מלחמת המכסים חוזרת: כיצד תושפע ישראל?

העולם הכלכלי מתעורר השבוע לבוקר סוער במיוחד, עם הכרזתו הדרמטית של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ על החזרת מלחמת המכסים מול סין. אחרי חודשים של רגיעה יחסית, שבהם נדמה היה כי היחסים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם מתייצבים, טראמפ טרף את הקלפים: החל מה-1 בנובמבר 2025, כל היבוא מסין לארה״ב יישא מכס של 100%, נוסף על המכסים הקיימים. הכרזה אחת, פוסט אחד ברשת החברתית שלו Truth Social, הספיקו כדי להבעיר מחדש את אחת ממלחמות הסחר המשמעותיות של המאה ה-21 – ולהשליך על כל שוק גלובלי, כולל ישראל.

הכול התחיל במשפט אחד שכתב טראמפ: “דברים מוזרים מאוד קורים בסין!”. אחריו הגיע רצף של האשמות על התנהלות “עוינת” מצד בייג’ין, שלטענתו שולחת מכתבים למדינות ברחבי העולם ומבקשת להחיל בקרות יצוא על כל רכיב ורכיב הקשור למתכות נדירות. טראמפ האשים כי סין מנסה להחזיק את העולם “בשבי” דרך שליטתה על חומרים חיוניים לייצור שבבים, רכבים חשמליים ומערכות צבאיות. “אין שום סיבה שסין תורשה להחזיק את העולם בשבי,” כתב, “תמיד הרגשתי שהם אורבים בצד, ועכשיו זה הוכח. אנחנו שוקלים העלאה מסיבית של מכסים על מוצרים סיניים”. כמה שעות אחר כך כבר לא היה מדובר באיום בלבד – אלא בהחלטת מדיניות רשמית.

התגובה הסינית לא איחרה לבוא. משרד המסחר הסיני הבהיר הבוקר כי ההגבלות שהטילה סין על יצוא מתכות נדירות הן צעד “לגיטימי” שנועד לשמור על ביטחון לאומי ולסייע ל“שלום עולמי ויציבות אזורית”. בבייג’ין טוענים כי מדובר במנגנון פיקוח בלבד, ולא באיסור יצוא, וכי כל בקשה שתעמוד בדרישות תאושר. עם זאת, ההוראה שנכנסה לתוקף ב-9 באוקטובר קובעת שכל חברה זרה המבקשת לייצא מוצרים המכילים מתכות נדירות חייבת ברישיון מיוחד – ובקשות של חברות המשתמשות במתכות לשימושים צבאיים יידחו באופן אוטומטי. מאחר שסין שולטת בכ-70% מההיצע העולמי של אותן מתכות, מדובר בצעד בעל השפעה דרמטית על שרשראות הייצור הגלובליות, שמזכיר את האסטרטגיה האנרגטית של רוסיה לפני הפלישה לאוקראינה.

הנפגעות המיידיות: מניות השבבים

השווקים הגיבו בפאניקה. וול סטריט רשמה ביום שישי את היום הגרוע ביותר מאז אפריל: מדד S&P 500 צנח ב-2.7%, הנאסד"ק איבד יותר מ-3.5%, ו"מדד הפחד" VIX זינק ב-30%. מניות הענקיות הטכנולוגיות ספגו מכות כבדות – אנבידיה ירדה ב-4.9%, אמזון ב-5%, טסלה ב-5%, ברודקום ב-5.9% ופלנטיר ב-5.4%. בתוך יום אחד בלבד, נמחקו שווי של כ-שני טריליון דולר משוק המניות האמריקאי. הירידות לא עצרו בגבולות ארה״ב – גם באירופה ובאסיה נרשמו ירידות חדות, ובישראל, הבורסה בתל אביב פתחה את השבוע בירידות של עד 3% במדדי הטכנולוגיה, כשמניות נובה, קמטק, טאואר ונייס מובילות את הנפילה.

מלחמת המכסים שמצית מחדש דונלד טראמפ עלולה לטלטל את תעשיית השבבים העולמית כולה, ובראשה את ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, AMD ואינטל. שתי הראשונות כבר נדרשו לשלם לממשל האמריקאי כ־15% מהכנסותיהן ממכירות לסין בתמורה לרישיונות יצוא — צעד שמקטין דרמטית את שולי הרווח בשוק מהותי עבורן. בנוסף, המהלך של בייג'ין להטיל מגבלות על יצוא מתכות נדירות, שהן חומר גלם חיוני לייצור שבבים, צפוי להעלות את עלויות הייצור ולהכביד על כל שרשרת האספקה הגלובלית. אנבידיה, שמכירותיה לשוק הסיני מוערכות במיליארדים, עלולה לספוג הפסדים של עד 5.5 מיליארד דולר אם ההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף במלואן, בעוד AMD כבר העריכה פגיעה של כ־800 מיליון דולר בהכנסותיה.

