על ערש דווי: נישל את בתו לטובת אשתו

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה נעתר לבקשת אלמנה לקיים את צוואתו האחרונה של בעלה, אשר נערכה בבית החולים כחודש וחצי טרם מותו, ובה הוריש לה את כל רכושו. השופטת אפרת ונקרט דחתה את התנגדות בתו של המנוח, לאחר שהתרשמה כי חרף מצבו הפיזי הקשה - הוא היה צלול וכשיר לערוך את המסמך.

המנוח הלך לעולמו במרץ 2017, בגיל 76. הוא הותיר אחריו אלמנה, היא התובעת, שלה היה נשוי משנת 2009, וארבעה ילדים בגירים מנישואיו הקודמים. כחמש שנים טרם מותו ערך צוואה שבה בתו, הנתבעת, הייתה הנהנית העיקרית. במקביל חתם על מסמכים להעברת המשק שלו, במושב אחיטוב, לבתו ללא תמורה.

אלא שבהמשך פרץ בין השניים מאבק מר על תוקף העברת המשק. המנוח טען בחייו כי העסקה נעשתה תוך מרמה, עושק והפרת התחייבויות, וב-2015 אף הגיש נגד בתו תביעה לביטולה. הסכסוך לווה בהליכים משפטיים ופליליים והוביל לנתק מוחלט ביניהם עד יום מותו. סמוך לפטירתו היה המנוח בנתק גם מיתר ילדיו.

בפברואר 2017, במהלך אשפוזו בבית החולים "הלל יפה" בשל הידרדרות במצבו, ערך המנוח צוואה חדשה. הפעם ציווה את כל רכושו לאשתו, ולאחר פטירתה – לאחד מבניו. לאחר מותו הגישה הבת התנגדות בה טענה, בין היתר, כי הצוואה זויפה, שנפלו בה פגמים, וכי אביה לא היה כשיר לחתום עליה בשל מצבו הרפואי. עוד טענה כי הוא היה תלוי באשתו ונתון להשפעה בלתי הוגנת מצדה.

מנגד טענה האלמנה כי בעלה היה כשיר לחלוטין, וכי הצוואה מושא ההתנגדות משקפת את רצונו האחרון.

נותר צלול

השופטת ונקרט דחתה את טענות ההתנגדות. מומחה מטעם בית המשפט מצא כי הלכה למעשה, לא ניתן לשלול את כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה האחרונה. בחקירתו הבהיר המומחה כי הגם שלא היה עצמאי מבחינה פיזית, המנוח נותר צלול באותה תקופה. מסקנה זו נתמכה בעדויות עורך הצוואה וחברו הטוב של המנוח, וברשומה רפואית מבית החולים מיום עריכת הצוואה, שבה תואר כצלול בדעתו.

גם הטענה להשפעה בלתי הוגנת נדחתה. נקבע כי אף שהמנוח היה חולה מאוד ונזקק לסיוע פיזי, הרי שעצם שהותו בבית החולים, בקרבת צוות רפואי היכול להעניק מענה לצרכיו השונים, החלישה מאוד את תלותו באשתו. עוד נמצא שהוא שמר על קשר תדיר עם חברו, מבלי שהיה מבודד מהסביבה.

בית המשפט מצא גם הסבר לנישול הילדים, ובפרט להדרת הבת, נוכח היחסים הקשים עמם והעובדה שלמרות שידעו על מצבו הסופני לא הגיעו להיפרד ממנו. השופטת הדגישה כי הדברים מתחזקים לנוכח הוראת המנוח ליורשיו, להמשיך במאבקו המשפטי לביטול העברת המשק לבתו.

השופטת אף ציינה, בבחינת למעלה מן הצורך, כי מעורבות הבת בצוואה המוקדמת, ובתוך כך העובדה כי שילמה לעורך הדין את שכרו עבור הכנתה, מטילות "צל כבד" על תוקפה. בסופו של יום הוחלט לקיים את הצוואה המאוחרת, כאשר בקשת הבת לפסול אותה ולקיים את קודמתה נדחתה, והיא חויבה ב-50 אלף שקל הוצאות.

• ב"כ התובעת: עו"ד צבי רגב
• ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי וייס

עו"ד יובל גנן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.