיבת הנח"ל, ובזמן הריאיון הוא נמצא בתוך לבנון. המציאות הזאת הציפה אצלה לא מעט חרדות, אבל גם כעס גדול על סדר העדיפויות במדינה.

איך הלחץ כאמא לבן שכרגע נמצא בדרכו ללבנון?
"זה קשוח ממש, וזה קשוח עוד יותר שאנחנו כבר שבוע בקבוצות של ההורים רק מגייסים כספים ותרומות לציוד ללוחמים. חסרים אפודים, חסרים קסדות, חסרות נעליים, חסרים בגדים טקטיים".

הצבא צריך לתת את זה.
"אין כרגע, אין. אני מרגישה יותר בנוח שהאפוד והקסדה, והציוד האיכותי והחדש יגנו על הילדים שלנו שנכנסים עכשיו לכל החזיתות".

במקביל לכל הדבר הזה, יש את חוק הגיוס שתמיד על סדר היום, וחלק גדול מהאוכלוסייה לא משרת.
"לא משרת ולא עושה עוד הרבה דברים... אנחנו כבר יודעים באיזה צד אני, לא הסתרתי את זה אף פעם. מצד אחד את אומרת זה לא הזמן עכשיו במלחמה להתחיל לדבר על הדברים האלה ולפלג, הרי כל פעם שאת אומרת משהו שהוא 'נגד' הצד ששולט כרגע, אז את שמאלנית ואת מפלגת. אני דורשת שכולם ייקחו חלק בנטל. זה הבסיסי. לא יכול להיות שחיים באותו מקום, נהנים מאותן זכויות, אבל לא כולם משלמים את אותן החובות.

נעמה קסרי ורועי
נעמה ובנה רועי | צילום: instagram

"כשבבוקר אני פותחת את החדשות ואני רואה שהעבירו חמישה מיליארד שקלים כדי לבנות עוד בתי כנסת או כדי לתת לתפילות להיות יותר חזקות, כשאני כבר שבוע עובדת בלגייס כספים ותרומות, כדי שלילדים שלנו יהיה ציוד שיגן עליהם מספיק אם משהו קורה - זה מפוצץ אותי. זה מעצבן, זה מכעיס, זה מוריד את המוטיבציה גם. אתם מאמינים שאלוהים שומר עליכם וזה בסדר. אני מאמינה שהאפוד והקסדה והחלטות נכונות יגנו על הבן שלי. אל תבטלו את מה שאני חושבת ומרגישה, אבל ששלי לא יבוא על חשבונכם - כי הצד שלי בינתיים הוא זה שמגן עליכם".

פרסומת

אין בך פחד להגיד את הדעות האלה ולקבל אש?
"אני יודעת שרוב העם כנראה הוא מאמין, אני מאמינה בדרך שלי. אני לא חושבת שאני בן אדם פחות טוב, אבל אם אני רואה בחדשות את ראש עיריית דימונה אומר: 'קרה לנו נס', אחרי ש-150 תושבים שלו נפצעו... והוא אומר: 'קרה לנו נס. כל ההרס והבלגן הזה, והתמונה של הבאבא סאלי וביבי נשארה שלמה', מה יש לי להגיד על זה? אין. אנחנו לא יכולים להיפגש, אנחנו מקבילים. אין איפה להיפגש. אם אתה חושב שזה נס, אתה צריך להגיד תודה. אולי נס היה שזה נגמר ככה. אם רק התמונה של הבאבא סאלי וביבי הייתה נהרסת וכולם היו נשארים ללא שריטה, אולי אז היה אפשר לקרוא לזה נס... עכשיו, כל פעם שאת אומרת משהו שהוא לא מתאים למשבצת שלהם, שזה ביבי, באבא סאלי והדת ואלוהים וזה, אז את שמאלנית, עוכרת ישראל, שונאת את המדינה... איומים, 'לא נבוא לעסקים שלך', קריאה לחרם... מה נסגר איתכם? אני לא יודעת איך אפשר להגיד עליי שמאלנית".

