קיט קט לוטוס: הצלחה או פספוס ענק?
חטיף השוקולד הוותיק בגרסתו העבה (והפחות מוצלחת לטעמנו) התחדש במהדורה חדשה: קיט קט לוטוס. ריטה גולדשטיין טעמה והכריעה אם מדובר ביציאה מגניבה או כישלון, אבל נשארה עם שאלה בוערת: מתי יביאו לישראל את הטעמים מיפן?!
מי שטייל במזרח מכיר את מגוון הטעמים המסחרר של חטיף השוקולד קיט קט שמוצע במדינות כמו תאילנד, יפן וקוריאה. מדובר בהיצע מסחרר שלא מפסיק לחדש ולהתחדש, מטעמים ייחודיים כמו בטטה סגולה או סאקה ועד לטעמים שגרתיים יותר כמו תה ירוק. כל טעם והייחוד שלו.
אצלנו מסתפקים בטעמים השגרתיים של הקיט קט, וכשיש גיוון כלשהו הוא לרוב מוצע לזמן מוגבל ולא מספיק מעניין. לשמחתנו הגדולה, הפעם דווקא נתקלנו בטעם חדש לקיט קט שהדליק אותנו: קיט קט לוטוס. קומבינציה בין הוופל הוותיק לעוגייה האהובה, נשמע לנו כמו רעיון מצוין (למבחן הטעימה המלא צפו בסרטון).
הקיט קט החדש הוא מגרסת הקראנצ'י, הוואפל העבה יותר של קיט קט, שלטעמנו הוא פחות מוצלח ממקבילו בצורת האצבעות. החטיף הקראנצ'י לרוב יבש יותר וגם פחות כיפי לחלוקה מאשר חטיף האצבעות הישן והאהוב. שכבת הלוטוס כאן היא למעשה ממרח לוטוס, ששכבה ממנו מככבת רק בחלק העליון של הוואפל.
ומה מבחינת הטעם? קודם כל, נחמד למדי. מרגישים היטב את הלוטוס והוא לא מאפיל בשום שלב על הקיט קט. בסך הכל שוקולד ולוטוס זה שילוב שאין מה להתלונן עליו. כאמור, חביב.
אלא שחביב זה לא בהכרח מלהיב. לא מדובר בחטיף שנרצה לרכוש או להתנסות בו מעבר לפעם אחת, וזאת בגלל שהוא לא מאוד מרשים. הלוטוס לא קיבל כאן את מלוא הבמה והוופל עצמו מעט יבשושי, כך שהשילוב בסופו של דבר לא ממצה את מלוא הפוטנציאל של האיחוד (אם למשל הציפוי של הוופל עצמו היה אף הוא לוטוס, אולי היה כאן משהו מלהיב יותר לכתוב עליו). לסיכום: בהחלט לא רע, אבל גם לא חטיף שנשתוקק לאכול שוב.