אינטל, מנגד, חשופה פחות ישירות לסין, אך גם היא ניצבת בפני סביבה מאתגרת שבה ממשלות משתמשות במכסים ובפיקוח יצוא ככלי מדיני. המעבר לייצור שבבים “מקומי” בארה"ב עשוי להעניק לה יתרון יחסי, אך בטווח הקצר היא עלולה להיפגע מירידה בהזמנות ומפגיעה בשרשראות האספקה העולמיות.

במקביל, סין מעודדת את חברות השבבים המקומיות שלה, למלא את החלל שנוצר – מהלך שעשוי להאיץ את אובדן נתח השוק של היצרניות האמריקאיות. כך, מאבק סחר שמתחיל כמחלוקת על מכסים עשוי להפוך בתוך חודשים ספורים לשינוי מבני עמוק בכלכלת הטכנולוגיה העולמית.

ההשפעות על ישראל

בתוך סערת השווקים הזו, גם ישראל מצאה את עצמה נגררת פנימה. השקל, שהיה בשבוע האחרון במגמת התחזקות לאחר ההסכם לשחרור החטופים, נחלש בפתאומיות בכ-1.5% מול הדולר. שערו של הדולר קפץ מ-3.24 שקלים לכמעט 3.3 שקלים. לפי ההערכות, הסיבה לכך היא פעילות הגידור של הגופים המוסדיים. אותם גופים, שמשקיעים חלק ניכר מהונם בנכסים בחו"ל, נאלצו למכור נכסים ולהגדיל את רכישות הדולר כדי לגדר הפסדים בעקבות הנפילות בוול סטריט. כשיש ירידות חדות, יש דרישה מיידית לדולרים לגידור הפסדים, וזה מה שמחליש את השקל.

הדרמה הזו, שמתחילה כמאבק סחר בין שתי מעצמות, נוגעת למעשה כמעט לכל אדם בעולם המערבי. סין אינה רק “המפעל של העולם” אלא גם ספקית מרכזית של רכיבים, טכנולוגיות וחומרי גלם שמניעים תעשיות שלמות. ברגע שהיבוא מסין הופך ליקר פי שניים, העלויות צפויות להתגלגל מטה – אל היצרנים, הסוחרים ולבסוף אל הצרכן. “לא הייתה מלחמת מכסים בהיסטוריה שלא הובילה לעליית מחירים,” מסבירה ד"ר מורן אופיר, חוקרת החלטות פיננסיות באוניברסיטת רייכמן. “ככל שכלכלה פתוחה יותר, כך הפגיעה מהירה וחזקה יותר. זה נכון במיוחד בעידן שבו שרשראות הייצור חוצות גבולות. קשה לחשוב היום על מוצר שהכול בו מיוצר במדינה אחת”.

לדבריה, גם ישראל, שאינה צד ישיר במאבק, עלולה לסבול מהשלכותיו. “אם רכיבים שהיו מיובאים בזול מתייקרים, אז גם המוצר הסופי מתייקר – וזה משפיע על כולנו. זה נכון לתעשיית הרכב, למוצרי אלקטרוניקה ואפילו למזון".

עם זאת, יש מי שרואה במלחמת המכסים גם הזדמנות. פרופ’ יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב מציין כי “מערכת כלכלית היא מורכבת. תעשייה אחת מושפעת מהשנייה. ייתכן שחברות שלא יוכלו לייצא לארה"ב יחפשו שווקים חדשים, וישראל עשויה להרוויח מזה”. לדבריו, החשש העיקרי הוא דווקא מאי הוודאות: “השוק שונא הפתעות. ברגע שמדיניות הסחר של טראמפ הופכת ללא צפויה, זה יוצר פאניקה וגורם לגלי ירידות שרק מעצימים את עצמם”.

מוקד דאגה עולמי

אבל המשבר לא מסתיים במניות. גם מחירי הנפט והקריפטו ספגו זעזוע חריף: הביטקוין איבד יותר מ-7% מערכו בתוך יממה ונסחר סביב 112 אלף דולר, והאת’ריום נפל ב-12%. לפי חברת ניתוח הנתונים Coinglass, נמחקו בתוך 24 שעות פוזיציות מסחר בשווי של יותר מ-19 מיליארד דולר, במה שנחשב ל“אירוע החיסולים הגדול בהיסטוריה של הקריפטו”. יותר מ-1.6 מיליון סוחרים חוסלו, ורבים מהם בתוך פחות משעה אחת של מסחר.

בזירה הגלובלית, החשש המרכזי הוא שמדיניותו של טראמפ תגרור תגובת שרשרת – כאשר מדינות נוספות, בהן האיחוד האירופי, קנדה ואפילו ישראל, יידרשו להגן על התעשייה המקומית באמצעות צעדי נגד.

השווקים בינתיים מנסים לעכל את עוצמת הזעזוע. המשקיעים שואלים האם טראמפ יעמוד באמת בהבטחתו, או שמדובר בטקטיקה פוליטית שנועדה ללחוץ על סין. אבל עד שתהיה תשובה, חוסר הוודאות ממשיך לשלוט. המכסים החדשים של טראמפ הפכו בן לילה למוקד הדאגה המרכזי של הכלכלה העולמית, והשלכותיהם יורגשו – מהמפעלים בשנז'ן ועד לסופרמרקטים בישראל.