פסטה של מסעדות: פודטראק טעים במיוחד בלוקיישן מפתיע בירושלים

לא חסרים בארץ פודטראקס. מחוץ למרכזי הערים עומדות עגלות קפה, וככל שמתרחקים יותר מהמרכז פוגשים גם עגלות שמציעות אוכל של ממש. אזור עוטף עזה, למשל,מלא בפודטראקס, ויש גם מתחמי פודטראקס של ממש, כמו זה בכניסה לקיבוץגליל יםאו בריזה,המתחם החדש מול הים בנהריה. אבל כשמצאנו את פסטטרייה הבנו שגילינו פודטראק מסוג אחר.

מאחורי המשאית הזו, שמגישה, בטח כבר נחשתם, פסטה טרייה, עומדות 2 נשים, מעיין וכנרת, שהקימו מפעל לייצור פסטה המספק את הפסטות הטריות של מסעדות מוכרות (דולצ'ה, רגאצי, בר פרדיסו ורשת פסטה בסטה). את אותה פסטה ממש הן מציעות בדוכן על הגלגלים, והרטבים גם הם מאותו מפעל.

אבל נתחיל מהסוף. המנות פה לא זולות, ומחירן נע בין 51 ל-73 שקלים. מה שכן, חשוב לציין שמדובר במנות גדולות מאוד, כאלה שתתקשו לסיים לבד. ראשית, בגלל כמות הפסטה. זו עומדת על 250-300 גרם לפני הבישול, בעוד ששמנה אישית במסעדה מכילה 80-100 גרם ומנת פסטה מנה עיקרית לאדם מכילה 125-150 גרם לפני הרוטב והתוספות. ושנית, כי קופסת הפסטה מגיעה עם מלא רוטב ופרוסה עבה של חלה ליד שיהיה אפשר לנגב אותו. אני לא באמת יכולה לדמיין אכילת חלה אחרי פסטה, אבל אני מניחה שיש כאלה שישמחו לנגב את כל הרוטב הטעים שנותר בתחתית הקופסה.

בתפריט יש גם פוקצ'ה וקצת סלטים, קפה וקינוח וגרניטה בטעמי, תות, פטל, אננס או מלון ואננס, משקה מרענן בהחלט, בטח אחרי מנת פסטה מלאת רוטב, וממש בימים אלה משיקים במקום תפריט חורף שיציע מרקים עם פסטה.

הכי שווה ביקור בבירה

את המנות פה מזמינים על גבי מסכי שירות עצמי, וכשהפסטה מוכנה מקבלים הודעה לטלפון. מתחילים בלבחור סוג פסטה, פנה, בלרינה, פטוצ'יני, ספגטי או כוסמין, ומרכיבים מנה עם רוטב ותוספות (מחיר כל תוספת נע בין 6-10 שקלים). יש פה גם מגוון סוגי רביולי, עם גבינות, סלק עם ריקוטה ואגוזים, תרד ומסקרפונה, ארטישוק ירושלמי טבעוני, בטטה טבעוני, פטריות וריקוטה ורביולי פולנטה ופרמזן (59 שקלים למנת בסיס אליה מוסיפים רוטב ותוספת).

מעדיפים שיבחרו עבורכם? אפשר גם ללכת על מנות מובנות (62 שקלים) וכך גם לדעת מראש כמה משלמים. אני טעמתי פסטה שטוחה ורחבה ברוטב לימון ותרד על בסיס חמאה עם טונה ושקדים קלויים, ופסטה צינורות עבים ברוטב חמאת עגבניות, מיסו עם בייבי מוצרלה, אפונה, שום קונפי ושומשום שחור. שתי המנות היו מעולות, וכמובן הגיעו איתי הביתה כי במעמד הביקור לא הצלחתי לסיים אפילו מחציתן (הן טעימות מאוד גם אחרי חימום חוזר). הפסטה עצמה טובה וטעימה מאוד, ניכר שזו פסטה טרייה אמיתית. הרטבים היו עשירים אבל לא מוגזמים, אלא בעלי טעם טוב ומעודן.

והנה הגענו ללוקיישן, שידוע שהוא יכול לעיף מקום לשמיים. הדוכן הזה ממוקם ליד כל המקומות הכי יפים בירושלים, כאלה שיש סיכוי גבוה שתעברו בהם בביקור בעיר. שדרת המוזיאונים, מוזיאון המדע, קריית הממשלה, הספרייה הלאומית, קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, גן הוורדים, מוזיאון ישראל ואצטדיון גבעת רם, ממש על אחד הצירים הראשיים של ירושלים שהוא איכשהו גם ממש שומם ומול נוף הרים פתוח, מעל מוזיאון הילדים וליד גן שעשועים.

נכון שקשה לדמיין איך כל זה ביחד אפשרי, אבל אם זה לא מספיק, אז יש פה אפילו חנייה על הרחוב בצמוד לפודטראק. למרות שאחרי שתשביעו פה את רעבונכם, הדבר שהכי צריך לעשות זה ללכת קצת ברגל.

את המפעל שלה הקימה מעיין ב-2014, ובימי הקורונה החלה לשווק את הפסטה גם לציבור הפרטי. היא למדה להכין פסטה במכונת פסטה ישנה שהדוד שלה רצה לזרוק ובעזרת ספר המתכונים של אורנה ואלה. את הפודטראק היא מפעילה כבר שנה וחצי, ובימים אלה ממש עובדת על הקמת פודטראק נוסף בלוקיישן היסטרי לא פחות: במרפסת של הפסל האדום בהר הרצל.

בווייז: פסטטריה. דרך רופן 19, ירושלים. ראשון 11:00-16:00, שני-חמישי 11:00-22:00, כשר