איך הכי משתלם לשלם בחו"ל: המדריך שיחסוך לכם מאות שקלים בנסיעה הקרובה
הפער בין אמצעי התשלום הזול ליקר יכול להגיע לכ-1,000 שקל בחופשה משפחתית אחת, ורובנו משלמים אותו בלי לשים לב. בדקנו איזה כרטיס, ארנק דיגיטלי או חשבון מט"ח באמת חוסך לכם כסף, ומתי דווקא כדאי לחזור למזומן הישן והטוב


טסים לחו"ל בקרוב? יש סיכוי סביר שבלי לשים לב אתם עומדים לזרוק לפח כמה מאות שקלים, רק בגלל האמצעי שבו תבחרו לשלם. הסיבה: כל המרה של שקלים למטבע זר כרוכה בעלות שמורכבת משני חלקים, שער החליפין באותו רגע והעמלה שגובה מי שמבצע עבורכם את ההמרה. העמלה הזו נראית זעומה (מה זה כבר אחוז על כל עסקה?), אבל הפער בין האפשרות הזולה ליקרה יכול להגיע, על חופשה משפחתית ממוצעת, לכ-1,000 שקל ואף יותר.
הנה מדריך מסודר לכל האפשרויות שעומדות בפניכם, ובסופו המלצות ברורות לפי סוג הנוסע.
קודם כל, למה בכלל משלמים עמלה?
כשמשלמים בשקלים בישראל, אין המרה ואין עמלה. אבל ברגע שאתם קונים משהו בדולר, ביורו או בכל מטבע אחר, מישהו צריך להמיר את הכסף, ועל השירות הזה גובים תשלום. יש שני שערי בסיס שמשמשים למטרה הזו:
- השער היציג: שער שקובע בנק ישראל פעם ביום, ומשמש את חברות האשראי כשמחייבות אתכם על רכישה בחו"ל.
- השער הרציף: השער הנסחר בפועל בשוק בכל רגע נתון, ולפיו פועלים ארנקי המט"ח הדיגיטליים וחשבונות המט"ח בבנקים.
מעל שער הבסיס, הגוף המנפיק (בנק, חברת אשראי או ארנק דיגיטלי) מוסיף מרווח, וזו בעצם העמלה שלו והדרך להרוויח עליכם כסף. ברוב המקרים היא נעה בין 0% ל-3.5%, תלוי לגמרי באמצעי התשלום שבחרתם.
ארבע דרכים לשלם בחו"ל, וכמה כל אחת עולה בפועל
1. כרטיס אשראי רגיל (תשלום מהעו"ש)
זו הדרך הנפוצה ביותר, אבל גם היקרה ביותר כברירת מחדל. חברת האשראי ממירה את הסכום לשקלים לפי השער היציג שקובע בנק ישראל אחת ליום, ובנוסף גובה על כך עמלה. בכרטיסי האשראי הרגילים של הבנקים העמלה נעה סביב 3%, ובפועל היא משתנה מעט בין החברות: ישראכרט גובה כ-2.9%, ומקס וכאל גובות כ-3%. כלומר, על קניות בסך 10,000 שקל בחו"ל תשלמו נוסף עוד 250 עד 350 שקל רק על ההמרה, בלי שתשימו לב.
כלל אצבע קריטי: כשמסוף התשלום בחו"ל שואל באיזה מטבע לחייב, תמיד בחרו במטבע המקומי, לא בשקלים. אם תבחרו לשלם בשקלים, בית העסק (ולא הבנק שלכם) קובע את שער ההמרה, וזה כמעט תמיד יקר משמעותית.
