האקזיט החדש של ההייטק: משכורות של 50 אלף שקל בתעשיות הביטחוניות

חולשת שוק ההייטק ממשיכה להזרים עובדים מנוסים מהשוק הפרטי אל התעשיות הביטחוניות. החברות הביטחוניות מציעות שכר תחרותי, מענקי חתימה והטבות נוספות לצד יציבות תעסוקתית שמושכת אלפי הייטקיסטים על רקע הפיטורים וחוסר היציבות בענף ההייטק המסורתי. התעשיות הביטחוניות נמצאות בתנופת גיוס משמעותית עקב הגידול בביקושים עולמיים והמלחמה הנוכחית.

חיל האוויר ממשיך להפעיל חימוש מתוחכם בעזה, והתעשיות הביטחוניות נערכות לאספקה נוספת. אלביט דיווחה כי סיפקה למשרד הביטחון ב-2024 מוצרים בשווי כ-2 מיליארד דולר. צבר ההזמנות שלה, כולל מחו"ל, טיפס ל-22.6 מיליארד דולר. ברפאל ובתעשייה האווירית מדווחים גם כן על גידול משמעותי בהזמנות. הגידול החל עם מלחמת רוסיה-אוקראינה והתעצם בישראל מאז מלחמת השבעה באוקטובר.

הגידול בפעילות דורש הגדלת כוח האדם. התעשיות הביטחוניות המרכזיות – רפאל, אלביט ותעשייה אווירית – קלטו בשנת 2024 אלפי עובדים חדשים, בהם אנשי הייטק רבים. עובדים רבים מזהים את התעשיות הביטחוניות כמקום עבודה עם אופק להתקדמות, אווירה חדשנית ומשכורות תחרותיות. החברות מציעות גם מענקי חתימה משמעותיים – לפני מספר שנים הציעו רפאל ותעשייה אווירית מענקים של עד 150 אלף שקל.

החברות הביטחוניות מסרבות לפרט את השכר המדויק שהן מציעות, אך מדגישות שמדובר בהצעות אטרקטיביות. בקרב עובדי הטכנולוגיה המתקדמת בתעשייה האווירית, לדוגמה, ממוצע השכר עולה על 50 אלף שקל בחודש. זאת לאחר הפרדת שכר הבכירים הגבוה, שעולה על 90 אלף שקל בממוצע לחודש.

מהפך בשוק

אלפי הייטקיסטים גילו את ההטבות והיציבות שמציעות התעשיות הביטחוניות, לעומת ענף ההייטק הרגיש לטלטלות במשק. מאז המלחמה, ועוד קודם בתקופת המחאות נגד הרפורמה המשפטית, ספג ענף ההייטק מכות קשות ורבים מעובדיו פוטרו.

למרות הישגים כמו מכירת "וויז" ל"גוגל" ב-32 מיליארד דולר, ההייטק הישראלי עדיין לא חזר לימיו המפוארים. הסכום העצום של עסקת וויז אינו מאפיין את המצב הכללי בענף בתקופה האחרונה.

בחברת NESS, שמספקת שירותים טכנולוגיים לחברות ומחברת עובדים לתפקידים טכנולוגיים, מתקבלות בשנים האחרונות עשרות אלפי פניות בשנה. "מאז פרוץ המלחמה, אנו רואים התרחבות משמעותית של הפעילות הביטחונית בחברה באמצעות NESS FORCE," מסבירה נירית עמר, מנהלת גיוס ב-NESS. "זה דורש מאיתנו לאייש מספר רב של משרות חדשות בפרויקטים ביטחוניים."

לדברי עמר, מדובר במגוון רחב של תפקידים טכנולוגיים – הן למועמדים ללא ניסיון בעלי אוריינטציה טכנית, והן למומחים מנוסים ובכירים בתחומי פיתוח תוכנה, תקשורת, אבטחת מידע, סייבר ועוד. "בנוסף לגידול בביקוש מצד הלקוחות הביטחוניים, אנו עדים לזינוק משמעותי ברצון של אנשים להשתלב בתפקידים ביטחוניים טכנולוגיים. אנחנו מקבלים מספר שיא של קורות חיים ממגוון רחב של מועמדים מכל רחבי הארץ."

מוותרים על חלום האקזיט: "יש אצלנו יציבות, חדשנות ותגמול מעולה"

לאחר שנים בהן ענף ההייטק שאב אליו עובדים בכירים מחברות התעשייה הביטחונית, התהפכה המגמה. ישנה עלייה של עשרות אחוזים בקליטת אנשי הייטק בתעשיות הביטחוניות. הצרכים הגדלים לצד מצוקת כוח האדם אילצו את החברות הביטחוניות להציע שכר גבוה. הן מבטיחות שהן עומדות ברמת השכר המקובלת בתחום ההייטק.

