הטעות הפנסיונית שעלולה לעלות לכם 1.3 מיליון שקל

אנשים רבים נוטים להתמקד בעיקר במחיר ובגובה דמי הניהול של קרן הפנסיה. עם זאת, ניתוח הנתונים מראה כי התרכזות בלעדית ברכיב זה עלולה להסיט את תשומת הלב מפרמטרים משמעותיים בהרבה, כמו התשואה המצטברת והתאמת הרכיבים הביטוחיים. לפניכם מדריך שאלות ותשובות המבוסס על נתוני השוק ונתוני פלטפורמת המעקב הפנסיוני Smart Future של בנק דיסקונט.

מדוע התמקדות בלעדית בדמי ניהול נמוכים עלולה להתברר כטעות?

דמי ניהול הם אומנם רכיב חשוב, אך השפעת התשואה לאורך עשרות שנות חיסכון דרמטית בהרבה בשל אפקט הריבית דריבית.

כדי להמחיש זאת, ניתן לבחון סימולציה עבור חוסך בן 35 עם צבירה התחלתית של 400 אלף שקל והפקדה חודשית של 4,100 שקל. בתרחיש הראשון, החוסך ממוקד במחיר ומשיג דמי ניהול אפסיים (0%) מהצבירה, תוך שהוא משיג תשואה שנתית ממוצעת של 6%. בגיל 67 הוא יפרוש עם צבירה משוערת של כ-7.13 מיליון שקל. לעומתו, בתרחיש השני, החוסך משלם דמי ניהול של 0.25% מהצבירה, אך הקרן שלו משיגה תשואה שנתית ממוצעת של 7%. בגיל הפרישה, החוסך ששילם דמי ניהול יגיע לצבירה של כ-8.47 מיליון שקל.

המשמעות היא שפער של אחוז אחד בלבד בתשואה השנתית תורגם לתוספת של כ-1.34 מיליון שקל בצבירה לטובת החוסך ששילם דמי ניהול, סכום המשקף תוספת משוערת של כ-6,700 שקל לקצבה החודשית.

האם פערים של אחוז בתשואה בין גופים מנהלים הם תרחיש מציאותי?

כן. לפי נתוני "פנסיה נט" של רשות שוק ההון, ב-36 החודשים שהסתיימו במאי 2026, עמד הפער בתשואות המצטברות במסלול לבני 50 ומטה על יותר מ-11 נקודות אחוז בין הגופים השונים – נתון שנע בין 51.39% ל-62.49%.

תשואות העבר אינן מבטיחות כמובן את תשואות העתיד, אך הן מוכיחות כי לבחירת הגוף המנהל ומסלול ההשקעה יש השפעה ניכרת על גובה החיסכון הסופי.

מלבד תשואות ודמי ניהול, אילו ליקויים נפוצים מתגלים בתיק הפנסיוני?

נתונים מפלטפורמת Smart Future מראים כי לצד 35% מהמשתמשים שמקבלים התרעה על דמי ניהול הגבוהים מהממוצע, עולות נקודות תורפה מרכזיות נוספות:

• חוסר בכיסוי ביטוחי לשאירים: כ-18% מהמשתמשים סובלים מחוסר בכיסוי זה, מצב שנובע לרוב מאי-עדכון הסטטוס המשפחתי בקרן (כגון נישואים או הולדת ילדים) לאחר שהוגדר בעבר מצב של רווקות.

• פער בקצבה הצפויה: ל-30% מהמשתמשים קיים פער בין הקצבה שהם שואפים לקבל בגיל הפרישה לבין הקצבה הצפויה להם בפועל.

• אי-התאמה של מסלול ההשקעה לגיל: כ-4% מהמשתמשים נמצאים במסלול ברמת סיכון שלא תואמת את גילם. אומנם מדובר בשיעור נמוך (כאשר 96% מותאמים למודלים תלויי-גיל), אך עבור אותם 4%, תיקון רמת הסיכון קריטי למניעת הפסדים ערב הפרישה או להגדלת הצבירה בגיל צעיר.

מהם הפערים המגדריים המשתקפים בנתוני החיסכון הפנסיוני?

הנתונים מציגים פערים משמעותיים בין גברים לנשים הן בהיקף המעורבות והן בסכומי החיסכון:

• שיעור ההצטרפות: גברים מהווים 67% מהמשתמשים בשירות, לעומת 33% נשים בלבד.

• גובה התיק הפנסיוני הממוצע: אצל גברים עומד התיק הממוצע על כ-896,000 שקל (עם קצבה צפויה ממוצעת של 17,000 שקל). לעומת זאת, אצל נשים עומד התיק הממוצע על כ-631,000 שקל (עם קצבה צפויה ממוצעת של 12,000 שקל).

• פער בקצבה: קצבתן הצפויה של נשים נמוכה בממוצע בכ-30% מכזו של הגברים.

באילו גילים מתחילה המעורבות בחיסכון, ובאיזו תדירות נהוג לבדוק אותו?

• התפלגות לפי גיל: כ-50% מהמצטרפים לשירות הם בגילי 30–49 (25% בגילי 30–39 ו-25% בגילי 40–49). כמו כן, נרשמת היענות גם בקרב גילי 20–29 (18%) ובגילי 50–59 (20%). בני 60–69 מהווים 9% ובני 70 ומעלה מהווים 2% מהמשתמשים.

• תדירות הבדיקה: 45% מהרשומים בודקים את התיק לפחות פעם בחודש, ו-60% ביקרו בשירות בחצי השנה האחרונה. המשתמש הממוצע נכנס למסך היתרות כ-3.4 פעמים בחודש.

• התפלגות השימוש בפיצ'רים: 46% מהשימוש מתרכז בדשבורד היתרות הראשי, 34% במחשבון התכנון העתידי, ו-20% במסך התובנות.

הגורם המרכזי שמוביל חוסכים לפנות לייעוץ פנסיוני הוא אומנם נושא דמי הניהול, אך בחינה מקיפה של החיסכון דורשת לוודא גם את התאמת מסלול ההשקעה לגיל, עדכון הכיסוי הביטוחי למצב המשפחתי, ובדיקת פערים עם הקצבה הרצויה בפרישה.