הייתי נאיבית, בן אדם שרעב לאהבה אוכל שקרים כמו לחמניות

גל רובין לא מחפשת את אהבת הקהל. היא יודעת שהיא לא אדם קל לעיכול, ובטח שלא אדם שנועד לכך שכולם יאהבו אותו. "יש אנשים שאוהבים לשפוט, ולי יש את הקהל שלי. אני חושבת שזה קהל קצת יותר חכם, שנון, שעבר דבר או שניים בחיים, פחות הזרם של הדור הממש צעיר", היא אומרת. "מי שחווה על בשרו דברים יודע ליצור הזדהות, ומתוך הזדהות לראות את האמת שלי".

לאחרונה נפרדה רובין ממודי (מחמוד) ספורי, מתמודד "המירוץ למיליון", שאיתו הייתה במערכת יחסים במשך כשנה וחצי. על אף שהיא אמרה בריאיון ל-mako סלבס לפני כשנה שהיא מבחינתה מוכנה ובשלה לטבעת, מערכת היחסים בין השניים ידעה משברים שהובילו בסופו של דבר לפרידה שלוותה בחילופי האשמות. "אני רוצה לשמור על כבוד גם לכל הדברים הטובים שחוויתי לאורך הדרך", היא אומרת. "תמיד יש דברים טובים, גם בתוך הכישלונות עצמם, יש דברים שאת אומרת עליהם, 'נהניתי'".

כישלון זאת מילה קשה. את עומדת מאחוריה במקרה הזה?
"כן, אני מרגישה שזה כישלון. אגב, זו גם לא הפעם הראשונה שאני מרגישה כישלון, גם בנישואים שלי הרגשתי כישלון. זה לא גורם לי לעצור ולהגיד שאני לא אנסה שוב, כי אני יודעת שברגע שיבוא הבן אדם הנכון, אני ארצה להיפתח עוד פעם ולהאמין שיש מקום שיאהבו אותי בו מעצם היותי אני".

למה את מרגישה ככה, שזה כישלון?
"אני מחזיקה מעצמי ומהדרך שעברתי בחיים, אני בן אדם שסוחב הרבה חטטים על הגוף שלו ויש לו המון ניסיון, אבל במקרה הזה כופפתי את האופי שלי, את מה שבניתי במשך שנים, את חתולת הרחוב שאני, אישה חזקה שיש לה אין-ספור חיישנים. כופפתי אותה כי סיפרתי לעצמי סיפורים שאני אתקן את זה. הכל הסתמך על פרק זמן התחלתי שאמרתי לעצמי שהרגשתי בו וואו, אז אני אחזיר את זה, אני אחזיר את איך שהרגשתי בהתחלה. יש לי הרבה ידע וניסיון, אבל בסוף אני פועלת מהרגש והשכל זז הצידה. אני פועלת מתוך פרפרים בבטן, מתוך רעב למשהו אמיתי. זה מה שקורה באהבה, מתמסרים, אבל חייבים להכניס איזשהו מקום לאינטואיציות, לגבולות, ואפשר להגיד שאני קצת איבדתי את הגבולות של עצמי".

אני רק רוצה להניח את הראש ולהרגיש ביטחון

מערכת היחסים בין רובין (35), חוזרת בשאלה ואם לשישה, לספורי (44), ערבי-מוסלמי, משכה לא מעט אש וביקורת ציבורית. "יש לך רצון להוכיח שלא עשית טעות, לא רק לקהל, אלא גם לילדים שלך. היה לי מאוד חשוב להוכיח שלא סתם העברתי אותם את זה, כי באתי אליהם עם אמונה ואמרתי, 'מצאתי את אהבת האמת שלי'. היה להם מאוד קשה, הם עברו חרמות בבית ספר והתמודדויות לא פשוטות, ואני ליוויתי אותם בזה עם בקשה של 'תהיו מאחוריי'. והם היו מאחוריי, הם תמכו בי ועשו את הוויתורים שלהם כי הם רצו לראות אמא מאושרת".

