‏בצומת הקרוי על שמו מוכרים את כריך החביתה הזול בישראל

אנחנו מדברים לא מעט על התמחור של אוכל בחוץ בישראל, על האפשרויות להמשיך ליהנות במסעדות בעלות שפויה במדינה שנראה שיצאה מדעתה מבחינת יוקר המחיה. אנחנו תמיד מחפשים מנות שעלותן נותרה משתלמת, כאלה שמגדירות את המושג Value for money. כך מצאנו פלאפל שעולה 6 שקלים, פיתה עם שווארמה שעולה 30, קבב שעולה 39, ודוכן שכל התפריט שלו הוא עד עד 25 שקלים.

החיפוש אחר מנות שוות לכל כיס תמיד מגיע עם שאלה נלווית: כמה רחוק אצטרך או אסכים לנסוע בשבילן. הייתי בבני ברק, בשכונת התקווה, בקריית חיים, ואילו הפעם נסעתי עד צומת טורעאן על בכביש 77, ממש בין נצרת לטבריה, כדי לטעום את סנדוויץ' החביתה האגדי שעל שמו גם נקרא הצומת - צומת החביתה. ההגעה לפה יחסית קלה: כותבים "צומת החביתה" בווייז, נוסעים על כביש 77 ופונים ימינה מול היישוב טורעאן. במקום יחכו לכם, כנראה, אוטובוסים של מטיילים, חיילים ונהגי משאיות. חנייה פה היא עניין של מזל ויכולות תמרון.

אומרים שהבוטקה הזה פועל מאז 1985. התקשורת גילתה אותו רק ב-2014. מכינים פה לחמנייה עם חביתה פשוט פשוט, אוכל נשמה ישראלי של בית, מנה שכל אמא מכינה לילדים, מנה של זיכרון קולקטיבי. רק לפני כמה שנים המחיר של הכריך היה 8 שקלים, התמונה בגוגל מאפס צולמה כשהוא עלה 10 שקלים, ואילו היום עומד המחיר על 15 שקלים הכריך.

המקום הזה תמיד פעל רק בימים ראשון עד חמישי, וזו גם הסיבה שפספסתי אותו בכל הנסיעות לסופ"שים בצפון. עכשיו הוא פתוח גם בשישי. האם התחלפו פה הבעלים? אני מנחשת שזה העניין, ויש כמה רמזים נוספים. זה שבכריך שאכלתי היה רוטב שום שמאפיין את השווארמות בכפרים הערביים, או שעל הדלפק ליד הקופה יש גם קנקן קפה ערבי, או התאורה החדשנית, כזו שרואים בכל המסעדות הערביות של הדור החדש. גם המוכרים מאחורי הדלפק היו מהמגזר.

העם דורש חביתה חמה

אבל לפני שאני מספרת לכם מה חשבתי על כריך שנסעתי בשבילו 80 ק"מ, אני חייבת להזכיר את השלטים המובילים אליו. כתוב עליהם בגדול "צדק חברתי". המחיר מחוק, אז מהכביש אי אפשר לראות מהו מחירו של הצדק. כשמגיעים לדלפק נגלה מחזה מרהיב - הר לחמניות ממולאות בחביתות. המקום היה ריק, רק אני ושני עובדים זריזים. הם מכינים את הכריכים מראש? זה היה חידוש. הרי כל הכיף בכריך חביתה הוא שהוא חם והחביתה מטוגנת על המקום. מי רוצה לאכול חביתה קרה? אולי זה ה"צדק החברתי" - הלחמניות ממולאות מראש בחביתות. עובד אחד מטגן אותן על הפלאנצ'ה, השני ממלא את הלחמניות ומסדר בהר על הדלפק.

2 דקות אחרי שנכנסתי, נדחסו למקום הפצפון 10 אנשים. כשיצאתי הגיע אוטובוס תלמידים. ואז הבנתי שעניין ההכנה מראש נועד כדי לעמוד בעומסים פתאומיים. זה לא מצדיק מכירת סנדוויץ' עם חביתה קרה או פושרת, אבל זה בטוח יותר יעיל.

