שווה להתאמץ בשביל למצוא את הכוך של יוסי חביתה

מודה בחולשתי, אין מאכל שאהוב עליי יותר מכריך שעשוי בצורה חכמה עם יד טובה. על יוסי חביתה נודע לי מהרשתות החברתיות, כי אומנם יוצא לי לעבור מדי פעם בתחנת הרכבת בנתניה, אבל מדובר במקום שצריך להתאמץ כדי למצוא - דוכן קטן, צנוע ופשוט מאוד, מדוכני אוכל הרחוב של פעם, לפני המיתוג והזוהר של הרשתות החברתיות. הוא ממוקם בכניסה למפעל בפינה של רחבת החניה ומוסתר מהכביש על ידי הרכבים של הלקוחות שחונים מולו.

בתוך הבוטקה הצנוע והלא מזמין בעליל יוסי מג'נגל על שתי פלאנצ'ות, על כל אחת מהן עשר(!) חביתות בכל רגע נתון. את ההזמנות מקבלת בחורה נחמדה, שגם מתזמנת את הוצאת המנות, ויש עוד בחור שעונה לטלפונים ולוקח הזמנות טייק אוויי שנרשמות כולן במחברת.

בצמוד לדוכן יש עמדת הנחת תפילין עם מפעיל צמוד, שני שולחנות קק"ל עם שמשיות, ויש עוד שלושה כיסאות בר למי שרוצה להיות איפה שהכל מתרחש, אבל רוב הלקוחות פשוט באים ולוקחים כריך לדרך. ויש הרבה לקוחות. הרבה מאוד אפילו. ברבע השעה שביליתי שם ראיתי עשרות חיילים ופועלים, כולם לקוחות קבועים שמכירים את המקום היטב. לצלילי מוזיקת טראנס פסיכדלית שבקעה מהרמקול הענק, ההזמנות יצאו בזו אחר זו. ואז הגיע הכריך שלי.

זה מתחיל בבגט גדול מאוד, מהענקיים שראיתי, שהוצא ממנו החלק הרך בשביל לפנות מקום. מכיוון שביקשתי "מנת קומפלט עם הכל כמו שצריך", מרחו לי אותו בעריסה לא חריפה ומיונז. אחרי זה נכנסה פנימה חביתת ירק ענקית, מושחמת ופריכה עם כמות חריגה של ירק. הקסם הוא כנראה בפלנצ'ה, אף שיוסי עצמו טוען שמדובר ב"120 אחוז הקדוש ברוך הוא ואהבת חינם". החביתה הייתה מתובלת ונוסף אליה נקניק סלמי מהסוג הכי פשוט, שעבר גם הוא צלייה על הפלנצ'ה, והותיר בה כנראה את חותמו.

ומה אומר, זה היה כריך מעולה, עשיר וטעים טעים, רחוק שנות אור ממה שכנראה יוצא לכולנו כשאנחנו מכינים כריך חביתה בבית. זה היה כריך חביתה שהוא אוכל של פועלים, ארוחת צהריים של נהגי משאיות, כריך שנועד להשביע באמת, ומחירו 35 שקלים.

הכריך מוגש לאוכלים במקום על גבי נייר פרגמנט, ולידו עגבנייה, מלפפון, מלפפון חמוץ, פלפל חריף, בצל סגול וזיתים. הכי פשוט, הכי תמים. על הדלפק יש קערה עם שום קונפי צרוב על הפלנצ'ה, וכל אחד מוזמן להעמיס לעצמו כאוות נפשו. אם לוקחים טייק אוויי התוספות נארזות בתוך שקית ניילון והכריך נעטף באותו נייר פרגמנט.

אם להאמין למדבקות שעל הדוכן הוא קיים מאז 2002, ואם להאמין לרשתות החברתיות ולמדיה, היה פעם ויכוח מהו כריך החביתה המקורי של נתניה, זה של לחם חביתה או זה של יוסי. אני לא נכנסת לוויכוח הזה, בטח לא כשהפה שלי מלא בכזה כריך מפנק.

חוץ מכריך קומפלט אפשר לאכול אצל יוסי כריך חביתה לבנה (32 שקלים), חביתת טונה (35 שקלים), חביתת ירק (32 שקלים), חביתת נקניק (35 שקלים), חביתת קבנוס (35 שקלים), חביתת מרגז (45 שקלים), חביתת מיקס (50 שקלים), שקשוקה (40 שקלים) ושקשוקה מרגז (45 שקלים). המשקאות הקלים עולים 10 שקלים. המלצה שלי, בשביל כריך כזה שווה לכם, בפעם הבאה כשאתם על כביש החוף, לעלות במחלף נתניה ולרדת לכיוון תחנת הרכבת. אז תתברברו קצת, לא נורא. זה שווה את זה.

יוסי חביתה. דרך הרכבת 8, נתניה. כשר. שעות פעילות: ראשון-חמישי 9:00-16:00