מכל חמישה שקלים שתוציאו על אוכל בחגים, שקל אחד ילך לפח

סלי הקניות לקראת החגים מתמלאים, אבל חלק ניכר מתוכנם לא יגיע לצלחת. משפחה ישראלית ממוצעת צפויה להוציא כ-4,100 שקל על מזון בתקופת חגי תשרי, וכ-850 שקל מתוכם, יותר מחמישית, ירדו לטמיון. בסך הכל כ-260 אלף טון מזון בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל צפויים ללכת לאיבוד במהלך החגים, כך עולה מנתונים שמפרסמים לקט ישראל ופירמת הייעוץ BDO.

האובדן לא מתרחש רק במטבח הביתי. הוא מצטבר לאורך כל שלבי השרשרת, מהייצור החקלאי דרך השיווק וההפצה ועד לצריכה.

השוואה לנתוני לקט ישראל ו-BDO משנים קודמות חושפת מגמה: כמות המזון שנזרקת בחגים נותרה יציבה, סביב 250–260 אלף טון, אבל שווייה הכספי זינק. ב-2023 נאמד שווי המזון שאבד בחגי תשרי ב-1.3 מיליארד שקל, ב-2025 עלה ל-1.4 מיליארד, והשנה קפץ ל-2.5 מיליארד, עלייה של כ-79% בתוך שנה.

הזינוק מורגש גם ברמת משק הבית. ב-2023 משפחה ממוצעת הוציאה 3,400 שקל על מזון בחגים וזרקה מתוכם 530 שקל. בשנה שעברה ההוצאה טיפסה ל-3,900 שקל והבזבוז ל-600 שקל. השנה ההוצאה הגיעה ל-4,100 שקל, והמזון שנזרק שווה 850 שקל, עלייה של כ-42%.

41 מיליון קוב מים

מזון שנזרק לא גורר רק הפסד כספי. לפי לקט ישראל, כ-41 מיליון מ"ק מים שהושקעו בגידול ובייצור המזון שילך לאיבוד צפויים להתבזבז בתקופת החגים בלבד, כמות שמקבילה לכ-12,500 בריכות אולימפיות. הנתון מקבל משמעות חריפה על רקע המצב בחקלאות: במהלך 2025 נרשם עומס חום קיצוני, תנודות במשקעים ומגבלות מים, והשלכות הבצורת מורגשות גם השנה.

בתקופת חגי תשרי מספר הארוחות גדל, יותר ישראלים מארחים ומתארחים, והצריכה עולה בהתאם. הרצון לוודא שלא יחסר דבר על השולחן מוביל לרכישה של כמויות שחורגות מהנדרש, ולבסוף חלק ניכר מהמזון נותר ללא שימוש.

"יש כאן אבסורד שקשה להתעלם ממנו", אמר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "משפחות מרגישות את יוקר המחיה בסופר ובכל תחומי החיים, החקלאים מתמודדים עם בצורת ומחסור במים, ובאותו הזמן מזון בשווי מיליארדי שקלים יורד לטמיון. מאחורי המזון הזה יש מים, קרקע, אנרגיה ועבודה שהושקעו לשווא. שמחת החג איננה נמדדת בכמות האוכל שנשארת על השולחן, ובטח לא בכמויות שנזרקות לפח."