דלפק התוספות בישר טובות, כי הוא היה מלא בשפע שלא ציפיתי למצוא כאן לאור המחיר הנמוך. היו בו סלט כרוב, צ'יפס תפוח אדמה עגול שלא טוגן לכדי קריספיות אבל היה נגיס למדי, סלט ירקות חתוך קצת ברישול, טחינה, חומוס, מלפפון חמוץ, בצל סגול, פלפלים על האש, סלט כרוב, כמה סוגי חריף, חצילים על האש, ומשהו שנראה כמו מטבוחה.

ביקשתי "הכל". המוכר חייך, זרק כמה דברים לתוך הלחמנייה שלי, ואתם יכולים לראות בתמונות מה ראיתי כשיצאתי איתה ופתחתי את הלחמנייה. "הכל" בטוח אין פה, אלא אם מתייחסים לפירור קטן מכל אחת מהתוספות כ"הכל". לדעתי, אם כבר יש כל כך הרבה תוספות, אפשר להשקיע קצת יותר בלהכניס אותן ללחמנייה בצורה הגונה ולא לזרוק אותן ככה בזלזול. ככה לא נראה צדק חברתי.

החביתה הייתה מאוד שומנית ודי דקה, הלחמנייה פשוטה, טרייה ומעוכה, ומעט התוספות שקיבלתי לא הוסיפו ולא גרעו מהסנדוויץ'. אבל רוטב השום שכבר הזכרתי, מהסוג שפוגשים בשווארמיות של היישובים הערביים, הקפיץ את הסנדוויץ' המרושל שלי לדרגת שלמות - עוצמתי, עוקצני ומלוח. גם כמה חתיכות בודדות של כרוב עם החביתה הקטנה והשומנית הפכו למעדן.

אז האם סנדוויץ' החביתה הכי זול בארץ שווה את העצירה הזאת? עבורי - לא. אני מעדיפה לשלם פי 2 ולקבל, למשל, את סנדוויץ' החביתה המעולה של לחם חביתה בנתניה. רואים את ההבדל? תמורת 30 שקל מקבלים בגט ענק וטרי ביותר, עם חביתה ענקית ואוורירית, שהכינו עם המון אהבה והמון ירקות וחמוצים כיפיים לצדה. תראו אותו:

אפשר גם לשלם 24 שקלים וליהנות מסנדוויץ' חביתה נוסטלגי ומיתולוגי בשכונת בת גלים אצל ויקטור, שמגיש אהבה טהורה בלחמנייה פשוט מושלמת, ובעיניי הוא אחד הכריכים הפשוטים והמוצלחים ביותר בארץ, בזכות ההשקעה של האיש החייכן שמכין אותו.

אבל אם אתם בדרך לצפון וחייבים להאכיל גדוד, כיתה, או קבוצה גדולה של סועדים לא מפונקים - סנדוויץ' מצומת החביתה יספק את המענה המבוקש. המקום נראה חדש ומשופץ, לא מהמקומות הנוסטלגיים האלה כמו השקשוקה של אפי באור יהודה שמכין בגט שקשוקה הכי טעים בארץ ב-38 שקלים וגם לא דוכן פשוט כמו של יוסי חביתה בנתניה, שם כריך חביתה מפואר עולה 32 שקלים.

לגבי הסנדוויץ', תחליטו אתם. לפי המראה הייתי סקפטית, אבל איכשהו אחרי הביס הראשון רציתי עוד אחד, ואז עוד ובסוף, בזכות אותו רוטב שום, יצאתי מרוצה ואפילו שבעה. אבל אני לא אעצור פה שוב. אוכל לואו קוסט שלא מוגש בטיסת לואו קוסט פחות מתאים לי.

בווייז: צומת החביתה. ראשון-חמישי 07:00-18:00- שישי 07:00-16:00