רומי פרנקל: "לא היו מרוצים מהמידות שלי. חזרתי לארץ, התביישתי"
כבר עשור שהיא משקיעה בקריירת הדוגמנות שלה, ועכשיו היא רוצה לפרוץ גם בעולם המשחק. רומי פרנקל לא מתביישת להודות שהדרך שלה איטית, אבל היא שלמה עם כל צעד ולא מוכנה למכור כותרות לטובת ההצלחה. בפודקאסט של לילך מרקוביץ' היא שופכת הכל: הרצון לזוגיות, המשולש הרומנטי עם טל מורד ומאיה קיי, הקווים האדומים שאותם לא תחצה במקצוע - והחוויות הקשות מעולם האופנה בחו"ל

לרומי פרנקל יש את החיים של לפני ההשתתפות ב"רוקדים עם כוכבים" ואת אלו שאחריה. "לא באמת הכירו אותי לפני זה", משתפת פרנקל בפודקאסט "ספיל איט" עם לילך מרקוביץ'. "הכירו את השם, שאני דוגמנית, יפה, חמודה, אבל לא יותר מדי. היום אני מרגישה שאנשים שעוצרים אותי ברחוב מכירים את רומי. אני מקווה שזאת רק ההתחלה ושיהיו לי הזדמנויות להראות עוד ממני, כי אני מתבגרת ומשתנה. רומי שהתחילה את 'רוקדים' זו לא הרומי של היום".
את רומי בוגרת יותר?
"הרבה יותר".
אבל אם אנחנו מדברות תכלס, התוכנית הביאה איתה שינוי גדול.
"חד-משמעית. לא הייתה שם עריכה מגמתית של להוציא אותי משהו שאני לא, זה היה אני. ראו את העבודה הקשה, את הדאונים ואת הרגעים הכיפיים והשמחים. ראו את כל קשת הרגשות שלי. יצאתי משם בהבנה שאין דבר שיכול לעמוד לי בדרך. כל מה שאני רוצה - אשיג בעבודה קשה".
"היו לי ימים שקראתי תגובות ובכיתי במיטה"
"התחלתי לעבוד בגיל 12 ואני מרגישה שהדרך שלי מאוד איטית", מספרת פרנקל על העבודה הקשה והרצון שלה להגיע לשיאים חדשים. היא משתפת גם בהבנה שהיא הגיעה אליה בעקבות "רוקדימים" - שגם אם ייקח לה זמן, זה המסלול המקצועי שהיא צריכה לעבור.
"באמצע הדרך פתאום צצים שמות שנכנסים לתודעה באטרף וזה היה עושה לי חוסר ביטחון ומקשה עליי להמשיך. את רואה מישהו שפתאום מתפוצץ, ואת אומרת, 'בא לי גם, מה קורה איתי?'. אבל היום אני מבינה שזה לגמרי לטובתי וזו הדרך שאני רוצה לעשות. זה חידד לי את זה שהדרך שלי נכונה ובטוחה, גם אם היא איטית, זה יביא את התוצאות שאני רוצה לטווח ארוך".
לפרנקל יש ציפיות גבוהות מעצמה, ובדיוק בגלל זה, כשמזכירים לה שיש לה 306 אלף עוקבים באינסטגרם, היא מיד מתעקשת לומר: "זה מעט מאוד", ומסבירה, "כשהייתי בת 13–14, העוקבים עפו לי בטירוף, בשניות. היום החשיפה השתנתה, אני מרגישה שהמספר הזה תקוע לי במקום כבר כל כך הרבה זמן, זה לא עולה. הייתי מצפה בעצמי למספר אחר".
יש פה איזה קלף מנצח שאת באה מסביבה של חבר'ה מאוד מוכרים. את בחבורה של אגם בוחבוט וקים אור אזולאי, את מכירה את הברנז'ה. את לא מנותקת מהעולם הזה.