אפשר להגיד שביטלת את עצמך?
"חד-משמעית, ביטלתי את עצמי וסיפרתי לעצמי סיפורים שזה זמני, שאני אצליח לתקן את זה ולהחזיר את זה למה שזה היה בהתחלה".

זה לא מה ששוקף לנו כלפי חוץ.
"לא משתפים דבר כזה. ברגע שצץ ריב ראשון הוא במימד מסוים, ואז את עוד אומרת, 'סבבה, אני אתחום אותו, רבים בזוגיות, הכל טוב, לא הכול ורוד'. דחיתי את הקץ, רציתי להאמין שאני אצליח לסדר את זה ושהוא באמת אוהב אותי, ושנצליח יחד לטפל בזה".

רובין וספורי הכירו אחרי השתתפותה בריאליטי "הישרדות", ולדבריה, הוא ידע מהרגע הראשון כיצד לפנות ללבה. "הרגשתי שרוצים אותי, שאוהבים אותי ונלחמים עליי, אבל היום, בהסתכלות לאחור, אני מרגישה שלמדו אותי ואת הצרכים שלי וככה, כשהייתי כבר בפנים, היה קל למשוך את החבל ולהתעלל ברגשות שלי. אני בן אדם מאוד רגיש למרות שאני נראית חזקה. כשאת אם יחידנית לשישה ילדים, לחייך זה סוג של אנרגיה שאת מכניסה לעצמך, זה לאו דווקא באמת שמחה".

 מה הכוונה להתעלל ברגשות שלך?
"אני הולכת פה על חבל דק ומפחדת להיכנס לפינות, אבל התחלתי לחוות דברים קשים ולא הצלחתי באמת לשתף ולהגיד, 'תקשיב, זה קשור בזה ובזה'. הייתי בטוחה שמי שבאמת קרוב אליי ירצה לתת לי להרגיש יותר טוב, אבל מסתבר שהמעגל הזה עבד רק כשהיה נוח לידי, כשהיה כיף איתי, כשסיפקתי את המענה לצרכים שלו. ובהתחלה באמת סיפקתי את זה כי קיבלתי פרגון, אהבה ומחמאות, אבל רציתי שזה יבוא ממקום אמיתי. כשבן אדם מציג את המקומות החלשים שלו וישר עוקצים אותו, בעצם לא נותנים לו את המקום הזה, להיות חלש, אבל אני יודעת שכולם איפשהו חלשים, פשוט קשה להם להודות בזה. אם בן אדם לא יודע להראות שהוא חלש, הוא לא יודע גם לראות מישהו חלש לידו.

"לקחתי את הזוגיות הזאת למשפחה שלי ואנשים מאוד התנגדו לזה, אבל הראיתי שכמו שאתה נותן לי שייכות, תהיה לך שייכות גם כאן", רובין אומרת. "מי שקצת עקב אחרי הדברים יודע שהייתי במאה אחוז נוכחת בעסק החדש שהוא פתח מבחינת יצירת התוכן, ההשקעה והנוכחות שלי שם, ולא בתשלום. ההצלחה שלו הייתה ההצלחה שלי, אבל באיזשהו שלב זה הפך להיות מובן מאליו, ואז הפך גם לדרישה. הרגשתי שהייתה שם אפילו תחרות סביב הפרסום. היום כשאני מסתכלת לאחור אני מרגישה שהייתי נאיבית. בן אדם שרעב לאהבה אוכל שקרים כמו לחמניות, וכן, בסוף אני ילדה שרוצה לחוות אהבה. קל להגיד מילים, השאלה אם עומדים בהן. להגיד 'את האישה של החיים שלי', לצאת בהצהרות או לעשות קעקוע משותף זה בסדר, אבל בסוף, כשהיא צריכה אותך, האם אתה שם, או שאתה פשוט קם והולך?".