"לחגוג את הגוף זה לא אומר שצריך ללכת בעירום ולהדליק איזה פסיכי"

לצד המצב המתוח והתחושות שהוא מעורר בה, כאמא לשלושה ילדים (בן ושתי בנות), וכמי שחיה ונושמת את עולם האסתטיקה, קסרי מתמודדת ביומיום גם עם שאלות של גבולות, דימוי גוף והשפעת הרשתות על שניהם. אחרי הסערה סביב יוצאת הריאליטי סתיו קצין, שלקחה את בתה בת ה-7 לטיפול לייזר, ועל רקע הדיון שעוררה מוקדם יותר השנה רותם סלע על "לחגוג את הגוף", לקסרי יש משנה סדורה בנושא.

"ברמה המקצועית, לילדה בת שבע לייזר לא ממש ישנה, היא עדיין לא קיבלה מחזור והיא עדיין לא מאוזנת הורמונלית", אומרת קסרי. "אלא אם לבת שלך בת ה-7 זה מפריע לה לביטחון העצמי - היא מתביישת, יש לה גבות מחוברות, כבר יש לה שפם. הילדים של היום מתפתחים מאוד מוקדם... אני פשוט לא חושבת שלייזר בנקודה הזו זה דבר נכון. אתה לא יכול להגיד לילדים שלנו 'בואו תהיו בתקופה שלנו' כשאנחנו בתקופה אחרת, אין מה לעשות. אי אפשר להילחם בזה. צריך שנייה לחיות לצד זה ולבחור את המלחמות - אז אם לבת שלך מפריע משהו וזה פוגע בביטחון העצמי שלה…".

פרסומת

בזמנו רותם סלע אמרה על זה שאין לה בעיה שילדה תחגוג את הגוף הנשי, ואת לקחת את זה גם לא פשוט.
"לא הבנתי את האמירה הזאת, כי מה זה לחגוג את הגוף שלך? אנחנו בעידן אחר. הילדות שרותם סלע ואני גדלנו, זה לא הילדות של היום... היום הבת שלי פותחת את הדלת, אני ישר עובר לי בראש, אולי בחוץ יהיה איזה פועל שיעבור ויעשה לה משהו? הכל עובר בראש, כי מסיפורים שקראתי אתמול ושלשום... זה דור אחר, זה עולם אחר, זה חיים אחרים. אז תגידי שתחגוג את הגוף שלה, אפשר לחגוג את הגוף, לא צריך ללכת בעירום ולהדליק איזה פסיכי שנמצא בסביבה כי הוא מתבלבל ומתרגם את המכנסונים הקצרצרים של הבת שלך כאילו היא זורמת".

קסרי, שמגדלת את בנותיה על רקע האקלים הזה, חוטפת בעצמה ברשתות - בעיקר בגלל טענות על הונה: "'את לא באמת צריכה את זה', 'למה את צריכה את הכסף', 'התחתנת, יש לך כסף', כל מיני שטויות'", היא אומרת על הביקורות. "תקשיבי, אני יודעת את האמת, זה לא אכפת לי מה אומרים, אני יודעת שהכל זה בזכותי, בעשר אצבעות, אני יודעת שזה הבייבי שלי, אני יודעת מה הקרבתי מהחיים שלי, מהאימהות שלי, כדי לפתח את הקריירה שלי, שאגב, אני בת 47, אני רואה את ה-50 שם באופק - מרגישה נפלא, אין שום משבר, אבל יש איזשהם, כאילו, את יודעת, מחשבות, רגע, אולי... להוריד קצת הילוך מהקריירה, להיות קצת יותר עם הילדים.

"תשמעי, הילדים שלי שילמו מחיר מאוד כבד על הקריירה שלי. היו לי הרבה שיחות איתם על זה. אמרתי לדניאל, הבת שלי האמצעית, 'את היית מעדיפה שאני אהיה בבית ואחכה לך כל יום עם סיר?' והיא אמרה לי: "אמא, ברור שזה היה כיף. אבל לא, אני יודעת שזה לא יעשה אותך מאושרת, אני יודעת שאת אוהבת את העסקים שלך".

פרסומת

"אני לא קשורה אליה, לא ילדתי אותה. בסוף היא חברה"

קשר אחד בולט במיוחד שיש לקסרי בתעשייה הוא החברות ארוכת השנים עם ליהיא גרינר. השתיים נראות שונות לחלוטין באופיין, אבל קסרי מסבירה על מה יושב החיבור - ולא חוסכת בביקורת על הסערות שחברתה מייצרת לעתים קרובות ברשתות.