"לגמרי, אבל זה לא פותח דלתות. בסופו של דבר היום אני במסלול שלמדתי שנים משחק, ואני מאוד רוצה לקבל סדרה השנה. לא ישפטו אותי על זה שאני בחבורה של אגם בוחבוט, עם כל הכבוד. אם את לא מספיק כישרונית, את לא תקבלי את התפקיד".
דווקא במקום שפרנקל הכי רוצה להצליח, היא לא מתביישת להגיד שיש לה קשיים בדרך למטרה. "אני כבר לא יודעת לספור את כמות האודישנים שעשיתי ולא קיבלתי. עברתי שלבים פה ושם, יש מיליון אכזבות קשות שכבר הרגשת שהפרויקט הזה הוא שלך - אבל לא. שופטים אותך על כישרון, או עד כמה את יכולה להחזיק את התפקיד".
אפשר לומר שלהיות חברה שלהם, להכיר יותר אנשי מפתח, לגשת לאודישנים שלאו דווקא היית מקבלת, זה בכל זאת יתרון.
"זה יתרון מבחינת חשיפה בדיגיטל אולי. אנחנו באמת חברים שנים, ובשנה האחרונה נהיינו ממש חבורה שהיא כבר כמו משפחה. אבל גם לפני 'רוקדים', עם אגם, היינו צמודות אחת לשנייה לתחת. זו לא חברות שאני רואה בה טיפת אינטרס. זאת חברות טהורה ואמיתית, וזה כבר מעבר לחברות, זאת משפחה".

את מרגישה שלאנשים אחרים מהעולם הזה יש אינטרס להתחבר אלייך?
"אני בוחרת שלא להסתכל על זה ככה. אם יש לי קליק עם בן אדם, ואני בונה איתו חברות, אני לא רוצה לחשוב שזה בגלל מי שאני, וגם בואי, מי אני? אבל אני כן יכולה להגיד שבעבר התאכזבתי מחברויות שבתוך התעשייה, והיום יש יחידי סגולה שזכיתי בהם לכל החיים".
ממי התאכזבת בעבר?
"כל מיני. גם חברויות קטנות כאלה, שראיתי התנהגויות שלא אהבתי. אף פעם לא אוציא את הכביסה המלוכלכת שלי החוצה".
כשאני רואה אותך מבלה עם מישהי תקופה, ואז כבר לא, זה הופך לכותרת.
"וזה בסדר, זה טבעי. אין לי בעיה שתהיה כותרת של 'התרחקו' ושל 'מה קורה שם', אבל אני לא אבוא לריאיון ואשפוך את מה שקרה מאחורי הקלעים, אני מכבדת את הצד השני ורוצה שהוא יכבד אותי חזרה. לא מעניין אותי להשחיר אף אחד, ואני מאמינה שקארמה חוזרת".

פרנקל לא תמימה, היא מבינה טוב מאוד לאיזה עולם היא שייכת: "נכנסתי למקצוע הזה בידיעה שבסופו של דבר אני צריכה לספק את העניין", אבל לצד זה היא לא מוכנה ללכת נגד האמת שלה. "אני מנסה לבנות לעצמי דרך שתהיה טובה, ולא סביב אייטמים צהובים ורכילות, בסוף יעריכו את זה".
הצהוב והרכילות זה משהו שמקדם אתכם. זה האייטם הבא, העניין הבא בך - וזה הכסף הבא.
"חד-משמעית, אבל אני מעדיפה שהקמפיין הבא והכסף שאני אקבל יהיו ממקום טוב. לעבוד קשה, לקרוע את התחת, לשלם עשרות אלפי שקלים על שיעורי משחק, ובסוף לקבל את התפקיד הנכון לי, ומשם לצמוח, מאשר להוציא החוצה את הרפש של מה שקרה לי בריב עם זאת וזאתי, ומפה להתקדם. כי כמו שאתה עולה מאייטם כזה, ככה אתה יורד. הקארמה חוזרת".