איך מוזילים את העמלה הזו בלי להחליף כרטיס? כל אחת מחברות האשראי מציעה כרטיסי מועדון עם עמלת מט"ח מופחתת של כ-1% בלבד, לעומת כ-3% בכרטיס הרגיל:
- ישראכרט: כרטיס ה-BASIC המשתלם ביותר מעניק פטור מלא (0% עמלה) וללא דמי כרטיס (מותנה בשימוש חודשי), בעוד כרטיס ה-TOP מספק 15% הנחה קבועה על העמלה. לצידם, מחזיקי כרטיס מועדון "חבר" וכרטיס "מאמי" החדש נהנים מ-1% עמלה קבועה בלבד, כאשר יש גם פטור מדמי כרטיס, גם קאשבק על שופינג בחו"ל ואפשרות להפעיל הטבה של 0% עמלה ל-30 יום (עד פעמיים בשנה). ההטבה הזמנית הזו של 0% ל-30 יום זמינה להפעלה באפליקציה גם ללקוחות עם כרטיסים חוץ-בנקאיים שונים של ישראכרט. חשוב לזכור שכל ההטבות האלה תקפות לגיהוץ בחנויות או לקניות באינטרנט, ואינן כוללות פטור מעמלות על משיכת מזומן בכספומטים בחו"ל.
- כאל (Cal): כרטיס CalFree ללא דמי כרטיס בכלל ועם 1% עמלת מט"ח קבועה "לכל החיים". כרטיס Secret Flights מציע 0% עמלת מט"ח על טיסות ומלונות עד תקרה שנתית של 50 אלף שקל (מהשנה השנייה נגבים דמי כרטיס של 17.9 שקל). כרטיס CashCal Pro מציע עמלת מט"ח מופחתת של כ-1% לצד קאשבק (מהשנה השנייה העמלה עולה ומצטרפים דמי כרטיס). הטבת ה-1% קיימת גם בכרטיסי "עלי ביי" (AliBuy, המיועד בעיקר לרכישות באתרים כמו AliExpress) ובכרטיס של פייבוקס. כרטיסי FlyAll ו-FlyAll Premium מציעים 1% בשנה הראשונה (עולה ל-1.8% עד 2.5% מהשנה השנייה) בשילוב צבירת נקודות לטיסות ומלונות.
- מקס (Max): כרטיסי מועדון כמו "רעות תקני לי", "כזה אני רוצה" וכלל פיי מציעים עמלת מט"ח של כ-1% בלבד. הנחה דומה קיימת גם למחזיקי כרטיס מועדון בוגרי האוניברסיטה העברית (1%), ולבוגרי אוניברסיטת תל אביב תעריף מיוחד של 1.2%.
- הבנק הבינלאומי: כרטיס Beyond בדרגת פלטינום מציע עמלת מט"ח של 1% בלבד, לצד כניסה חינם לטרקלינים במקרה של עיכוב טיסה וצבירת נקודות כפולה על קניות בחו"ל.

2. חשבון מט"ח
חשבון מט"ח בבנק
אפשרות שקיימת רק לבעלי כרטיס אשראי בנקאי (לא של חברת אשראי חוץ-בנקאית), ורק לגבי דולר ויורו. כשהכרטיס משויך לחשבון מט"ח, החיוב מתבצע ישירות במטבע הזר, בלי עמלת המרה נוספת ברגע הרכישה. העלות מוסתרת קודם לכן, בהמרת השקלים לחשבון המט"ח מראש: עמלת חליפין (בדרך כלל כ-0.2%) ומרווח המרה (כ-0.8% עד 1.1% מעבר לשער הרציף), ביחד כ-1% עד 1.3%, לרוב ניתנים למיקוח מול הבנק.
כך מתנהלים הבנקים המרכזיים בנושא:
- בנק הפועלים: מאפשר פתיחת חשבון מט"ח וחיוב כרטיס אשראי ישירות ממנו, וכך נחסכת עמלת ההמרה בעת הרכישה עצמה. בכרטיסי המועדון "הייטקזון" מוצעת גם עמלת מט"ח מופחתת בעת רכישה או משיכה, עם אפשרות לבחור מראש את מטבע החיוב (דולר או יורו).
- בנק לאומי: השיק שירות בשם "קונים במט"ח וחוסכים", המשייך את כרטיס האשראי (עם לוגו לאומי) לחשבון המט"ח באופן אוטומטי. עלות ההמרה במסגרת השירות היא השער היציג בתוספת 1.5%, נמוכה יותר מהעמלה הרגילה בכרטיס אשראי סטנדרטי.
