רפורמת הפנסיה החדשה: פגיעה קשה בחוסכים או חבילה מאוזנת?

ועדת הארביטראז' של משרד האוצר, בראשות מנכ"לי האוצר לשעבר שלומי הייזלר ואילן רום, הגישה את המלצותיה המיוחלות לשוק החיסכון הפיננסי לאחר שנתיים וחצי של עבודה אינטנסיבית. בעוד שרוב הכותרות במדורי הכלכלה מיהרו להתמקד בבשורה הרעה- ביטול הטבות המס ההיסטוריות לפנסיונרים- בחינה מקצועית של הנתונים מראה כי הציבור הישראלי עומד בפני חבילה פיננסית כוללת ומאוזנת.

הבשורה הרעה: ביטול הפטור הגורף ממס לפנסיונרים

על פי המצב המשפטי הקיים כיום, חוסך שמגיע לגיל 60 ובוחר למשוך את החיסכון הפנסיוני שלו כקצבה חודשית, נהנה מפטור מלא וגורף ממס על הקצבה לכל ימי חייו. המלצת הוועדה היא לבטל לחלוטין את הפטור הגורף הזה, ולהכניס את חלק הקצבה החייב תחת מנגנון מיסוי, צעד שיפגע בכיס של הפורשים העתידיים", מסביר רו"ח צחי מנע, המייסד והבעלים של מנע רואי חשבון.

"ביטול הפטור הגורף ממס בגיל 60 הוא פגיעה ישירה בהטבה היסטורית שפנסיונרים רבים הסתמכו עליה. מדובר בצעד שיפגע ישירות בכיס של מי שמתכנן את הפרישה שלו בשנים הקרובות, וכל מי שבנה על ההטבה הזו חייב להיערך כעת מחדש". עם זאת, מנע מבהיר כי המטרה המוצהרת של הוועדה בצעד הזה היא יצירת אחידות ויישור קו בין כלל אפיקי החיסכון במשק.

שלוש הבשורות הטובות שאף אחד לא מדבר עליהן

לצד הפגיעה בפטור ההיסטורי, הוועדה הציגה שלוש רפורמות מבניות משמעותיות שנועדו להקל על הציבור ולהוזיל את עלויות החיסכון. הבשורה הראשונה היא קביעת מס אחיד של 25% על רווחי הון בכל מכשירי החיסכון, במקום השילוב המורכב והמבלבל הקיים כיום בין קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל. כפי שמציין רו"ח מנע: "הבלגן הקיים כיום בשיעורי המס מסבך את הציבור ומחליש את התחרות בין הגופים. קביעת שיעור מס אחיד ושקוף של 25% בכל מכשירי החיסכון היא צעד מפשט וקריטי לטובת הצרכן".

הבשורה השנייה והמשמעותית לא פחות היא הקמת "חשבון השקעה מרכזי" שמאפשר מעבר חופשי בין מסלולים ובין חברות ללא אירוע מס. כיום, מעבר של חוסך מבית השקעות אחד לאחר נחשב לאירוע מס המחייב תשלום מיידי של מס על הרווחים, מצב שיצר תופעה שרו"ח מנע מגדיר כ-"מלכודת מס- מצב שבו הציבור נשאר תקוע בגוף פיננסי לא מתגמל או במסלול לא נכון רק כדי לא לשלם את המס באותו רגע". הצעד החדש צפוי לשבור את המלכודת הזו ולהגביר את התחרות בשוק.

לצד זאת, הבשורה השלישית היא הגדלה דרמטית של תקרת ההפקדה בקופת גמל להשקעה, המוגבלת כיום לכ-83,000 שקלים בשנה בלבד. כפי שמדגיש מנע: "העלאת התקרה מעל ל-83,000 שקלים היא בשורה אדירה לכל מי שרוצה לחסוך באופן רציני, שכן היא תאפשר לציבור הרחב לנתב סכומים גבוהים יותר למכשיר חיסכון שמציע גמישות מרבית ויעילות מיסויית גבוהה".

מתי זה יקרה ומה צריך לעשות עכשיו?

חשוב להבהיר כי בשלב זה מדובר בהמלצות בלבד ולא בחקיקה סופית. אף על פי ששר האוצר צפוי להכריז על אימוץ הדוח, תהליך החקיקה בכנסת דורש מספר חודשים נוספים, וייתכנו שינויים והתאמות בדרך, כך שאף אחד מהצעדים הללו לא ייכנס לתוקף בטווח של עשרת החודשים הקרובים. על פי ניתוחו של רו"ח צחי מנע, חוסכים מעל גיל 50 חייבים לבצע בדיקה מחדש של התכנון הפנסיוני שלהם כדי למנוע הפתעות, ובמקביל מומלץ לכלל הציבור להקדים ולנצל את קופות הגמל להשקעה עד לתקרה המותרת כיום כדי ליהנות מיתרונות הריבית דריבית מוקדם ככל הניתן.

כפי שמסכם רו"ח מנע: "בתחום הפנסיה והחיסכון הפיננסי, מי שלא מתכנן את המהלכים שלו מראש- הוא זה שמשלם את המחיר בסוף. הרפורמה הזו, כשתעבור בחקיקה, תשנה את כללי המשחק לשני העשורים הקרובים. מי שער למספרים ומתכונן כבר עכשיו, ימצא את עצמו בעמדת זינוק מצוינת".