וכשזה אייטמים יותר קלילים? למשל זוגיות חדשה, גם משם אפשר לצמוח.
"זה אייטם מאוד משמח בעיניי, אבל אני לא אזייף זוגיות בשביל שיהיה לי את האייטם".
מכירה כאלה שכן?
"ברור. זה לא אני, זה לא משהו שבא בחצי חשבון. בגלל זה אני גם מאמינה שאני רווקה כבר שנתיים-שלוש, אני לא מתפשרת. זה פתטי בעיניי לעשות דבר כזה. כל אחד שיעשה מה שבא לו ואני מבינה גם את המניע של זה, בסוף זאת פרנסה, אבל אני לא מסכימה עם זה בהכרח".
אפשר לעורר לפעמים סערות.
"אני אקביל את זה לחתונה של קים. מה שקרה לי באינסטגרם היה טירוף, הצפיות שלי שולשו. אני מעדיפה להיחשף ממקום שהוא כזה, מאירוע משמח, מאשר ללכת ולהשחיר או להמציא זוגיות. אני גם בטוחה שבקרוב תגיע הזוגיות, אין לי בעיה עם דרך איטית ואני מאמינה שזה באמת ישתלם לי בסוף".
את קוראת טוקבקים?
"קוראת הכל, כל תגובה ותגובה".
זה לפעמים כואב.
"כן, מאוד תלוי סיטואציה. היו לי ימים שקראתי תגובות ובכיתי במיטה".
ואז איך קמים מזה?
"מתחשלים מזה, וזה תלוי מאוד איזו תגובה. אם זה על האופי שלי, על הנראות החיצונית שלי או על סיטואציות למיניהן. המזל שלי, אני תמיד אומרת, זה המשפחה שלי שהם מאחוריי, כשאני טיפה נופלת הם שם בשבילי, וגם חברות שלי".
"נמאס לי מהניסיונות הכושלים. כל החיים חלמתי להתחתן ולהביא ילדים בגיל צעיר"
פרנקל מודה שהדברים אצלה הולכים בקצב קצת אחר, אולי איטי יותר, וכך גם הזוגיות. לפני שלוש שנים היא והדוגמן ברק שמיר נפרדו סופית אחרי שני סבבים של קאמבק, ומאז שמה נקשר בכמה מערכות יחסים - אך שום דבר לא החזיק לכדי עניין רציני.
את פוגשת עדיין את האקס ברק שמיר, אתם באותה חבורה.
"ברק הוא אחד האנשים הטובים שיש לנו על כדור הארץ, תמיד אנחנו נכבד זה את זה, ותמיד נהיה בקשר טוב. זה בן אדם שאי אפשר לריב איתו בחיים. עברנו ים דברים בזוגיות, אבל היינו ילדים. הוא היה בן הזוג הראשון שלי, זו זוגיות שהתחילה כשהייתי בת 16. תמיד אני אזכור לו את זה, זה הניסיון הכי טוב שלי לחיים עצמם".
נשבר לך הלב?
"בטח. ממנו ומאנשים אחרים".
זה לא קל להיות באותה חבורה עם מי ששבר לך את הלב.
"לא כיף, אבל הזמן מרפא. וואו, כמה שהוא מרפא. עברו כמה שנים, כבר תכף שלוש שנים עברו מאז הפרידה האחרונה שלנו".

הוא עדיין רווק. תפרגני לו במערכת יחסים חדשה?
"בטח".
אולי עם איזו חברה שלך שאת סומכת עליה?
"אם יש בן אדם שאני אפרגן לו, זה הוא. עבר כל כך הרבה זמן שאני כבר באמת לא רואה אותו בתור אקס. אני מתה עליו, אפרגן לו בכל דבר שהוא יבחר, ואם זה צריך להיות עם אחת החברות שלי וזה יהיה חתונה, אז אני אמנע אהבת אמת? לא. אין לי שם רגש, הרגש הוא חברי בלבד. אני לא אותו בן אדם שהייתי בזוגיות הזאת, ואני מאמינה שגם הוא לא".