- מזרחי-טפחות: גם כאן ניתן לבקש מהבנקאי לחייב את הכרטיס בדולר או ביורו ישירות מחשבון מט"ח, ובלבד שיש יתרה מספקת במטבע הרלוונטי בזמן החיוב. עמלת ההמרה בכרטיס אשראי במזרחי-טפחות תלויה בחברה המנפיקה, כך למשל בכרטיס MAX תשלמו כ-3%, ואילו בכרטיסי ישראכרט וכאל מוצעת עמלה מופחתת.
- הבינלאומי: מציע דרך תוכנית ההטבות Beyond חיוב בדולר או ביורו ללא עמלת המרה נוספת ללקוחות עם יתרת מט"ח בחשבון.
- הבנק הדיגיטלי One Zero: מציע ללקוחות מסלול פרימיום (One או One+, בתשלום דמי מנוי חודשי של 49 עד 119 שקל או בתמורה להעברת משכורת או 5,000 שקל בחודש) פטור מלא מעמלות מט"ח בכרטיס אשראי, ולכן נחשב לאחת החלופות הזולות ביותר בשוק כיום ברכישות (משיכת מזומן עדיין עולה 2%). חשוב לדעת: במסלול החינמי הבנק כבר אינו מציע פטור, ויישר קו עם חברות כרטיסי האשראי, כלומר גם שם משלמים כיום עמלת מט"ח סטנדרטית של כ-3%.
ארנק מט"ח דיגיטלי (חוץ-בנקאי)
זו הקטגוריה שצומחת הכי מהר בשנים האחרונות. הרעיון: טוענים מראש כסף לארנק דיגיטלי במטבע הזר לפי שער רציף (שמתעדכן בזמן אמת), ואז ברכישה בפועל לא מתבצעת המרה נוספת, כי כבר יש לכם את המט"ח מוכן בארנק. זה גם מאפשר לקבע את השער מראש, יתרון גדול כשהשקל משתנה בחדות.
- Laya (מבית אלטשולר שחם): מאפשרת ניהול 19 מטבעות זרים ללא עמלת המרה נגלית, עם מחשבון שמראה בזמן אמת את החיסכון מול כרטיס אשראי רגיל. אפשר לטעון באשראי או בהעברה בנקאית (בלי לתפוס מסגרת אשראי), למשוך מזומן בכספומטים בחו"ל ללא עמלת משיכה (כשמדובר במטבע שכבר טעון בארנק), ואף לפרוס טעינות לשניים עד ארבעה תשלומים. יש גם אפשרות ליצור קבוצת מטיילים שמפצלת אוטומטית חיוב בין כמה כרטיסים. עלות הפריסה והמרווח על ההמרה גלומים בשער המוצג מראש, ובבדיקות פרסום עמד המרווח על כ-1%. הנפקת כרטיס פיזי (למשיכת מזומן) עולה 45 שקל חד-פעמי.
- מקס (Max): הארנק הראשון מסוגו בשוק הישראלי, פעיל כשלוש שנים, ומציע ארבעה מטבעות מרכזיים (דולר, יורו, ליש"ט ודולר קנדי) שמרכזים לטענת החברה מעל 80% מהפעילות של ישראלים בחו"ל. מרווח ההמרה עומד על כ-0.9%. משיכת מזומן מכספומט מתבצעת דרך כרטיס האשראי הפיזי הרגיל, ללא עמלה נוספת כשיש יתרה מתאימה בארנק.
- כאל (Cal): מציעה ארנק מט"ח בשבעה מטבעות (יורו, דולר, פאונד, דולר קנדי, באט, דירהם ופורינט) ללא עמלות רכישה, לצד הטבות עונתיות כמו ימי ביטוח נסיעות חינם והנחות על גלישה סלולרית ואטרקציות בחו"ל. שימו לב: מחזיקי כרטיס פייבוקס וכרטיסים נטענים של כאל אינם יכולים כרגע לרכוש מט"ח דרך הארנק, ובכאל מציינים שהם עובדים על פתרון משותף עם פייבוקס לתשלומי מט"ח, שיושק בחודשים הקרובים.
- PassportCard: חברת הביטוח לנסיעות פיתחה כרטיס נטען משלה, המאפשר תשלום בחו"ל במט"ח לפי שער יציג ובעמלת רכישה אפסית (בשונה מרוב הארנקים, היא אינה פועלת לפי שער רציף), בתוספת שירות החזר מע"מ אוטומטי, אך ההטבה שמורה בעיקר לרוכשי פוליסת ביטוח נסיעות דרכה. משיכת מזומן מכספומט בכרטיס זה עולה כ-2.5%.
מה ההבדלים?
- חשבון מט"ח (מטבע חוץ) בבנק: זהו פשוט "תא" נוסף בתוך חשבון הבנק הרגיל שלך. אם יש לך חשבון בבנק הפועלים, לאומי, דיסקונט וכו', אתה יכול לפתוח בו חלק שמוקדש לדולרים, אירו או מטבעות אחרים.
- ארנק מט"ח דיגיטלי / חוץ-בנקאי: זוהי אפליקציה או פלטפורמה אינטרנטית (כמו חברות אשראי ישראליות, או שירותים בינלאומיים כמו Wise, Revolut, Payoneer) שמאפשרת לך להמיר, להחזיק ולהעביר כסף זר. החברות הללו מספקות שירותים פיננסיים, אבל הן אינן בנק.
עמלות ושערי חליפין (כמה זה עולה לך?)
זהו ההבדל המורגש ביותר בכיס:
- בבנק: כשאתה קונה דולרים דרך הבנק, אתה משלם על פי "שער המכירה" של הבנק (שהוא גבוה יותר מהשער היציג שרואים בחדשות). בנוסף, הבנקים לרוב גובים עמלות נוספות כמו "עמלת חליפין" או עמלת העברה.
- בארנק דיגיטלי: החברות האלו קמו כדי להתחרות בבנקים. הן בדרך כלל מציעות שער המרה קרוב מאוד לשער היציג, וגובות עמלה אחת (למשל 0.5% או 1% מסכום ההמרה), בלי הפתעות ובלי עמלות "שורת טרנזקציה". החיסרון: מרווח ההמרה אינו קבוע וידוע מראש באחוזים מפורשים, אלא מוסתר בתוך השער המוצג, כך שרק מחשבון ההשוואה שבתוך האפליקציה מראה כמה בדיוק אתם חוסכים אל מול כרטיס אשראי רגיל.
מטרת הכסף
- בבנק: אם קיבלת ירושה בדולרים או שאתה רוצה לשמור מט"ח ל-10 השנים הבאות, הבנק מאפשר לך להפקיד את הכסף לפיקדון (פק"מ) במט"ח, וכך הכסף יכול לצבור קצת ריבית.
- בארנק דיגיטלי: ארנקים נועדו בעיקר לתנועה של כסף – קניות ברשת, נסיעות לחו"ל, או העברת כספים לקרובים בחו"ל. זה לא המקום האידיאלי "לנעול" בו חסכונות לטווח ארוך, כי לרוב לא תקבל על זה ריבית.
השורה התחתונה
- בחר בארנק דיגיטלי אם אתה קונה הרבה באינטרנט, טס לחו"ל, או מעביר/מקבל כספים מחברים ומשפחה בחו"ל בתדירות גבוהה, ורוצה לחסוך בעמלות ולהנות מאפליקציה נוחה.יודעים שאתם נוסעים לחופשה באוגוסט? קנו בכל חודש X יורו וכך תגיעו לחופשה עם ארנק יורו שמנו תשלמו רק דרך האשראי בלי עמלות המרה.
- בחר בחשבון מט"ח בנקאי אם מדובר בסכומי כסף גדולים מאוד (למשל ממכירת נכס), אם אתה רוצה לחסוך את הכסף לטווח ארוך ולקבל עליו ריבית, או אם השקט הנפשי של "הכסף יושב בבנק מסורתי ומפוקח" שווה לך את העמלות הגבוהות יותר.
3. מזומן
עדיין האפשרות הזולה ביותר לרוב, אבל גם הכי פחות נוחה, ובחלק מהערים הגדולות באירופה (למשל לונדון ואמסטרדם) הולכים ומתרבים בתי עסק שכלל אינם מקבלים מזומן. אם בכל זאת בוחרים בדרך הזו, יש כמה ערוצים להמרה בארץ:
- צ'יינג'ים: בדרך כלל השער המשתלם ביותר, אבל כדאי לסקר שוק בין כמה סניפים כי השערים משתנים.
