"אין מדינה אוטרקית בעולם, אולי צפון קוריאה"

בדברים שנשא אתמול בכנס החשב הכללי של משרד האוצר, הפתיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כשדיבר על אפשרות שישראל תיאלץ לנהל משק עם מאפיינים אוטרקיים - כלכלה סגורה. ההצהרה יצרה זעזוע במשק הישראלי, שמבוסס במידה רבה על סחר חופשי ויבוא נרחב. מה המשמעות של דברי נתניהו, ומה יקרה בפועל אם ישראל תיאלץ להסתגל לכלכלה סגורה?

"אנחנו נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר נתניהו. "זו מילה שנואה עליי, אני חסיד של השוק החופשי... אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו. מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו".

נתניהו הוסיף בדרמטיות: "נשבור את המצור, ניצור את העצמאות שאנחנו צריכים".

האמנם ישראל יכולה להתנהל כמשק אוטרקי? בדיקה עם מומחי כלכלה וביטחון מעלה תמונה מורכבת. כיום ישראל מייבאת כמעט את כל חומרי הגלם, האנרגיה, רכיבי האלקטרוניקה וחלק ניכר מהמזון שלה, כמו גם ציוד בטחוני.

"ברור שלא. אין היום מדינה בעולם שהיא משק אוטרקי, אולי צפון קוריאה שלא היינו רוצים לדמות לה", אומרת בנחרצות ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל.

"בבסיסה, ישראל היא מדינת אי, שמוקפת שכנות שלא ממש אוהבות אותה, ולכן אנחנו מייבאים ממדינות מעבר לים. לא נייבא יותר מכוניות? הרי אין פה תעשיית רכב, והיחידה שהייתה פה פעם ויצרה את הסוסיתא - אנחנו יודעים איך זה נגמר", היא מסבירה.

לדבריה, גם בתחום הביגוד והאופנה המצב דומה: "אפילו חברות האופנה הישראליות כמו קסטרו ופוקס מייצרות בחו"ל. אם הן ייצרו בארץ, או שלא נוכל לייבא מחו"ל, מחירי הביגוד וההנעלה ירקיעו לשחקים".

אותו הדבר במזון - ישראל מייבאת מחו"ל כמעט את כל חומרי הגלם לייצור מזון. "המחירים של מה שכן יצליחו לייצר כאן ירקיעו שחקים. היבוא מהווה כלי חשוב בהורדת יוקר המחיה", היא מציינת.

גם בתחום הרפואה התלות רבה: "בתי החולים מתבססים על ציוד שרובו מיובא מחו"ל, גם תרופות".

תלות בארה"ב לא תפתור את הבעיה

נתניהו מסתמך, כנראה, על ארה"ב כמי שתמשיך לתמוך בנו, גם ביבוא ובייצוא. אולם אינגבר מזהירה: "אירופה הרבה יותר קרובה אלינו ומספקת את מרבית היבוא השוטף. ארה"ב רחוקה ולא תספק הכל, מה גם שבגלל המרחק הגדול היבוא מארה"ב יקר יותר".

בנוסף, היא מציינת שזה בעייתי מאוד להיות תלויים במשק אחד בלבד: "כל משבר בארה"ב - כלכלי, חברתי, חקלאי או מלחמתי - או שינוי במדיניות הממשל, יכול לפגוע ביצוא לישראל".

על פי נתוני משרד הכלכלה, היצוא מישראל הסתכם בשנת 2023 בכ-156 מיליארד דולר, והוא מהווה אבן יסוד של איתנות המשק הישראלי.

לפי דו"ח רשות החדשנות לשנת 2023, חברות ההיי-טק מעסיקות יותר מ-10% מכוח העבודה בישראל (כ-400,000 עובדים), אחראיות ל-18% מהתמ"ג ול-48% מהייצוא הישראלי. הן מהוות גם 40% משווי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנת 2023 דיווחה רשות החדשנות כי 65% מהכנסות המדינה ממיסים מגיעות ממיסוי תעשיית ההייטק.

איך הבידוד המדיני עלול להשפיע על תעשיית ההייטק? "ההייטק, שהוא הקטר שמוביל את המשק בישראל, פשוט לא יישאר כאן. עד לאחרונה כל העולם רצה לעשות עסקים עם תעשיית ההייטק הישראלית, שנחשבת לאחת המובילות בעולם", מזהירה אינגבר.

היא מציינת שההייטק הישראלי מתבסס על משקיעים זרים: "כבר היום יש חברות הייטק שנרשמות בחו"ל ולא בישראל, בגלל החשש מבידוד מדיני וכלכלי. המוחות שמחזיקים את הענף פשוט יעברו לחו"ל".

התעשייה הביטחונית לא תוכל לספק את צרכי צה"ל

האם אנחנו יכולים להסתפק בייצור עצמי של כל הנשק לו זקוק צה"ל? תת-אלוף (מיל') ראם עמינח, מומחה לכלכלה צבאית ודירקטור במכון לביטחון לאומי, שבעבר שימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש המערך הכלכלי בצה"ל, מבטל כל אפשרות של אוטרקיה בתחום הביטחוני.

"במלחמת חרבות ברזל השתמשנו בחימושים בכמות שגדולה פי 5 מכל מה שהיה במחסנים. ללא יבוא מבחוץ, לא היינו יכולים להמשיך במלחמה", הוא טוען.

עמינח מסביר שאי אפשר לאחסן כמות בלתי מוגבלת של נשק לאורך זמן: "זה גם עלויות אדירות ויש גם התיישנות, כי יש כל הזמן התחדשות בתחום הזה".

הוא מפרט את המגבלות הייצור המקומי: "אנחנו לא מייצרים מטוסים, וחיל האוויר הוא חוד החנית של צה"ל. אנחנו כן מייצרים את טנק המרכבה, כ-25 טנקים בשנה וכמות דומה של נמ"רים, אבל את הפלדה, המנועים ומכלולים אנחנו קונים בחו"ל. את חץ 3 אנחנו מייצרים פה, אבל היה שימוש רב בטיל הזה במלחמה מול איראן, של עשרות ואפילו מאות טילים, ואי אפשר לספק מיידית את הכמויות האלה, כי יש קצב ייצור מסוים".

אולי נתניהו סומך על ארה"ב, ממנה אנחנו קונים נשק רב, כולל מטוסי F-35, בכספי הסיוע, שלא תזנח את ישראל בעת צרה?

"אנחנו לא יודעים מי יגיע אחרי טראמפ", מזהיר עמינח. "ביידן עצר מכירת טילים למסוקים לישראל, וגם אובמה עצר משלוחי טילים ומסוקים, ועוד באמצע מבצע צוק איתן ב-2014".

הוא מציין שמעבר ליכולת המוגבלת לייצר נשק באופן אוטרקי, ישראל לא רק מייבאת מוצרים בטחוניים אלא גם מייצאת: "התעשיות הבטחוניות בישראל - אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ואחרות - מאוד מבוקשות בעולם, והן ייצאו בשנה האחרונה בהיקף של 14-15 מיליארד דולר".

לדבריו, אם הן ייאלצו להפסיק למכור לחו"ל, "לא יהיה לתעשייה הבטחונית שלנו כסף לפתח את הדורות הבאים בתחום הבטחוני וגם לא לייצר".