פריחת אצות משביתה את ההתפלה, וניסוי כימי בים לא הניב פתרון

בתחילת שבוע שעבר פרץ משבר תפעולי חסר תקדים במערך ההתפלה של ישראל: חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה לאורך חוף הים התיכון הושבתו או צמצמו את פעילותם, בגלל עלייה חדה בעכירות מי הים. הגורם לשיבוש הוא פריחה משמעותית של מיקרו-אצות, שהגיעה ככל הנראה מאזור דלתת הנילוס והתקדמה צפונה עם הזרמים. כעת, יותר משבוע לאחר תחילת האירוע, מתברר שהמשבר רחוק מסיום, ובממשלה נערכים לתרחיש ממושך.

רשות המים ביצעה בשבוע שעבר ניסוי כימי במי הים התיכון מול חופי אשקלון, שבמסגרתו פוזר חומר המכיל נחושת בניסיון להפחית את כמות האצות. תוצאות הניסוי טרם פורסמו לציבור, אולם גורם המכיר את הנושא אומר כי הניסוי לא הניב בשורות. במקביל נערך ניסוי נוסף במתקן פלמחים, שבו מנסים לטפל במים העכורים לפני כניסתם לממברנות, אך כל עוד לא יימצא פתרון, המשבר לא יחלוף.

מתקן ההתפלה היחיד שפועל באופן מלא ורציף הוא מתקן חדרה, שמספק כ-20% ממי ההתפלה של ישראל. שני מתקנים, שורק ב' ופלמחים, הופעלו מחדש בלילה שבין שלישי לרביעי אך עדיין פועלים חלקית תוך חשש מתמיד לסתימה. מתקן שורק א' מופעל לפרקים ומושבת בגלל תנודות בעכירות המים. שני המתקנים הנותרים, באשקלון ובאשדוד, אינם פועלים ואין צפי להפעלתם.

לפחות פעמיים בשבוע האחרון פורסמו הודעות שלפיהן משק המים חוזר לשגרה, אך המציאות רחוקה מכך. השינויים היחידים שחלו הם הסתגלות לפעילות במתכונת חירום ודילול מהיר של מאגרי המים הטבעיים. גורמים המשתתפים בהערכות המצב מעידים כי המצב רע וכי יש להיערך למשבר ממושך. בממשלה מניחים שהאצה צפויה להישאר בחופי הים התיכון עוד זמן רב, ולכן נערכים להחלפות תכופות של ממברנות במתקני ההתפלה. מתקני שורק ב' ופלמחים כבר רכשו מלאי של ממברנות חלופיות, וברשות המים לוחצים להרחיב את הרכש גם ליתר המתקנים, ואף מוכנים לשלם על הטסת הממברנות מחו"ל במקום להמתין למשלוח ימי.

עם פרוץ המשבר התריע משרד החקלאות מפני מצוקת מים חריגה בענף. לדברי המשרד, מחסור ממושך עלול להסב נזק כבד לחקלאות ולפגוע ברציפות אספקת המזון בישראל, במיוחד בדרום.

כשהים מתחמם: המנגנון מאחורי הפריחה

"פריחה מתרחשת כאשר תנאי הסביבה, כמו חומרי הזנה, אור, טמפרטורה, זרמים וערבול, מאפשרים לאוכלוסייה מסוימת להתרבות במהירות", מסבירה פרופ' תמר גיא-חיים, חוקרת אקולוגיה ימית וראש מעבדת אקולוגיה של פלנקטון במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). משבר האקלים משנה את הדינמיקה הימית, כפי שגיא-חיים מסבירה: "טמפרטורה גבוהה יכולה להאיץ את קצב הגידול של מיקרו-אצות מסוימות, להאריך את העונה שבה התנאים מתאימים להן ולתת יתרון למינים תרמופיליים, כלומר מינים אוהבי חום".