- דואר ישראל (דואר פיננסים): מציע המרת מט"ח ללא עמלה, במגוון של כ-27 מטבעות, עם אפשרות להזמנה מראש ואיסוף בנתב"ג. מדובר בפתרון נוח יחסית לעומת בנק, אך השער עצמו לרוב פחות תחרותי מצ'יינג'.
- בנקים: שירות מוכר ובטוח, אך לרוב עם השער הכי פחות משתלם מבין כל האפשרויות, לצד תורים.
- Flymoney: שירות המפוקח על ידי משרד האוצר, המאפשר הזמנת מט"ח מקוון בכרטיס אשראי ואיסוף בדלפקי בנק הפועלים בנתב"ג. מציע גם אפשרות תשלומים וביטול חינם.
חשוב לזכור: משיכת מזומן מכספומט בחו"ל היא כמעט תמיד היקרה מכל האפשרויות, גם בגלל עמלת המרה או משיכה של הבנק או חברת האשראי (עד 3.5% עד 4%), וגם בגלל עמלה נוספת ועצמאית שהכספומט המקומי עלול לגבות. לכן כדאי לשמור על כך למקרי חירום בלבד, ואם כבר מושכים, עדיף למשוך סכום גדול בפעם אחת ולא כמה משיכות קטנות.
ומה עם שירותי העברות כספים כמו Neema?
חשוב להבחין: שירותים כמו Neema נועדו בעיקר להעברות כספים בין-לאומיות (כמו למשפחה בחו"ל), ולא בהכרח לתשלום שוטף בעת נסיעה. עמלת המרת המט"ח בכרטיס הנטען שלהם עומדת על כ-3%, כלומר לא זול יותר מכרטיס אשראי בנקאי רגיל. מי שמחפש בעיקר להעביר כסף (למשל לחשבון בחו"ל או לבן או בת משפחה) עשוי למצוא שם עמלות נמוכות משמעותית מהבנק, אבל למי שרק טס לחופשה, זו לא בהכרח האפשרות הראשונה שכדאי לבדוק.
מה לגבי בתי השקעות?
בתי ההשקעות בישראל אינם מציעים כיום שירותי מטבע חוץ צרכניים לנוסעים (כרטיסים נטענים, ארנקי מט"ח או המרה למזומן). התחום הזה נשאר בידי הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והפינטקים הייעודיים שפורטו למעלה.
שורה תחתונה: מה כדאי לכם בפועל?
- אם אתם לא רוצים להתעסק: הוציאו כרטיס מועדון עם עמלת מט"ח מופחתת (BASIC של ישראכרט, CalFree של כאל, כרטיס מועדון של מקס או Beyond של הבינלאומי). זה משתלם באופן קבוע ולא דורש תכנון מראש בכל נסיעה.
- אם אתם מתכננים נסיעה גדולה או משפחתית: שקלו טעינה מראש לארנק מט"ח דיגיטלי (Laya, מקס או כאל) בזמן שהשקל חזק, כך תקבעו את השער ותדעו בדיוק כמה החופשה תעלה לכם.
- אם השקל דווקא נחלש ואתם רוצים לחסוך על כל שקל: בדקו את חשבון המט"ח בבנק שלכם, ונסו למקח על עמלת ההמרה, היא כמעט תמיד ניתנת למשא ומתן.
- תמיד בחרו לשלם במטבע המקומי בכל מסוף תשלום בחו"ל, לא בשקלים.
- הימנעו ממשיכת מזומן מכספומט בחו"ל, זו האפשרות היקרה ביותר כמעט בכל מקרה.
- קחו מעט מזומן (המומר בארץ בצ'יינג' או בדואר) רק כרשת ביטחון, לא כאמצעי תשלום מרכזי.
- בדקו לפני הטיסה אם השער באותו רגע נוח לכם להמרה מראש, במיוחד אם מדובר בסכומים גדולים או במטבע אקזוטי (כמו באט תאילנדי) שעובר המרה כפולה ויקרה יותר.
- החזיקו יותר מאמצעי תשלום אחד (כרטיס נוסף, קצת מזומן, ואם אפשר גם ארנק דיגיטלי), למקרה שכרטיס אחד ילך לאיבוד או ייחסם.