יש לך קשר אחד מהתעשייה שחייבים לדבר עליו - החברות עם ליהיא גרינר. איך זה קרה? אתן כל כך שונות.
"דיברתי על זה כל כך הרבה פעמים וגם אני מופתעת - כי אי אפשר לזייף את זה כל כך הרבה שנים. החיבור יושב קודם כל על זה שליהיא היא חברה מאוד-מאוד טובה, ואין בה קנאה בכלום על כלום ושום דבר. כשאני מרגישה כבד, אני ישר הולכת אליה כי אצלה הכל 'נו ביג דיל'... היא מוציאה ממני דברים אחרים שאחרים לא מצליחים להוציא, וההפך, אני חושבת שגם אני קצת מכניסה לה יותר רצינות ופוקוס".

היא לפעמים אומרת דברים שעלולים לסבך. איך אתן מתקשרות ביניכן את הפערים האלו?
"ליהיא אומרת בקול רם את מה שכולם אומרים לעצמם. אין לה את האוצר מילים להתבטא, אני כל פעם אומרת לה: 'פשוט דברי באנגלית'. גם כשאני רוצה להעביר לה מסר שאני רוצה שיעבור אליה, אני מדברת איתה באנגלית. לא בעברית. כשאני עוברת לאנגלית אני יודעת שזה עבר. יש מילים שהיא חושבת שהן בכלל משהו אחר".

ליהיא גרינר, נעמה קסרי, בלידת אחותה של נעמה
נעמה וליהיא. BFF | צילום: איתי דגן , פרטי
פרסומת

אבל החיבור הזה לא פוגע בך לפעמים? כשעולה איזו סערה ברשת כמו באסון מירון - מיד פונים גם אלייך.
"אני לא קשורה אליה, אני לא ילדתי אותה, היא לא הבת שלי, בסוף היא חברה, לכל אחת יש לה את החיים שלה, וזה מגוחך שאת תעשי משהו ואני אשלם על מה שאת עושה. אבל אני כן הייתי שם בשבילה, לגמרי גוננתי עליה, לקחתי אותה, ניתקתי אותה מכל הרשתות ונסענו לצפון עם המשפחות, כי זה היה פשוט נורא מה שקרה. אבל כן, היו לי שיחות איתה שתשמעי, זה לא פייר. לך זה לא מזיז, את כאילו יש לך איזשהו חוסן, אבל לי זה קשה ואני מאוד מזוהה איתך. את עומדת מול המאוורר ומשפריצה, זה עף לכל עבר - אז אני גם נפגעת מזה".

נפגע לכן פעם קמפיין בגלל הסערות האלו?
"לא יודעת איך, אבל בסוף כל הסקנדלים שלה איכשהו הופכים למשהו טוב. או שזה הולך להיות הסאונד הכי ויראלי, עולים לה 30 אלף עוקבים... איכשהו זה כאילו מסתדר לה. אבל זה צריך לבוא עם כזה עור של פיל. אני לא מסוגלת... זה אופי. זה נטו ליהיא, ואין עוד אחת כזאת".

"בוער בי לעשות פה דברים אחרת"

קסרי, שניצחה ב-2008 את עונת הבכורה של "הישרדות" וחזרה לעונת ה-VIP, שבה סיימה כחביבת הקהל אחרי ששוב הוכיחה את יכולותיה האסטרטגיות, מקבלת עכשיו פניות חוזרות ונשנות להיכנס לחיים הפוליטיים - אבל יש לה תשובה חד משמעית.

תרוצי לחיים הפוליטיים?
"לא. אבל מלא כותבות לי ומלא מבקשים ממני: 'תרוצי להיות ראש ממשלה, להיות זה, להיות פעילה'. זה בוער בי מאוד לעשות פה דברים אחרת, אבל אני חושבת שמי שהולך לפוליטיקה, זה צריך לבוא רק ממקום אמיתי של שליחות, של רצון לשרת את האזרחים. לא כי זה סטטוס, לא כי זה מגניב, לא כי המשכורת נוחה, לא כי יש תנאים, לא כי אתה יכול לא לעשות כלום ולקבל כסף. אני לא מרגישה שאני במקום של לבטל את הכל מסביב ולתת או רק לשרת את האזרחים שבחרו בי. אני לא שם, אז אני לא אעשה את זה".