בדוח מ-2024 שפרסם מבקר המדינה התגלה שהשינויים האקלימיים מגבירים את החשש מחדירת מינים פולשים מאזורים טרופיים, ובהם מינים שעלולים להפריש רעלנים למים. עוד נחשף כי כ-57 אחוז מהאירועים שגרמו להפסקות ייצור במתקני ההתפלה בין 2007 ל-2023 נבעו מזיהום מיקרוביאלי. המבקר המליץ לבצע סקרים בנושא רעלני אצות ולהיערך להשפעות שינוי האקלים על הרכב מי הים. בדוח נפרד מ-2021, על פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, צוין כי האגף האחראי למתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך כראוי להשפעות שינוי האקלים על תשתיות ההתפלה. הדוח הדגיש כי ישראל מוגדרת "אזור מוקד" (Hotspot), חשופה באופן משמעותי לשינויים בהרכב מי הים, ולכן נדרש שינוי תפיסה מערכתי בניהול הסיכונים.

שני מיקרון של אתגר: מה מראות הבדיקות?

הבדיקות המעבדתיות הראשוניות שערכו בחיא"ל חשפו כי הגורם לעכירות הים הוא פריחה חריגה של יצורים זעירים במיוחד, בגודל של כשני מיקרון בלבד. גודלם הזעיר מאפשר להם לעבור את מערכות הסינון הגסות בכניסה למתקן ההתפלה ולגרום לעומס כבד על שלבי הטיפול הראשונים. בזמן הפריחה, ובעיקר כשהתאים מתפרקים, הם משחררים חומר אורגני דביק שסותם את הממברנות.

גיא-חיים מוסיפה כי "אנחנו עדיין לא יודעים מהו המין או המינים האחראים לפריחה. בגלל הגודל הזעיר שלהם, הסתכלות במיקרוסקופ לבדה אינה תמיד מספיקה לזיהוי, ולכן אנחנו משלבים שתי שיטות משלימות: מיקרוסקופיה וזיהוי מולקולרי המבוסס על DNA". התמונה המלאה עוד לא ברורה: "מוקדם מדי לקבוע אם מדובר במין פולש או במין מקומי נפוץ", מציינת גיא-חיים. "האירוע החל בדרום והתקדם צפונה, מה שמתאים להסעת מסת מים לאורך החוף, אך רק זיהוי מולקולרי מלא יאפשר לקבוע את זהות האורגניזם". היא מוסיפה כי "אין כרגע בסיס מדעי להסיק שהפריחה רעילה או שקיימת סכנה מאכילת דגים מקומיים".

מבט לעתיד: סיכון שדורש תוכנית

אף שמשבר האקלים והתחממות הים מעלים את התדירות והעוצמה של אירועים סביבתיים, גיא-חיים מדגישה כי אין מדובר בגזירת גורל. "לא הייתי אומרת שהעניין בהכרח יהפוך לשגרה, אבל בהחלט מדובר בסיכון שצריך להיערך אליו עם תוכנית סדורה. הטכנולוגיה יכולה להשתפר, למשל באמצעות התרעה מוקדמת, ניטור ביולוגי וכימי רציף, לוויינים, מודלים של זרמים, קדם-טיפול משופר ושינויי תפעול בזמן אירוע", היא אומרת. כפי שצוין בדוחות מבקר המדינה, שילוב של ניהול סיכונים לאומי לצד היערכות טכנולוגית ותוכנית סדורה ברשות המים הם המפתח לשמירה על רציפות ההתפלה בתקופה של שינוי אקלים.

עבור הציבור הרחב, המסר המרכזי הוא שמירה על פרופורציה ואחריות. "העובדה שמתקן התפלה מושבת אינה אומרת שמי השתייה מזוהמים. ההשבתה היא עצמה מנגנון הגנה שנועד למנוע כניסת מים שאינם מתאימים להפעלה בטוחה", מסכמת גיא-חיים. אספקת המים הביתית נמשכת כסדרה, והציבור נקרא להישמע להנחיות הרשויות ולהימנע מהפצת שמועות לא מבוססות על "אצות רעילות". דיווח לרשויות על שינויי צבע חריגים בים או בקצף הימי יכול לספק לצוותי המחקר מידע יקר ערך בזמן אמת.

הכתבה הוכנה על ידי זווית, סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה