אדם טבע ודין נגד המשרד להגנת הסביבה: "הקלו בתקני זיהום כדי לאשר בנייה"
עמותת אדם טבע ודין מאשימה את המדינה כי אישרה יותר חומרים מסרטנים באדמה במתחמי בנייה מבוקשים, וזאת בלי להתייעץ עם מומחים. המשרד להגנת הסביבה מכחיש וטוען כי התקנים החדשים בטוחים ותואמים לכללים המחמירים בעולם


עימות חריף מתנהל בין עמותת אדם טבע ודין לבין המשרד להגנת הסביבה. המחלוקת נסובה סביב עדכון תקני זיהום הקרקע בישראל. העמותה דורשת לבטל לאלתר את ההנחיות החדשות של המשרד. לטענתה מדובר בניסיון להכשיר בנייה בשטחים המזוהמים בחומרים מסרטנים. המשרד טוען מנגד כי התקנים עודכנו לפי הסטנדרטים המחמירים בעולם.
בדיקה של העמותה מעלה חשש כבד לזיהום בעתודות הקרקע המרכזיות של ישראל. הזיהום נגרם בעיקר מקצפי כיבוי אש המכילים כימיקלים מסוג PFAS. חומרים אלו נפוצים מאוד בשדות תעופה ובחוות למכלי דלק. בעיה זו עלולה להשפיע על אזורי הביקוש היקרים ביותר במדינה שנמצאים כעת בהליכי תכנון.
לפי נתוני העמותה למשבר יש השלכות כלכליות ותכנוניות עצומות. נטען כי הזיהום מעכב הקמה של 1.4 מיליון דירות עתידיות. מדובר בדירות המתוכננות לקום על שטחים שעוד לא יצאו לבנייה, אך מקודמים כיום במכרזים. רשימת האתרים כוללת את שדה דב, פי גלילות, תעש רמת השרון, שדה התעופה בהרצליה ומחנה סירקין. עיכובים בפרויקטים אלו עלולים למנוע מהמדינה הכנסות עתק בגובה 44 מיליארד שקלים. הבעיה החריפה לאחר שהמדינה שיווקה חלק מהקרקעות לקבלנים שכבר החלו בהליכי מכירה. כעת מתברר כי השטחים האלו עלולים להיות מזוהמים.
מכתב חריף נשלח בימים האחרונים למשרד להגנת הסביבה. המכתב דורש לעצור את יישום ההנחיות החדשות לשיקום קרקעות. העמותה קובעת כי ערכי הסף החדשים מקלים משמעותית לעומת התקנים הקודמים. תקנים מחמירים אלו פורסמו רק בחודש דצמבר בשנת 2024. נטען כי ההנחיות החדשות מתעלמות משיקולים של בריאות הציבור. עוד נטען כי הן מסכנות את מקורות המים של מדינת ישראל.
הביקורת מתמקדת גם בהליך קבלת ההחלטות במשרד להגנת הסביבה. כותבי ההנחיות החדשות העלו את רמת החשיפה היומית הנחשבת בטוחה. במקביל הם צמצמו את רשימת המזהמים הנבחנים לארבע תרכובות בלבד. ההנחיות הקודמות התייחסו ללא פחות מ-31 תרכובות שונות. המהלך בוצע לכאורה ללא התייעצות עם נציגי משרד הבריאות. גם רשות המים מודרה מהליך קבלת ההחלטות על פי הטענות.
כימיקלים מסוג PFAS מוכרים כמזהמים עמידים ויציבים במיוחד. מחקרים מקשרים אותם להשלכות בריאותיות חמורות כמו הגברת הסיכון לסרטן. החשיפה אליהם עלולה לפגוע במערכת החיסונית ובעוברים ולעלות את הכולסטרול. חומרים אלו נודדים למרחקים ארוכים ממוקדי הזיהום המקוריים. הם מצטברים ברקמות ביולוגיות בסביבה ובתוך גוף האדם. מסיבה זו נדרשים תקנים מחמירים כדי למנוע את זליגתם למי התהום.
העמותה מצביעה על סמיכות זמנים מחשידה בין שינוי התקנים לאירועים אחרים. ב-3 בפברואר פרסם המשרד נתונים על זיהום חמור בשדה דב. הממצאים בקרקע ובמי התהום עוררו דאגה בקרב קבלנים ורוכשי דירות. החשש היה כי הזיהום יעכב את פרויקטי הבנייה ששווקו לאחרונה. בעמותה חושדים כי התקנים שונו כדי להכשיר את הבנייה באתר זה.
עורכת הדין מירב עבאדי, מנהלת הרגולציה בעמותה, תקפה בחריפות את התנהלות המשרד. "המהלך של שינוי ערכי הסף הוא לא פחות משערורייתי", מסרה. לדבריה, הבחירה שלא להתייעץ היא "ניסיון למדר אותם ולהסתיר מהם את המהלך". עבאדי ציינה כי החלטה פקידותית הפכה פתאום קרקע מזוהמת לנקייה. היא סיכמה והדגישה: "עצם שינוי הערכים לא הופך את הקרקע לנקייה".
המשרד להגנת הסביבה דוחה את הטענות מכל וכל. המשרד מסר כי התקנים עודכנו במסגרת עבודת מטה מקצועית ומעמיקה. העבודה התבססה על סקר רגולציה בינלאומי ועל נתונים עדכניים מהעולם. המשרד בחן גישות ממדינות שונות בארגון המדינות המפותחות. הרשימה כוללת את גרמניה, קנדה, ארצות הברית ואוסטרליה. המשרד הדגיש כי הוא עדכן את השיטה לפי הידע המדעי החדש ביותר. העדכון נשען על נתונים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025.
עוד הובהר כי הערכים החדשים מבטיחים אפס סיכון לבריאות בתום השיקום. התקנים מתמקדים כעת בארבעה חומרים המאפיינים שימוש בקצפי כיבוי אש. המשרד ציין כי עדכונים תכופים של תקני זיהום הם שכיחים בעולם. באשר לשדה דב נמסר כי העבודה המקצועית טרם הושלמה סופית. נציגי המשרד ציינו כי רק מגרש אחד אותר כמזוהם בבדיקות נקודתיות. חריגה זו מצביעה על זיהום מקומי ולא על בעיה בכלל האתר.