מתחילים איתך?
"כן. אני מרגישה שהיום אני הרבה יותר פתוחה בראש להכיר אנשים שלא הייתי נותנת להם הזדמנות פעם, ועכשיו אני יוצאת ומכירה, עברתי תהליכים".
מה הדרך הכי מוזרה שהתחילו איתך?
"בדיוק השבוע שלחו לי חמשיר למייל. לא יודעת איך הגיעו למייל שלי, נראה לי שהוא מקושר לאינסטגרם שלי".
אני חייבת כמה משפטים מהשיר.
"חראם על הבן אדם כי גם לא עניתי לו, זה קצת הפחיד אותי שהוא הגיע לי למייל. אני עפה על זה, אבל זה פשוט הרתיע אותי".
מה מפחיד?
"כל מי שאני יוצאת איתו זה בן אדם שאני מכירה, שאנשים בסביבתי מכירים, אני לא יכולה לצאת עם בן אדם זר לגמרי".
תני צ'אנס.
"יש עוד מיליון כאלה באינסטגרם, לא ממקום שחצני, וזה ממש מרגש. זה מדהים שככה בן אדם רואה אותי בכלל, אבל אני עוד בהתחלה של ההתפתחות שלי בעולם הרומנטי".
"לרוב אני חווה אכזבות מגברים, אני זאת שנותנת את הלב - והם מאכזבים אותי"
כמה שנים את רווקה?
"תכף שלוש".
את מובכת מהסיטואציה. למה זה כל כך קשה להגיד שאת רווקה?
"זה לא שזה כישלון בעיניי, אני פשוט חושבת שאני מאוד בררנית ואני בן אדם מאוד רציני. אם אני אכנס לקשר היום, אני רוצה להאמין שזה כבר יהיה בעלי, שזה יהיה לחתונה. כל החיים חלמתי להתחתן ולהביא ילדים בגיל צעיר, משפחה זה הדבר הראשון והחשוב ביותר בחיי. בא לי שזה כבר יהיה משהו שהוא שלי, ולעבור לשלב הבא".
כמה זה צובט כשהחברות שלך מתארסות?
"להפך, זה לא צובט בכלל, אני כל כך שמחה. אני מזמנת את זה, אני באמת מאמינה שזה יקרה. היו לי קשרים קצרים ולמדתי, דייקתי מה אני רוצה להבא, אני מאמינה שזה יגיע בקרוב".
ואז את מעלה סרטון בטיקטוק שלך בוכה, עם סאונד ששואל מה הטעות הכי גדולה שלך, והסאונד אומר "שנתתי לו את הלב".
"נכון. הרגשתי שבתור דמות ציבורית, אפשר לקרוא לזה, הגיע הזמן לנרמל את זה. שגם דוגמניות שכביכול החיים שלהן נראים זוהרים - אז לא, גם לי נשבר הלב. לרוב אני חווה אכזבות מגברים, אני זאת שנותנת את הלב והם מאכזבים אותי".
היו תגובות שצחקו על הסיטואציה שצילמת את עצמך בוכה?
"על הסרטון הזה ספציפית לא ראיתי תגובה אחת רעה, שזה מטורף בעיניי. כשראיתי את התגובות זה חידד לי עד כמה מה שעשיתי היה נכון, כי אני רואה בנות שמתייגות חברות שלהן וכותבות: 'את רואה? גם לה זה קרה', וזה נכון. זה תמיד נראה כאילו אצלי הכל בסדר, ולי הדברים הולכים בקלות. גם בקריירה, גם בזוגיות, גם במיליון ואחד דברים אישיים שאני לא יכולה לפרט עליהם. אני נמצאת בסיטואציות בחיים שמאוד קשה לי והדברים לא הולכים כמו שאני רוצה בכלל, כמו אחד האדם. לא מתביישת בזה שאני יושבת ובוכה על מישהו שאכזב אותי. זה קורה, מה לעשות?".
