"המוח שלי לא היה בריא, הפסקתי לקבל מחזור למשך שנתיים"
קורל חוטה חושפת לראשונה בגילוי לב את הסיפור שמאחורי התדמית המוקפדת: מהמאבק בהפרעות האכילה ועד ההצלחה המסחררת, ההיריון הראשון ושמירת שבת. וגם השאלה הבוערת מכולן - איך אפשר לקפל בצק עם ציפורניים כאלה? mako Eats - הפודקאסט: ריטה גולדשטיין מדברת עם האנשים שאחראים לכל מה שטעים בישראל
פורסם: | עודכן:
קורל חוטה (27)
היא בלוגרית אוכל ואפייה, נשואה לניר סולומון ובהיריון ראשון. עוקבים אחריה כ-400 אלף משתמשים בחשבונות האינסטגרם והטיקטוק, אליהם היא מעלה שלל מתכונים, בעיקר בעולמות האפייה. בעלת אתר מתכונים מצליח. פרצה לרשת במהירות יחסית ותוך 4 שנים הפכה לאחת מבלוגריות האוכל המוכרות במדינה, הרבה גם בזכות הלוק - תלתלים מוקפדים, איפור מתוקתק בכל פריים וציפורניים ארוכות שאי אפשר להתעלם מהן. אל תחום האוכל והמתכונאות הגיעה אחרי הצבא, למרות שרצתה בכלל לפתח קריירה כמהנדסת והייטקיסטית. בצבא עלתה חוטה במשקל, כמו רבות אחרות, מה שהתפתח להפרעות אכילה ואובססיה לכושר ולשמירה על תזונה דלת קלוריות, ובהמשך לבולמוסי אכילה. מתוך הרצון לטפל בעצמה החלה להעלות מתכונים לרשת ולספר על מערכת היחסים המורכבת שלה עם אוכל. בשנת 2022, כשעבדה כמדריכת פסיכומטרי, רשמו אותה כמה חברות לאודישנים ל"מאסטר שף", חוויה שהיום היא מעידה שהיא לא מאוד מצאה את עצמה בה. עם הזמן עברה חוטה למתכונים שפחות מזוהים עם תזונה דלת קלוריות והיום היא מספרת שהיא חיה בשלום עם לאכול מה שהיא רוצה, בייחוד בהיריון.
-
קורל חוטה, אפשר לברך על ההיריון? מתי את צפויה ללדת?
"בקיץ, בשיא החום. אני מקווה שאני אשרוד את זה. לא חשבנו על הטיימינג הזה של החום. אבל זה טוב כי את בתקופת הסתרה בחורף ואז את יכולה להתכסות בשכבות, ז'קטים ומעילים וזה הרבה יותר קל מאשר להסתיר בקיץ כשאת עם גופייה ורואים את הבטן תוך שנייה". -
מי זוכה לראות את התענוג הטבעי הזה?
"רק ניר. אני תמיד, גם בבית, הכי מתוקתקת בעולם. לפני שאני נכנסת לישון אני אפילו את הפיג'מה שלי מגהצת. אני הכי אסתטית שיש, אבל בבית שלי תראי תמיד בלגן. פחות אכפת לי מהסביבה, אבל אני עצמי - תמיד חשוב לי להריח טוב, להיות מאופרת, שהבגדים יהיו מסודרים. עכשיו בהיריון ניר רוצה להרוג אותי שאני כל שבוע קונה בגדים. אני לא בן אדם כזה, אבל לא בא לי להרגיש שאין לי מה ללבוש. אני קונה משהו ואחרי שבועיים אני מרגישה שזה כבר לא למידותיי".
להאזנה -
כל החיים היית ככה? מעולם לא יצאת מהבית לא מתוקתקת?
"כן, גם בבית ספר, התחלתי להתאפר בגיל צעיר. מגיל 11 או 12 כבר הייתי מתאפרת לבית ספר עם מייקאפ, לא רק סומק בקטנה. אמא שלי הייתה כזאת כל החיים. היא לא הייתה יוצאת לסופר מול הבית אם היא לא מאופרת והשיער מסודר. ככה גדלתי וככה ראיתי אותה". -
תגידי, איך מסתדרים במטבח עם אורך כזה של ציפורניים?
"לא מדדתי בסנטימטרים אבל זה נחשב אורך ארוך במיוחד. פעם בנהיגה באתי לסגור את החגורה, הציפורן נכנסה לחור של החגורה, עשיתי הטיה עם היד וכל הזרת שלי נתלשה יחד עם הציפורן האמיתית. נשאר לי רק הבשר ולקח איזה ארבעה חודשים עד שצמחה ציפורן טבעית חדשה. זו הייתה הפציעה הכי כואבת שקרתה לי, וזה היה בגלל אורך הציפורניים". -
אז למה את לא מקצרת אותן?