באיזשהו מקום אולי רצית שהזוגיות הזאת תצליח בגלל שהיא הייתה לא פשוטה, בסוף את יהודייה, הוא ערבי. הייתה המון ביקורת, ואולי היה רצון להוכיח שלמרות כל מה שאומרים, הנה, זה מצליח.
"אין לי רצון להוכיח שום דבר לאף אחד, יש לי רצון להיות מאושרת ולהגיע סוף-סוף לנחלה שלי, כי אומנם אני רק בת 35, אבל יש לי שישה ילדים, אני גרושה כבר שמונה שנים ואני עייפה. אני רק רוצה להניח את הראש ולהרגיש ביטחון, אני רוצה להיות פשוט גל, שיאהבו אותי גם כשאין לי מה להציע. זה לא היה הסיפור, כי כשהייתי צריכה פשוט נוכחות, קיבלתי את ההפך. היה שלב שאמרתי לעצמי, 'אין לי בעיה לא לקבל טוב, אבל לפחות לא לקבל רע'. הייתי צריכה להזכיר לעצמי מי אני, למה התגרשתי, מה עברתי בחיים כדי להיות מי שאני ולקלף את הקליפה הזאת, של הריצוי. עשיתי את כל זה, אני יודעת למה אני מסוגלת, אבל פה הסתפקתי בפירורים".

נוצלתי במאה אחוז. מאה אחוז נוצלתי

הזוגיות המורכבת עם ספורי הביאה את רובין, לדבריה, לחוות התקפי חרדה קשים. "אף פעם לא חוויתי את זה לפני, ולא ידעתי לאילו עוצמות זה יכול להגיע. כשהחלטתי שאני לא חווה יותר את התקפי החרדה האלה, זה היה אחרי שהבן שלי ראה אותי בוכה על הרצפה. זה היה דגל אדום, אמרתי לעצמי שהילדים שלי לא צריכים לראות את אמא שלהם ככה. שאלתי את עצמי, 'איזו מין דוגמה אני משמשת להם?'. אני לא רוצה שהם יהיו אי פעם במקום הזה, אז לקחתי את עצמי לטיפולי NLP והתחלתי תהליך שהחזיר לי את הביטחון ואת האומץ לקום ולעשות מעשה.

"כשאת במקום נמוך כל כך הרבה זמן, את בטוחה שאת כלום. את בסרטים, אומרים לך משפטים קשים ושמים אותך בסיטואציות שאת מרגישה בהן שאת לא שווה כלום, ואז את גם מתחילה להאמין בזה. בטיפול הבנתי שאני לא מוכנה שידברו אליי ככה יותר. בשלב הזה קמתי וארזתי הכל, והגושפנקה שצדקתי הגיעה מאוד מהר, כי אף אחד לא נלחם עליי, אף אחד לא עמד שם ואמר, 'אל תלכי'. אף אחד לא רצה להתאמץ בשבילי".

כשאת אומרת "אף אחד", את מתכוונת רק לבן אדם אחד.
"בן אדם אחד שרק ממנו רציתי לשמוע משהו כמו, 'בואי נדבר', משהו שאומר, 'האישה הזאת עשתה בשבילי, נתנה בשבילי, הקריבה הרבה ואני לא רוצה לפספס אותה'. לא, הדלת נסגרה, לקחתי את כל הציוד שלי וכשחזרתי להביא משהו ששכחתי, היא כבר הייתה נעולה. היה שם משהו מאוד קר, מאוד נוגד את כל מה שחוויתי בהתחלה".

זמן קצר אחרי הפרידה הופתעה רובין לגלות בתקשורת ידיעה על כך שצפורי הסיר את הקעקוע המשותף שלהם, שנשא את המילה "אהבה" בערבית. "האמת היא שהוא הוריד את הקעקוע חודש וחצי אחרי שאני הורדתי אותו, אבל לא פרסמתי את זה כי זה היה מאוד רגיש. היה לי קשה לעשות את המהלך הזה, אבל להגיע לכל מקום עם קעקוע בערבית זה דבר שתופס את העין. סחבתי כל כך הרבה זמן את הקשר הזה על הגב שלי ופשוט אמרתי, 'די, לפחות בזה תקלו עליי'. בהסתכלות לאחור, אני מבינה שהייתי פשוט מינוף לפרסום. את הנוכחות שלו ב'המירוץ למיליון' ואת השותף שלו אף אחד לא זוכר, והם התחילו באותה נקודת פתיחה. מרוב שרציתי לספר לעצמי שזכיתי אחרי כל השנים האלה לבד, טשטשתי את עצמי ואמרתי, 'גל, אין פה קאץ'. יאללה, תיהני'".