אלביט מערכות היא החברה הגדולה ביותר בין החברות הביטחוניות בישראל. החברה בשליטת משפחת פדרמן ונסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק. באלביט מועסקים כ-21 אלף עובדים, מתוכם כ-15 אלף בישראל.

"גייסנו במהלך 2024 למעלה מ-2,500 עובדים חדשים בקשת מגוונת של משרות – עובדי תוכנה וחומרה, מהנדסים וגם עובדי ייצור," מספרת ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט. "ב-2025 נקלוט מספר דומה של עובדים חדשים."

גורדון מציינת כי החברה מקבלת עשרות אלפי קורות חיים. "ממה שאנשים אמרו בראיונות, ראיתי שחלק באו אלינו כדי למצוא משמעות ותרומה למדינה. זו גם תקופה שענף ההייטק לא ממש משגשג, והם רואים שהדשא אצל השכן אינו ירוק כפי שחשבו."

לשאלה כיצד משכנעים מהנדס לעזוב חברות הייטק ושכר גבוה, עונה גורדון: "אנחנו מציעים חברה יציבה שצומחת כל הזמן. בישראל אנחנו פרוסים על 25 אתרים מתל חי בצפון ועד ערד בדרום, כך שכל עובד יכול למצוא אתר קרוב לביתו. מעבר לשכר המקובל יש לנו הטבות שתלויות בביצועים, כי אנחנו מאמינים ומקדמים מצוינות. יש גם שכבה קטנה שמקבלת אופציות כהטבה, כמו בחברות הייטק."

"אנחנו יודעים להביא את האנשים שאנחנו רוצים בהם," מדגישה גורדון. "אצלנו אין את מגבלות ההסכם הקיבוצי ואין מדרגות שכר. חלק נכבד מהעובדים הם תחת חוזים אישיים, וכשיש צורך אנחנו יודעים לתגמל מהנדס כך שיעדיף לעבוד באלביט."

מיליארדים לביטחון ישראל: החברות הממשלתיות משלמות משכורות של סטארט-אפ

לעומת אלביט, רפאל ותעשייה אווירית הן חברות ממשלתיות, אך גם הן משלמות שכר גבוה שמושך מאות אנשי הייטק בשנה. רפאל מעסיקה מעל 10,000 עובדים והיא המעסיק הגדול ביותר באזור הצפון. יש לה שלוחות בירושלים, חדרה, באר שבע ובתל אביב, שם פועל מרכז פיתוח גדול עם כ-500 עובדים. בשנה האחרונה קלטה רפאל כ-1,800 עובדים חדשים, בהם מאות מהנדסים ואנשי פיתוח.

"אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש ירידה מסוימת בביקוש לאנשי הייטק, ויותר קל לנו לגייס אנשים מנוסים," אומרת שגית סלע גל, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ברפאל. "יותר מ-70% מהאנשים שגייסנו בשנה האחרונה הם בעלי ניסיון של 5 שנים לפחות."

לדברי סלע גל, "רפאל מציעה שכר הוגן ומשמעותי לפי השוק, לצד יציבות תעסוקתית, עוצמה טכנולוגית בינלאומית ועוצמה חברתית ואנושית. למעלה מ-40% מהאנשים שגייסנו מגיעים דרך חבר מביא חבר. במיוחד במלחמה האחרונה, ראינו אנשים ששולחים קורות חיים של חבריהם."

"השכר שאנחנו משלמים הוא בהתאם לטבלאות השכר המקובלות בשוק, ויש עוד הטבות," מסכמת סלע גל. "אי אפשר לגייס אנשים מנוסים בשכר נמוך מהשוק. האנשים האיכותיים והטובים יבואו כשהשכר שלהם הוא עוגן מרכזי."

התעשייה האווירית קלטה 1,400 עובדים ב-2024. כיום מועסקים בה כ-14,700 עובדים. השכר הממוצע ברוטו בתעשייה האווירית עומד על כ-35 אלף שקל. 12% מהעובדים הם עובדי ייצור, והאחרים ו-88% עוסקים בתכנות, סייבר, הנדסה, מנהלה ועוד. מהחברה ש-80% מהעובדים אקדמאים, מהם 50% מהנדסים. מהחברה נמסר  בנוסף, עובדי התעשייה האווירית מקבלים מענקים גבוהים מדי שנה, בהתאם לדירוג שלהם.