מי זה הבחור שאכזב?
"היינו חודש יחד. זה לא הוא ששבר לי את הלב, כמו האכזבה שלי עם עצמי, של חלאס להתמסר לאנשים שלא שווים את זה". כשזה זה, זה זה. ראיתי את הדברים קדימה, והבנתי שזה לא, וזאת לא האכזבה ממנו שכל כך נקשרתי אליו, כמו שנמאס לי מהניסיונות הכושלים".
ואם הוא יראה את זה, אותו בחור? או שזאת המטרה בעצם, שהוא יראה את זה?
"במקרה הזה לא. הוא כבר לגמרי מאחוריי. שיראו, אני אף פעם לא מנסה להסתיר את החולשות שלי, אני שלמה איתן. הלב שלי תמיד בחוץ, על השולחן. אני חושבת שאני כל כך כנה וישירה על הכל, גם בריאיונות, שלפעמים צוחקים עליי שאני משתפת יותר מדי. גם חברות שלי אומרות לי, 'תשאירי קצת לעצמך'. אני לא מתביישת בכלום".

"סחטו אותי. נמאס לי להסביר ולנסות להצדיק את עצמי. שלושתנו יודעים מה היה שם"
עוד קשר זוגי שהיה לה בדרך ועלה מהר מאוד לכותרות, בדיוק מסוג הכותרות שפרנקל פחות מחבבת, הוא הרומן שלה עם טל מורד. הידיעה על מערכת היחסים בין השניים התפוצצה במהלך העונה הקודמת של "רוקדים עם כוכבים", שבה השתתפה פרנקל לצדם של מורד והאקסית שלו, הדוגמנית מאיה קיי. המשולש הרומנטי העסיק את מדורי הרכילות, את הצופים ואת כל הרשת. ויחד עם כל זאת, הביקורות כמובן לא איחרו להגיע, וכך גם הטוקבקים שמיהרו לקחת צד בין שתי הנשים שבאמצע.
הבנת את הכעס של אנשים?
"אני מבינה איך זה מתפרש כלפי חוץ. זה מתפרש כאילו אני חברה שלה שהלכה עם האקס שלה, זאת לא הייתה הסיטואציה בשום צורה. נמאס לי כבר להסביר ולנסות להצדיק את עצמי, אני יודעת מה היה שם, שלושתנו יודעים מה היה שם, אז אני כבר עייפה מזה, אין לי כוחות. אבל כן, אני מבינה למה זה מעסיק ואיך זה נראה".
הרגשת שסחטו אותך?
"כן, סחטו אותי. אני אפילו לא יודעת איך להתייחס לסיטואציה, באמת. זו ערימה של שטויות".
יצאת איתו או לא יצאת איתו?
"אנשים מנסים דברים, בודקים, מכירים, לפעמים זה הולך ולפעמים זה לא הולך. זה נעצר בשלב מאוד מוקדם".
מאיה חברה שלך?
"לא. אני מעריכה אותה, מכבדת אותה, תמיד אכבד אותה. היינו חברות בגיל צעיר, לפני הזוגיות שלי עם ברק. היא לא אותו בן אדם שהייתה כשהכרנו בגיל 15, וגם אני לא. עברו המון מים בנהר. לא כולם חייבים להיות חברים של כולם, הכל בסדר, זו תעשייה מאוד קטנה, אני מבינה שאנחנו באותו גיל, יש לנו חברות משותפות, אבל זה לא חייב לקרות".

היום כשאתן פוגשות אחת את השנייה באירועים - מה קורה?
"אני תמיד אומרת 'שלום' ותמיד מכבדת, בחירה של הצד השני אם לקחת את זה או לא. היחס שאני נותנת זה היחס שאני מאמינה שמגיע לי לקבל חזרה".
את מקבלת את ה"שלום" בחזרה?
