מתמודדת הריאליטי: "אם משהו לא עובד טוב זה יכול לשבור את הלב"

חברי הנבחרת ב"מאסטר שף" מתמודדים עם המשימות הקשוחות במטרה להרשים את השופטים ולזכות במקום במרפסת. בזמן שהתחרות מתקדמת והדחות נוספות מתקרבות (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12) יש משתתפים שסחטו מחמאות והגיעו לא פעם למעמד שמבטיח את המשך דרכם. אחת מהם היא ניצן אהרן שסיפרה היום (שישי) בריאיון ב"גלית ואילנית" על החוויה בתוכנית - ועל ההחלטה להביא את יכולת הבישול שלה למסך.

לפני שהכישרון שלה במטבח הרשים את השופטים, סירבה אהרן להצטרף לתחרות. "לא ידעתי שנרשמתי, בעלי עשה את זה. התקשרו אליי ואמרתי: 'לא תודה, לא יקרה'", נזכרה. "הוא עשה את זה כי אמרתי לו שלא טוב לי במה שעשיתי ורציתי לעשות שינוי. צריך אומץ, את לוקחת את הדבר שאת הכי אוהבת לעשות ואת הפירגונים מהסביבה ושמה את זה למבחן מול כולם. אם זה לא עובד כמו שאת רוצה, זה יכול לשבור את הלב".

"אמרו לי בשיחת טלפון משפט ששינה לי את המחשבה, שאפשר להגיד לא במהלך הדרך עד הצילומים אבל אם עכשיו לא אגיע אז לא אוכל להתחרט", המשיכה אהרן וסיפרה על ההחלטה להתחרות: "זה תהליך של שנה, היינו אלפים וצריך להפוך את זה למאה. יש מיונים מקדימים שצריך לעבור, מתמכרים למעברים האלה ואז פתאום את בצילומים. רמת הלחץ שיש בתוכנית היא משהו שאי אפשר להבין אותו מהספה".

עכשיו את מרגישה שמצאת את המקום שלך?
"מקווה שכן. היה לי מקצוע ויש לי תואר - בחרתי לעזוב הכל וללכת אחרי החלום שלי שרק מתחיל. לא יודעת אם זה הדבר הכי נכון ומדויק לי, אגלה את זה".

מאז הפכה אהרן לאחת מהמתמודדות הבולטות ובמספר משימות זכתה במקום במרפסת שמבטיחה את המשך דרכה בתחרות. למרות החשיבות, העידה אהרן שיש גם תחושת פספוס בעקבות הצפייה מהצד: "יש משימות שאת לא רוצה לקחת בהן חלק, כמו משימות ההדחה. אבל יש משימה מטורפת שאני לא נמצאת בה כי אני במרפסת, לא עליתי למשימת ההצטיינות והיא הייתה ממש כיפית. הייתי אכולת קנאה, מאוד רציתי להשתתף והתבאסתי. המרפסת היא זמנית עד לפעם הבאה, כל פעם זה מתאפס. לא זוכרים את מה שעשית, את נמדדת על המנה שאת מגישה כרגע".

מה השאיפות לעתיד?
"אין לי חלום לפתוח מסעדה. אשמח לעשות סדנאות, פופ-אפ, אינסטגרם - זה אחלה מקום לבטא את עצמך"

לצד המתמודדת השתתפה בפאנל חגית ביליה, המוכרת בתור לייזה פאנלים, שחיברה ספרי בישול ופרסמה מתכונים וטכניקות בישול בעמודים מצליחים ברשתות החברתיות. "מרגישה כמו מאמנת מאחורה, מרגישה את התחרותיות. צופה בזה כמו שבעלי צופה בכדורגל ונותנת הערות", סיפרה על הצפייה בתוכנית ואהרן השיבה: "כמה זה קל מהספה, גם אני הייתי אלופה בזה".

ביליה המשיכה: "אני בחרדה כשמביאים את האוכל לטעימות. השופטים הם שיקוף של תלמידים בכיתה - יש את מי שמקבל מאיות וחותך כריכים בנימוס שזה ישראל אהרוני. זאת מאחורה שמתנדנדת על הכיסא היא רותי ברודו. הילד שכולם אוהבים זה חיים כהן, ויש את המוזר שמביא אוכל לא ברור ואומר דברים שאנחנו לא מבינים אבל יש בו את זה וזה אייל שני".

מדמיינת את עצמך מול השופטים?
ביליה: "המתמודדים אמיצים, לא הייתי עומדת בזה. יש חרדה, כשהם טועמים אני מרגישה שהם טועמים את האוכל שלי. מי שאוהב לבשל תמיד רוצה לדעת שזה טעים. לפעמים יש מנות שמטעות, נראות טעימות ואז הם טועמים ואני תוהה מה הם יגידו".

מה את חושבת על הנבחרת?
ביליה: "יש לי כבר כמה שעיני צדה אותם. יש את הבשלנים, יש את אלה עם הידע ויש כאלה שיש להם את כל החבילה. ניצן אהרן תפסה אותי לגמרי כי יש בה משהו אמיתי והיא לא מתביישת, חיבבתי אותה מהרגע הראשון. גם את דורין עבדן אבל מענת אגמון אני מפחדת, רואים עליה את האקדמיה, את הכישרון ואת הסטייל. מתה גם על נגה קץ וקרט, יש בה יצירתיות ואני מפחדת שהיא תטעה כי היא הרפתקנית. מחבבת את צחי מסאס, יש בו משהו שקול וגם טכניקה טובה".