הלחץ הציבורי גובר: קרן העושר הנורווגית מכרה כבר 17 חברות ישראליות וצפויות מכירות נוספות

קרן העושר הריבונית של נורווגיה, ששווייה כמעט 2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקותיה בחברות ישראליות וביטול כל החוזים עם מנהלי השקעות חיצוניים בישראל. המהלך בא בעקבות לחץ ציבורי גובר על רקע המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי החמור ברצועה.

העיתון הכלכלי הנורווגי E24 חשף כי הקרן מכרה למעשה החזקות ב-17 חברות ישראליות מאז 1 ביולי, ולא רק 11 כפי שדווח בהודעה הרשמית. לפי הפרסום בעיתון, שלא קיבל אישור בפרסומים רשמיים של קרן העושר, אלו החברות שנמכרו:

• קבוצת לוזון
• תורפז
• אזורים
• מנועי בית שמש
• דלק רכב
• אל על
• אנרג'יקס
• איטורו
• מקס סטוק
• לוינשטיין הנדסה
• פריורטק
• רמי לוי
• ריט 1
• ריטיילורס
• סלע נדל"ן
• פריון נטוורק
• סקופ מתכות

לפי העיתון, אחרי תהליך מכירת ההשקעות, תיוותר הקרן עם 44 חברות ישראליות בלבד מתוך 61 שהחזיקה בסוף יוני.

"אנו נוקטים בצעדים אלה בנסיבות יוצאות דופן", אמר ניקולאי טנגן, מנכ"ל הקרן, בשיחת ועידה היום (שלישי). "המצב בעזה הוא משבר הומניטרי חמור. אנו מושקעים בחברות הפועלות במדינה שנמצאת במלחמה, והתנאים בגדה המערבית ובעזה החמירו לאחרונה".

טנגן אישר בשיחת הוועידה כי הקרן החלה להשקיע במנועי בית שמש חודש לאחר תחילת המלחמה בעזה, למרות שהחברה מספקת שירותי תחזוקה למטוסי קרב של צה"ל. במחצית הראשונה של השנה הקרן אף הגדילה את החזקתה בחברה, לפני שמכרה אותה לאחרונה.

סגנו של טנגן, טרונד גרנדה, הוסיף: "נמשיך לפשט את תיק ההשקעות שלנו בישראל, אך עלינו לערוך קודם כל חוות דעת מקיפה". בנוסף, צפויות מכירות נוספות של החזקות בחברות ישראליות.

הלחץ על הקרן התגבר לאחר שעיתון "אפטנפוסטן" הנורווגי חשף שהקרן השקיעה בחברת מנועי בית שמש, המספקת שירותי תחזוקה למטוסי קרב של צה"ל. הקרן רכשה החזקה של 1.3% בחברה ב-2023 והגדילה אותה ל-2.1% בשנה שעברה, בהשקעה של כ-100 מיליון שקל.

מניית מנועי בית שמש זינקה ב-240% ב-12 החודשים האחרונים, ומאז תחילת המלחמה בעזה הקפיצה את ערכה פי שבעה. החשיפה הביאה את שר האוצר ינס שטולטנברג להורות על בחינה מקיפה של כל ההשקעות הישראליות.

ביצועי הקרן למרות המשבר

למרות המתיחות הפוליטית, הקרן דיווחה על רווח נקי של 68.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, בזכות תשואות גבוהות של מניות במגזר הפיננסי. התשואה הכוללת של הקרן במחצית עמדה על 5.7%, מעט מתחת ליעד שלה.

ברבעון השני הקרן רשמה את הרבעון הטוב ביותר שלה מאז סוף 2023, עם תשואה של 6.4%. המניות הניבו תשואה של 8.45% באותו רבעון, כאשר מניות אירופיות הובילו עם עלייה של 17.8% במחצית הראשונה. החזקות הגדולות של הקרן בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה תרמו משמעותית לתוצאות.

עם זאת, הקרן מודה שהייתה צריכה לפעול מהר יותר בנושא ההשקעות בישראל. טנגן הודיע בשיחת הוועידה שאין לו כוונה להתפטר למרות הקריאות מצד מפלגת הירוקים.

הוויכוח מגיע בזמן רגיש עבור מפלגת הלייבור השלטת, המובילה בסקרים לקראת הבחירות לפרלמנט בחודש הבא. המפלגה מתחה ביקורת על המלחמה בעזה וטענה שהיא מפרה את החוק הבינלאומי.

בסקר שנערך לאחרונה, 78% מהנורווגים תמכו בהחרמת חברות שאינן מכבדות זכויות אדם. הקרן כבר החרימה בעבר 11 חברות בגלל פעילותן בגדה המערבית.

הפרלמנט הנורווגי דחה ביוני הצעה למכור את כל ההשקעות בחברות ישראליות עם קשרים לפעילות בשטחים, אך הלחץ הציבורי המשיך לגבור. לפי סוכנות הידיעות בלומברג, מאז תחילת המלחמה בעזה מכרה הקרן סך הכול 21 חברות ישראליות, כאשר 11 החברות האחרונות נמכרו בימים האחרונים.

קארין ת'ורבורן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה הנורווגית, הזהירה: "אף אחד לא רוצה שקרן הנפט תהפוך לכלי פוליטי, כי זה יוצר מדרון חלקלק". עם זאת, נראה שהלחץ הציבורי והפוליטי הכריע את הכף.

מהלכים מנוגדים באירופה

בעוד נורווגיה מצמצמת את השקעותיה בישראל, איטליה נוקטת גישה הפוכה. קרן ההשקעות הטכנולוגית הרשמית של ממשלת איטליה, CDP, החלה דווקא להגביר השקעות בחברות ישראליות, למרות הביקורת החריפה של הממשלה האיטלקית על המלחמה בעזה.

הקרן האיטלקית, המנהלת 5.4 מיליארד דולר, השקיעה בחודש שעבר 20-30 מיליון דולר בחברת הסטארט-אפ הישראלית קלאסיק שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים. ההשקעה נעשתה יחד עם סופטבנק היפנית, במטרה להביא את החברה לפעילות באיטליה ולקדם את ענף הקוונטום במדינה.

על פי דיווחים, הקרן האיטלקית מעוניינת להשקיע עשרות מיליוני דולרים נוספים בחברות ישראליות בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטום, כחלק ממדיניות הממשלה האיטלקית לקידום הטכנולוגיה המקומית.