"לא תמיד, אבל אני כבר משלימה עם זה. אני כל הזמן רואה את התגובות ברשת שפתאום מוציאים לנו סרטונים מגיל 16-15. היינו חברות, ובאיזשהו שלב החברות התמסמסה לה, מכל מיני סיבות שאני לא אפרט, עוד הפעם, לא אוציא את הכביסה שלי החוצה. מגיל 16, הפעם הבאה שבאמת יש לנו אינטראקציה כלשהי, זה 'רוקדים'".
את מרגישה שהרשת סולחת?
"כן. כאילו, מה זה 'סולחת'? אני לא חושבת שעשיתי משהו שהוא לא בסדר שאני צריכה לקבל עליו סליחה. אני חושבת שככל שעובר הזמן לאנשים נפתח קצת יותר הראש בדברים האלה. אני לא יכולה להתייחס לזה כ'סולחת' או 'לא סולחת', אני באמת לא רואה משהו לא בסדר בסיטואציה".
מה את חושבת על התגובה שלה?
"אני לא הייתי עושה את זה ככה. לא הייתי הולכת ומדברת, בטח שלא מורידה עוקב, בטח שלא עושה לי 'remove' באינסטגרם. זה לא הסגנון שלי באופן כללי, מכבדת את כל הדרך וההחלטה שלה. לא באתי במטרה לשפוך, היא ידעה על זה כבר באמצע העונה. דיברנו על זה וסיכמנו שהכל טוב".

אז עשית שיחת הכנה ודיברתם על זה מראש?
"זה דובר. לא באתי ושמתי על השולחן, כי אני לא חושבת שזה ממקומם של אנשים שלא נמצאים בחיי לדעת מה קורה בחיי האישיים, אבל זה דובר בצורה כזו או אחרת. הדרמה הייתה מיותרת".
"עצרו יום צילום באמצע כי לא התאמתי למה שהם רצו. זה הכניס אותי ללופ של כסאח לרדת במשקל כדי להוכיח שטעו לגביי"
פרנקל חוזרת שוב ושוב על כך שמבחינתה דרמות הן לא הדרך להגיע לקריירה יציבה ומשמעותית כמו שהיא מאחלת לעצמה. בתקופה האחרונה היא שמה דגש על עולם המשחק, והיא יודעת שהיא תצטרך לעבוד קשה כדי להגשים את החלום, בדיוק כמו שהיא עבדה קשה בעולם הדוגמנות, והיא לא מתביישת לשתף בחוויות שעברה בתחום כל כך מורכב לאישה צעירה.
כדוגמנית יש המון התעסקות במשקל ודימוי גוף. איפה זה פוגש אותך?
"לא התעסקתי בזה בכלל עד לפני שנתיים, כשהתחלתי בחו"ל. שם הם עדיין לפי הספר ומאוד מיושנים. את רק מגיעה לפגישה בסוכנות בחו"ל וישר מודדים אותך עם סרט, כל ההליך המזעזע הזה. הייתה לי סיטואציה לפני שנתיים שהגעתי לסט צילום בחו"ל, חברה שמאוד רציתי לעבוד איתה. עצרו יום צילום באמצע ואמרו לי שלום כי לא התאמתי למה שהם רצו".
באמצע יום הצילום?
"כן, בדיעבד גיליתי על זה. הם אמרו לי 'נמשיך מחר, משהו לא תקין בתאורה', חרטטו אותי. יצאתי משם והסוכנת שלי אמרה לי בדיוק מה קרה, הם לא היו מרוצים מהמידות - וחזרתי לארץ. התביישתי, עשיתי 'בילד-אפ' לאנשים לפני זה שאני טסה לצלם את הקמפיין המטורף הזה, חזרתי ולא היו לי פנים להגיד איך זה נגמר. עד היום לא אמרתי לחברים שלי שזה מה שקרה".
איך זה מרגיש באותו הרגע?
"וואו. קודם כל הייתי שם לבד, אז לקבל את השיחה הזאת באמצע הרחוב, בחו"ל, לבד, זה היה מזעזע".
הסיבה כל כך רגישה.
"כן, שם התחיל אצלי הלופ הזה שאולי אני לא מודעת לגוף שלי. מאוד אהבתי את מה שראיתי במראה, וזה הדיסוננס, שאמרתי שאני מאוד אוהבת את הקימורים שלי, את זה שאני אישה לא דקיקה-דקיקה. אני מסתכלת במראה, אוהבת את מה שאני רואה, ופתאום זה עושה לך איזה סוויץ' בראש, אולי את לא מודעת למה שאת רואה? אני לא אשקר, זה הכניס אותי ללופ של כסאח להוריד במשקל כדי להוכיח שטעו לגביי. המזל שלי, שוב, זאת המשפחה שלי, שראתה את זה וידעה להיות שם בשבילי".
כי מאוד בקלות זה יכול להגיע להפרעות אכילה בתחום הזה.
"נכון. אבל לרוב מי שמגיעות לסיטואציות האלה של הפרעות אכילה אלו בנות שנכנסות לעולם הזה לבד. זה כל כך חשוב שיהיה את הגב המשפחתי. כל מה שעברתי עד היום, ועברתי המון דברים, גם כשאני לא יושבת ופותחת כל סיטואציה של אכזבה שקרתה לי בעולם הזה, אם לא היה לי מי שיתפוס אותי, זה בקלות יכול היה להתדרדר".
וכשכותבים לך תגובות של "רזית לאחרונה" או "השמנת לאחרונה"?
"זה כבר לא נוגע בי, עשיתי תהליך עמוק עם עצמי של טיפולים. עברתי את השלב של לבחון גבולות עם עצמי, כמה אני יכולה לא לאכול, כמה אני יכולה כן לאכול, כמה אני יכולה להתאמן, להביא את עצמי עד הסוף. אני מסתכלת במראה ובסוף אני באמת אוהבת את מה שאני רואה. אם זה חמישה קילו יותר או פחות, אני שלמה עם עצמי. בסופו של דבר מתחת לפני הקרקע, מתחת לכל הביקורות מבחוץ, ה'סנטר' שלי חזק, אז זה כבר פחות נוגע".
בתעשייה בישראל מקפידים על העניין הזה בדוגמנות?
"לא, מאוד פתוחים פה. אבל גם אין פה באמת תעשיית אופנה מטורפת כמו בחו"ל, זה לא אותו הדבר. פה ייקחו לפרונט בן אדם שיש לו ערכים, עקרונות והוא מראה את האופי שלו. הרבה יותר חשוב בארץ לקחת פרזנטור שהוא דוגמה, שיש לו 'סיי' לעומת דוגמנית שהיא יפה ומהממת, אבל אין בה מעבר. בחו"ל זה עוד די מאחור".
זה גם עניין של אותנטיות. כמה את משתפת מהחיים שלך, כמה את נגישה לאנשים.
"זה אפילו לא לבוא ולשתף מהחיים שלך, כמו באמת להיות כנה".
מה הגבולות?
"יש גבולות. דברים אישיים של משפחה לא אשתף בחיים, ודברים אישיים בין חברים, ריבים, אני לא רואה סיבה לבוא ולהוציא את זה החוצה. תמיד אני חושבת שאפשר לפתור בשיחה. זה נראה לי קצת פתטי להשחיר על בן אדם מול כל המדינה".
אמרנו כבר למה, בשביל קמפיין.
"אוקיי, אז עוד קמפיין, עוד כסף. כסף בא וכסף הולך. זה משהו שהמשפחה שלי חינכה אותי עליו. כסף בא, כסף הולך, ואדם יכול להיות פה - ועוד יומיים להיכנס ללופ אחר לגמרי. בגלל זה גם כששואלים אותי אם תצאי עם גבר בגלל שהוא עשיר - לא. דברים חומריים זה הבל הבלים".