ממה שאני מבינה, את מרגישה שהוא ניצל אותך.
"אני מרגישה שניצלו אותי. היו גם הרבה דברים יפים, היו תקופות כיפיות, אבל כשכיף, כיף עם כל אחד. גם אם אני ואת ניסע יחד לחו''ל, אנחנו נהנה למרות שאין לנו שום עבר ביחד. כיף אמיתי נבנה על תקופות מאתגרות, כשנמצאים שם אחד בשביל השני, וזו לא בדיוק הייתה התמונה".

כשהודעת לילדים שזה נגמר סופית, איך הם הגיבו?
"הם חיבקו אותי הכי בעולם. האמת היא שהם ראו את הסימנים כבר קודם, הם ראו את הדינמיקה, את התקשורת, הם נחשפו ללא מעט ריבים ולשיחות קשות, אפילו יצא להם לדבר איתו בעצמם ולהסביר לו דברים. הם צעירים, אבל הם מאוד בוגרים לגילם והם עברו איתי לא מעט. אני אמא שמתנהלת איתם בשיח פתוח, כי אנחנו לא רחוקים בגיל בסוף. הם סוג של חיכו שהפרידה תקרה רק כדי שאני אפסיק להיות בדאונים האלה, כי זה מאוד-מאוד השפיע עליי מבחינת היום-יום, בעבודה, בתפקוד שלי. אני אישה שמאוד מונעת מרגש, ואני חושבת שממש ניצלו את החולשות שלי. בסוף זה היה שיעור, ואני מאוד מקווה שזה לעולם לא יקרה שוב. הייתה פה איזושהי התעללות של ליטוף-סטירה, חם וקר, ואת כל כך צמאה ורעבה לזה, כי את רוצה להרגיש את מה שהרגשת בהתחלה".

אנחנו חודש וחצי אחרי הפרידה, ואת עדיין מלאה ברגשות. אני רואה שאת עוצרת את עצמך מלדמוע.
"היום אני עובדת על להחזיר לעצמי את הביטחון, כי היה שם ויתור בכל הערוצים, גם ברמת חלוקת הזמן. טסתי איתו לעבודה שלו והשארתי את הילדים שלי עם אמא שלי כי זה היה מאוד חשוב לו והוא היה צריך את הנוכחות שלי, את ההווי והבידור שגל מביאה. זה נמכר לי בצורה של 'אני צריך אותך', ומיד אחר כך, כשהמוצר התקבל, חזרתי למקום האומלל. אני קצת כועסת על עצמי וקצת בחמלה על עצמי, זו מערבולת של רגשות".

התנצלת בפני הילדים?
כן. הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לבן הבכור שלי, זה שראה אותי בסיטואציה של החרדה, ולשבת איתו לשיחה. אמרתי לו שאני מתנצלת".

אחרי הפרידה עדיין ניסית לחזור באיזשהו מקום?
"ניסיתי, לא לגמרי סיימתי את ההתקשרות איתו, אבל אז קיבלתי עוד גושפנקה לזה שחבל על האנרגיות. ניסיתי להרגיש שאני חשובה לו ושאכפת לו ממני, אבל לא קיבלתי את זה. לא אכפת ממני. אכפת לו ממנו, ואני נוצלתי מאה אחוז. מאה אחוז נוצלתי".