"כרגע מה שמוביל אותי להישאר עם האורך זה שאני יודעת שלפני הלידה אצטרך לקצר. אז כל עוד אני יכולה ליהנות מזה שאני לא פוגעת באף אחד עם הציפורניים האלה, עד שיהיה בייבי, אני נהנית מהן. אני לא אוריד לגמרי, אני אקצר לחצי מהאורך". -
ואיך זה עובד עם קיפול כיסונים ובצקים?
"זה מאתגר. כל ההתעסקות בבצקים עם ציפורניים היא מאתגרת. בבצק שנמתח כמו מופלטה או בורקס טורקי, אני פשוט אקרע אותו עם הציפורן, אז אני כל הזמן צריכה לעבוד ככה שהציפורניים כלפי מעלה ואני עובדת רק עם פנים כף היד או הכריות בשיא הזהירות. גם בגלגול רולדות אני בעצם דוקרת את הבצק, רואים את זה עליו, אבל אחרי האפייה לא רואים. ניר עוזר לי המון עם הכלים". -
את מקבלת פידבקים על השילוב של ציפורניים ומטבח?
"מאוד מפריע לאנשים לראות את זה. יש הרבה שאומרים שזה אסתטי ויפה כי הציפורניים שלי תמיד מסודרות ולא שבורות, אבל יש הרבה שמגיבים שזה מגעיל, שזה מוציא את החשק לאכול. המון תגובות כאלה, בעיקר מנשים מבוגרות יותר. תמיד המראה שלי נראה דבר אחד ולא התקשר לאנשים עם הפנים שלי בגלל השיער הגדול והלבוש הנועז, לפעמים זה נראה לאנשים קצת 'פרחי' בבית ספר, אבל בתכלס אני עדינה ושקטה". -
היית ב"מאסטר שף" בגיל 22, בזמן שעבדת כמדריכת פסיכומטרי. את זוכרת את התקופה הזאת בחיים?
"זאת הייתה תקופה הזויה. קיבלתי 700 בפסיכומטרי ואני אחת הגרועות באנגלית. אם לא האנגלית הייתי מקבלת ציון מטורף. היה לי ממוצע בגרויות של 115 וחצי. תמיד ידעתי מה אני רוצה מעצמי, מכיתה ז' ידעתי שאני רוצה להיות מהנדסת תוכנה. בתיכון לקחתי פיזיקה ומדעי המחשב, אמרו לי שנשים אף פעם לא מסיימות שם 10 יחידות, אז אמרתי, 'את זה אני רוצה'. השאיפה הייתה להיות מהנדסת תוכנה בגוגל". -
אז מה קרה בדרך?
"אחרי הצבא עשיתי פסיכומטרי ורציתי ללמוד רק בטכניון, לא הייתה שום אופציה אחרת. תוך כדי ההמתנה ללימודים, כי הייתי צריכה לחכות שנה, קרה כל הסיפור עם האוכל. בזמן הצבא בהתחלה עליתי במשקל כי הייתי מבואסת מהתפקיד והייתה לי אכילה רגשית. עליתי קרוב ל-15 קילו בשלושה חודשים". -
זה הפריע לך?
"פעם ראשונה שזה הפריע לי, איך שאני נראית. זה לא עניין אותי אף פעם כמה אני שוקלת או מה המידה שלי. פעם ראשונה שזה הפריע לי וקצת קיבלתי כאפה. התחלתי תוך כדי הצבא לחתוך מעצמי כל מה שאני אוהבת - לא אכלתי שוקולדים, לא עוגות, לא מסעדות, לא את האוכל של אמא וסבתא. רציתי לאכול רק מה שאני מכינה, דל קלוריות, ללא סוכר ושמן". -
מה היית אוכלת ביום כזה?
"הייתי אוכלת דגים קפואים, אמנון קפוא, מכינה לי ליד שעועית. אם רציתי מתוק הייתי קונה שוקולד 90% קקאו. אכלתי בעיקר חלבון. ירדתי ממש במשקל, כולם בבסיס אמרו לי 'וואי, איך רזית' וזה החמיא לי ודרבן אותי להמשיך. בתקופה הזאת גם התחלתי לעשות ספורט פעם ראשונה בחיים". -
ואיך הגוף הגיב לזה?
"המוח שלי כבר לא היה בריא. לא הייתי מסופקת משום משקל שהגעתי אליו. הפסקתי לקבל מחזור למשך כמעט שנתיים וזה לא עניין אותי, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה ילדים כרגע אז זה לא הלחיץ אותי. כל ההורמונים בגוף משתבשים, הורמון הרעב והשובע משתבש. לא הייתי רעבה בשום שעה ביום. בהתחלה התלהבתי מזה, אבל זה עצוב לא להיות רעבה, אין לך תיאבון, את מאבדת נדבך משמעותי בחיים". -
איך ניסית לפתור את זה?
