רפורמת "חשבון ההשקעה": איך יעבוד המודל החדש הפטור ממס רווחי הון?

שר האוצר והכלכלן הראשי הכריזו לאחרונה על כוונה לקדם רפורמה חדשה בשוק ההון תחת הכותרת "חשבון השקעה". מטרת המהלך, המבוסס על מודל אמריקני ותיק, היא לפתור את בעיית כרסום המס בחיסכון המצטבר של אזרחי ישראל.

כיום, כל שינוי בהרכב תיק ההשקעות של חוסך ישראלי – בין שמדובר במעבר בין קרנות נאמנות, במכירת מניה או בהחלפת בית השקעות – נחשב ל"אירוע מס" המחייב תשלום מיידי של מס רווחי הון. התשלום הזה גורע סכומים מהתיק ומקטין את השפעת הריבית דריבית לאורך השנים. הרפורמה מציעה מנגנון חלופי שידחה את תשלום המס עד למועד משיכת הכספים.

רואה החשבון צחי מנע, מייסד ומנכ"ל "מנע רואי חשבון", מסביר את המנגנון המוצע: "בתוך הקופסה הזו, החוסך יכול לבצע כל פעולה פיננסית – לקנות מניות, למכור, לעבור בין קרנות או להחליף בית השקעות – וכל עוד הכסף נשאר בתוך החשבון, לא מתרחש 'אירוע מס' ולא משולם מס רווחי הון".

לפי ההצעה, כל אזרח ישראלי יוכל לפתוח חשבון כזה ולהפקיד בו עד 200 אלף שקלים בשנה. כך, משפחה בת ארבע נפשות תוכל להפקיד עד 800 אלף שקלים בשנה לחיסכון מוגן מס.

מנע מדגים: "חוסך בן 40 שהפקיד 100 אלף שקלים בתוך הקופסה, ובמשך 20 שנה ביצע 40 מעברים בין השקעות, יכול להגיע בסוף התקופה, בזכות הריבית דריבית, לסכום של כ-500 אלף שקלים. בשיטה הישנה, שבה הוא נדרש לשלם מס בכל אחד מ-40 המעברים, האפקט נשחק והוא היה מגיע לכ-380 אלף שקלים בלבד. מדובר בהבדל אמיתי של כ-120 אלף שקלים. בנוסף, משיכת הכסף כקצבה מגיל 60 מעניקה פטור מלא ממס". משיכה כסכום חד-פעמי (שלא כקצבה) לפני גיל 60 תחויב במס רווחי הון רגיל בשיעור של 25 אחוזים.

מי צפוי להרוויח ומי צריך להיזהר?

חוסכים בני 30 עד 50, וכן משפחות שיפתחו חשבונות עבור ילדיהן לטווח ארוך, צפויים להיות המרוויחים העיקריים מהרפורמה. לעומת זאת, מנע מזהיר כי המהלך אינו מיטיב עם כולם: "מי שכבר החזיק בקופת גמל להשקעה בהיקפים גדולים של מיליון או שניים, עלול להיפגע מהגבלת ההפקדה החדשה של 200 אלף שקלים בשנה, שמקטינה את יכולת ההפקדה העתידית ביחס למצב הקיים".

במסגרת הרפורמה תופעל "הגנת ינוקא", שתרחיק את ארבעת הבנקים הגדולים מהפעלת החשבונות החדשים במשך שלוש השנים הראשונות, במטרה לאפשר תחרות מצד בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

הגוף המנהל צפוי לבצע את קיזוז המיסים האוטומטי בעת המשיכה בלבד, מה שיחסוך מהחוסכים הגשת דוחות שנתיים סבוכים. עם זאת, מנע מציין: "השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו כעת היא אם הביצוע בישראל יהיה מספיק פשוט כדי שהציבור הרחב באמת ידע ויכול לנצל את הכלי הזה. המפתח להצלחת הרפורמה טמון בפשטות נגישה. האתגר של המדינה יהיה לייצר תהליך דיגיטלי ושקוף, כך שכל אזרח יוכל לעקוב בקלות אחר תקרת ההפקדה המשפחתית ומסלולי החיסכון שלו בלחיצת כפתור".

אף שהאוצר הצהיר על כוונותיו, המהלך כפוף להשלמת חקיקה בכנסת, והצפי לכניסתו לתוקף הוא בשנת 2027. מנע ממליץ לא להמתין: "מומלץ לבדוק כבר כעת את היקף הכספים המוחזקים בקופות הגמל להשקעה ולהשוות לתקרה המוצעת. בנוסף, חשוב להתחיל לחשוב במונחים משפחתיים ולא רק כיחידים – תכנון נכון מראש יציב אתכם בעמדה מצוינת ברגע שהחוק ייכנס לתוקף".