לא הרגשת שהוא אוהב אותך?
"הרגשתי שהוא אוהב, בגבול. ברור שהוא אהב אותי, וגם אני מאוד אהבתי אותו ובגלל זה ידעתי להתמודד עם החרא, אני בן אדם שאפילו נהנה להתמודד, אני אוהבת אתגרים, אבל זה לא היה הדדי. אני הייתי כלי, וזה קשה ומאכזב. לא קיבלתי פעם אחת, 'שנייה, אל תלכי', לא קיבלתי פעם אחת טלפון. ברגע, בשנייה, לא תגידי בפערים של ימים, בשנייה שלא סיפקתי את זה – קיבלתי 'דיס', קיבלתי מילים קשות, דברים שאף אחת לא צריכה לקבל. אני חושבת שבן אדם שמכבד את הצלחת שהוא אכל ממנה יודע להתנסח, יודע לשמור על שפה ועל נעימות בשיחה, על כבוד מסוים. זה היה רחוק משם".

אני לא רוצה להיות גל המפורסמת והחזקה

במשך שנה וחצי הציגו רובין וספורי חזות של זוגיות מושלמת – בראיונות הם סיפקו תשובות רומנטיות ומתואמות, אבל בפועל, כך חושפת רובין, זה לא היה המצב. "אני חייבת להשמיע את הקול שלי עכשיו כי שנה וחצי הוא לא הושמע. לאנשים עם פרצוף יפה יש מיומנות של דיבור כלפי חוץ, אבל בסוף בין ארבעה קירות, זה לא אותו הדבר. הבן אדם התאהב בי במירכאות כי אני אישה חזקה, אמא לילדים, אבל בסוף הוא כתש את כל זה ולעג לכל מה שבאתי ממנו". 

מה את לומדת מהשיעור הזה?
"שלנשים יש אינטואיציות מאוד חזקות, ושצריך לדעת להקשיב להן ולא רק לשאוף לברר פנטזיות. כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה".

כשהתחלתם לצאת היו המון תגובות קשות, וגם בפרידה, זה לא פסח עלייך.
"הרבה פעמים הקהל בוחר להיות בעמדה שופטת במקום להגיד, 'אני לא אשפוט אף אדם עד שאגיע לנעליו'. אני משדרת משהו מאוד לא מתנצל, כמו שיצאתי עם הזוגיות הזו וכמו שיצאתי בשאלה, אבל בסוף הכמיהה שלי, כמו כולם, היא לחוות אהבת אמת".

איך את מתייחסת לתגובות הרעות?
"אני לא קוראת תגובות בכלל. הרבה פעמים אם אני אכנס לפרופיל של מגיב, אני אבין שהוא במקום שלא יכול לבחון את החיים שלי בצורה כנה, הוא לא עבר את החיים שלי. אם יום אחד אני אשים אותו בבית עם שישה ילדים ואני אגיד לו, 'כבס להם, בשל להם', הוא יבין כמה הוא רוצה לחוות אהבה. אני מדברת לקהל של אימהות, נשים בוגרות יותר".

אז אפשר לומר שלפרידה הזאת אין קשר למה שהתקשורת העבירה אתכם? לתגובות הלא פשוטות?
"אין קשר".

איך ידעתם לשים את זה בצד כשהייתם ביחד?
"זו הייתי רק אני. הוא לא קיבל שום התמודדות כזו, להפך. זה רק הרים לו".

הרים לו לצאת עם יהודייה?
"בטח, זה רק הרים לו, הוא קיבל במה כביכול של מישהו שעושה שינוי בחברה הערבית ומקבל אור חיובי בתוך החברה היהודית, שיש מי שיוצאת בריש גלי לטובתו".