"הייתי נכנסת לקבוצות של 'אמהות מבשלות' ומנסה לגרות את עצמי דרך פוסטים של דברים שאנשים מבשלים כדי שיעורר בי את הדבר הזה שכבה. זה עבד, אבל זה היה תהליך. התחלתי להכין דברים פחות דיאטטיים כי רציתי להחזיר לעצמי את התיאבון. שיקרתי לכולם שאני בסדר כשהעירו לי שאני רזה מדי, חשבתי שהם מקנאים בי. אבל בתוך התקופה הזאת, אחרי שירדתי המון, התחלתי לחוות בולמוסים. בהתחלה זה היה פעם בשבוע, אחר כך פעמיים, ובסוף כמעט כל יום. זה הדבר הכי מדכא בעולם כי את בחוסר שליטה מטורף. את יכולה לשבת לאכול את כל המקרר ואת יודעת תוך כדי שאת לא רוצה לעשות את זה, אבל אין דרך לעצור". -
איך יצאת מהלופ?
"הייתי נכנסת למיטה ומתבאסת על עצמי, אומרת, 'מחר אני חייבת לצמצם ולעשות אימון שישרוף את זה'. ואז נכנסת לכדור שלג - את מצמצמת בגלל הבולמוס, ואז בגלל הצמצום את חווה שוב בולמוס. חיצונית לא ראו עליי, אבל פנימית הרגשתי הכי מתוסכלת בעולם כי את בחוסר שליטה על עצמך. באותה תקופה השתחררתי והתחלתי לעבוד בפסיכומטרי, והריפוי שלי היה להיכנס למטבח ולהתאהב בבצקים. פעם ראשונה הייתי באיטליה עם המשפחה, טעמתי בצקים וחזרתי ואמרתי שאני חייבת ללמוד הכל". -
ו"מאסטר שף" עזרה בתהליך הריפוי?
"הבנות בעבודה רשמו אותי. הייתי בן אדם מאוד ביישן ומופנם, והמחשבה להופיע בטלוויזיה הייתה קשה לי. לא הייתי איזה שפית, באתי כנערה צעירה. פעם ראשונה שדיברתי מול מצלמה הייתה רק אחרי שנתיים וחצי ברשת. לא הייתי עושה את זה היום. היו תקופות שחשבתי שאולי כדאי 'האח הגדול' או 'המירוץ למיליון' כדי שיכירו את האופי שלי ולא רק את האוכל שלי". -
יש לך היום חשקים משונים בגלל ההיריון?
"הכי הזוי שהיה לי זה שקמתי איזה בוקר ורציתי מגש של עוגיות מרוקאיות. ואף פעם לא אהבתי את זה. היה בא לי על שבקייה ממש עכשיו". -
את שלמה עם המקום שאת נמצאת בו היום?
"אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה תפנית. עצם זה שנשים פונות אליי בכל גיל להצטלם מרגיש לי שאני משדרת משהו טוב. זה כיף לי. אני אוהבת את זה. פתאום גם פונים אליי יותר מהתקשורת על אייטמים. עד לפני שנה אף אחד לא פנה אליי וזה ביאס אותי. שאלתי את עצמי, 'איך הם לא שמים לב אליי?'. עכשיו זה הפוך, אני כבר מסננת". -
מה המתכון המוצלח ביותר שלך?
במתוק, עוגת השמרים שלי. זה המתכון שליווה אותי הרבה שנים. במלוח, הפוקצ'ה. גרמתי לאנשים שלא נגעו בחיים בבצק להתחיל לעשות קיפולים ולשקול". -
מה הדבר שהכי מפתיע אנשים לגלות עלייך?
"שאני ממש מצחיקה. באינסטגרם אני משדרת מקצועיות, אבל ביום-יום אני הכי מצחיקה שיש, במיוחד בזוגיות עם ניר. אני גם הבן אדם הכי רגיש בעולם, אני יכולה לבכות ממילה. המשפחה שלי היא הדבר הכי יקר לי, ההורים שלי מעלפים, אם תשימי עליהם מצלמה, את לא מפסיקה לצחוק. אני גם בן אדם מאוד ערכי, הדת מאוד חשובה לי ומובילה אותי. הייתי רוצה גם לשמור שבת בעתיד". -
ספרי על הקשר שלך לדת.
"אני לא עובדת בשבת, לא עונה להודעות ולא מצלמת. פעם היה קמפיין גדול שיצא שההשקה שלו נפלה חצי שעה לפני צאת שבת, וביטלתי את זה למרות שזה היה סכום כסף גדול. אני לא אעבוד בשבת. גם שמרנו נידה אחרי שהתחתנו, אני רואה בזה חוכמה כי זה משמר את הזוגיות. כשאסור לך את בעלך את יותר רוצה אותו, וזה מורגש". -
מה הבאת לי לטעום?
"הבאתי ספינג' ומופלטה שאמא שלי הכינה, עם הרוטב הסודי שלנו - סירופ סוכר עם חמאה מומסת. זה מתכון מסבתא רבתא שלי, ככה אכלו באזור שלהם במרוקו. זה ממכר, את לא מפסיקה לטבול את זה. הבאתי מטעמים מרוקאיים כי אני מרוקאית, למרות שאני לא מעלה מתכונים מרוקאיים בדרך כלל".
מצאתם טעות לשון?