הוא לא קיבל תגובות רעות?
"הוא קיבל דברים קשים כמו 'ערבי מסריח', אוקיי, אבל אם תניחי על המשקל את מה שאני קיבלתי, זה אפילו לא ברמה של לנסות להבין את ההפרשים. גמרו אותי, זה היה אלים וקיצוני ברמות. יצאתי מ'הישרדות' כדמות מאוד חזקה ואהובה, מאוד חכמה, אסרטיבית, הייתי אהובת הקהל והקרבתי את זה. הייתה פעם אחת שישבתי על הספה ושחיתי בבכי של עצמי בגלל שקראתי תגובות, וגם שם, לא קיבלתי נחמה או חיבוק. אני גם חושבת שבן אדם שבאמת היה רוצה אותי ולא את הפרסום שלי, היה מבקש ממני פחות להתראיין. הוא דחף אותי כל הזמן לחזית, אם הוא היה מבין באמת שיש פה ילדים מאחורה ומשפחה, אולי הוא לא היה דורש את המקום הזה. סיפקתי את זה כי ככה אהבו אותי, ככה הרגשתי שאני עושה בשבילו משהו טוב שהוא רוצה, אז המשכתי".

את מתחרטת?
"אני לא רוצה להתחרט כי בסוף הייתי צריכה לעבור את השיעור הזה, אבל אם הייתי חוזרת לאחור, לא, לא הייתי יוצאת איתו. כל עוד זה לא אמיתי אין לי שום עניין בזה, היה עדיף להישאר חזקה ולחכות לדבר האמיתי. אני מרגישה שחזרתי לנקודת ההתחלה שלי בגיל 27, לתקופת הגירושים".

היום אפשר לומר שאת בסוג של תהליך שיקום ללב שלך ולך. שיתפת שחזרת לקשר עם המשפחה. כמה לפרידה היה קשר לזה?
"ברגע שהפרידה התפרסמה הם מאוד שמחו. גם לפני זה הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות, אבל הם בלעו את זה כי הם ידעו שאני צריכה את הנוכחות שלהם. ברגע שזה השתחרר, הם לא הסתירו את השמחה שלהם".

הם כאילו חיכו להבנה שלך.
"הם ממש חיכו, כי אני בן אדם שלא מקשיב לאף אחד. לפעמים צריך לחוות דברים על בשרך, ואני הייתי נעולה על זה שזו אהבת חיי וזהו, שעכשיו מצאתי את זה ונזדקן ביחד, ואני מצטטת אותו. היו אמירות כמו 'את האישה של החיים שלי, אני אתן לך הכל' ודברים גדולים כאלה שהלב שלי רק רצה לשמוע, אבל הכל בסופו של דבר זה שיעור, ואני למדתי שאולי זה פשוט לא נורמלי להילחם על אהבה. אהבה צריכה פשוט לקרות, לא צריך להילחם עליה, גם על חברות לא צריך להילחם, אלה דברים שמגיעים בחינם, כמו חמצן. זה הקיום שלנו, אבל לא צריך להילחם על זה. אתה לא יכול לבוא לזה עם קושי כל כך גדול".

מה תחפשי בקשר הבא?
"נחת, רק נחת פשוט. אני לא רוצה להיות גל המפורסמת, החזקה מ'הישרדות' יותר".

זו קצת בעיה, לא להיות גל המפורסמת.
"אני אוהבת את הקריירה שלי ועפה עליה, אבל אני מאחלת לעצמי שהפרסום יהיה נטו שלי. יש לי התמודדויות של בן אדם רגיל ואני מקווה ששם הוא ירצה להשתלב, לא רק בפרסום ובפאן, אלא קודם כל באישי שלי, בפשוט".

להתחתן שוב זה משהו שבא בחשבון?
"אני מאוד חולמת על זה דווקא".

מה יהיה בחתונה הזו?
"רק לחגוג אהבה, להגיד שהינה, הצלחתי, הגעתי ליעד הזה".

ולצאת עם מישהו שהוא לא יהודי?
"לא, זה כבר לא יקרה. זה לא הקאפ אוף טי שלי, אין לי כוח לזה. זה מאוד מעייף, מאוד מתיש, אלה פערים שהם מאוד גדולים. לא יודעת, אולי זה מתאים לנשים אחרות בסיטואציות שונות בחיים, בסטטוס אחר. אני בחנתי, ולא מעוניינת".

ממודי ספורי נמסר בתגובה: "מאחל לה שנה טובה, התחלות חדשות והמון אהבה".