קולקציית הסופגניות רולדין 2025: מבחן טעימה

רגע אחד עוד זללנו עוגות דבש, והנה הושקה אתמול (רביעי) קולקציית 2025 של סופגניות רולדין, מזכירה לנו שמספיק להוריד לדקה את העיניים והחג הבא כבר מתדפק בדלת.

קולקציית הסופגניות של רולדין הן לא רק הסנונית שמבשרת את בואו של חנוכה, הן כבר אירוע בפני עצמו. מה לא אמרו על הסופגניות האלה - מוגזמות מדי, יקרות מדי, לא טעימות, הכי טעימות. אנחנו עם שבהחלט לוקח את הסופגניות שלו ברצינות. מה שהתחיל בתור סופגניות עם טופינגס קצת יותר מיוחדים לפני אי אילו שנים, הפך בשנים האחרונות למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו - בין אם אתם מאלה שעומדים בתורים הארוכים בשבילן או מרימים גבה ונשארים נאמנים לסופגנייה עם ריבה.

בקולקציה השנה יש שלוש סדרות, סדרת הפטיסרי והאייקוניות המוכרות, וסדרה חדשה בשם עננים המבוססת על בצק חדש האמור להיות רך, קליל ואוורירי יותר. ההבדלים ביניהם לא לחלוטין ברורים (והאמת שלא תמיד אפשר להרגיש אותם), אבל כמו תמיד, הקולקצייה כולה מושקעת מאוד ומלאה כל טוב. שניגש למבחן הטעימה?

המנצחת הגדולה

דולצ'ה בננה: קרמו קרמל בננה, ריגטו שוקולד אגוזי לוז וטופי קרמל בקראסט סוכר קינמון

הסופגנייה הזו היא מסדרת עננים החדשה, והיא אכן הכי ענוגה, הכי מפתיעה והכי טעימה בקולקצייה של השנה. למרות השם המפוצץ וריבוי המרכיבים, יש בה משהו אחר ודווקא ממש לא מוגזם. מאופק, אפילו. הטופי מוסיף המון והופך את הסופגנייה לקרמלית, ואגוזי הלוז וקראסט הסוכר מקבלים ממני דוז פואה.

סגנית ראשונה

שוקולד סוכרה: שונטי שוקולד חלב, וריגטו שוקולד אגוזי לוז וקריספי שוקולד

גם זו סופגנייה מהקולקצייה העננית, ויש בה טעמים בולטים של אגוזי לוז מה שמעניק לה טוויסט מעניין שגם משאיר זיכרון של טעם מוקה בפה. היא מתוקה, אבל בצורה מתוחכמת ומעניינת, ומתאימה מאוד לאניני טעם שרוצים לנסות משהו קצת אחר.

סגנית שנייה

מרנג לימון פטל: קרם לימון, מרמלדת פירות אדומים, קראסט סוכר, פטל ומרנג צרפתי

השילוב של המרנג והבצק הענני של הסופגנייה לגמרי הוציא ממני אנחת עונג. זה ביס שהוא שלמות גם מבחינת מרקם וגם מבחינת טעם. גם המילוי פה הוא שילוב מרקמים וטעמים מעולה - מתוק וחמצמץ ורך וקריספי, תענוג ממש. פה בהחלט הורגש בצק העננים - הוא נעלם בפה תוך שנייה והיה קליל, לא שומני וכיפי ממש.

המוגזמת בקטע חיובי

פיסטוק פרלינה: קרמו פיסטוק שוקולד לבן, פרלינה פיסטוק וקריספי פטל.

הסופגנייה הזו מהקולקציה האיקונית היא ללא ספק אחת המוגזמות מבחינת שילובים, אבל איכשהו זה עובד לא רע. אולי בזכות איכות הפיסטוק או אולי הודות למרקמים השונים של הקרמים - העליון דחוס מאוד והמילוי קרמי ונוזלי הרבה יותר. שניהם עם טעמים מאוד חזקים של פיסטוק ורמת מתיקות שונה, והקריספי פטל החמצמץ שמצפה את כל האירוע מאזן את המתיקות המוגזמת (לצרות שהגלייז הפיסטוקי שמצפה את כל הסופגנייה לוקח את ההגזמה עוד כמה רמות למעלה). בכל מקרה, מי שמכורים לפיסטוק יחשבו שמדובר ביציאה מבריקה.

זו שצריך לאכול לבד

שוקולד קפה נואר מסדרת פטיסייר: פטיסייר קפה, פרלין אייריש קרים, ציפוי רושרס, שונטי שוקולד מריר, וריגטו אגוזי לוז

הסופגנייה הזו מקולקציית הפטיסייר עצומה במשקל ובגודל. בצד החיובי, יש לה טעם עז של קפה שמאוד אהבנו (גם בשנה שעברה). אם אתם אוהבים קפה כנראה שתשמחו לקחת ממנה ביס. זה בהנחה שתצליחו. כי בחלק הפחות חיובי הסופגנייה גדולה מדי וקשה עד בלתי אפשרי לאכול אותה, לא משנה מאיזה צד מנסים לתקוף. אז או שתחתכו אותה לרבעים, או שתאכלו אותה לבד כשאף אחד לא מסתכל, כי אחרי ביס אחד היא כולה תהיה מרוחה ברדיוס מאוד גדול סביב הפה שלכם.

המתאמצות מדי

קרמבו שוקולד אגוזי לוז וקרמבו פירות יער

לסופגניות האלה כי אי אפשר להתייחס כאל סופגניות - מדובר פה בקינוח שמורכב מהרבה שכבות שקצרה היריעה מלפרט את מרכיביהן. יש את הציפוי החיצוני, מתחתיו מילוי של קרמבו, קומה אחת מתחת תגיעו לסופגנייה ועמוק בפנים יש קרם שבתוכו מסתתר גם מין גלעין של שוקולד חלב או לבן בהתאמה. אוכלים אותן מלמעלה למטה, ואז את החלק הפנימי. אבל לפני שאתם נועצים שיניים שימו בצד את הציפייה שאתם עומדים לאכול סופגנייה. טעים? כן. מומלץ? אולי. האם זו סופגנייה? לא.

המסובכת מדי

לה סברין: שנטילי וניל, מרמלדת פירות אדומים, סירופ רום ודובדבן אמרנה

נתחיל מהטוב: הסופגנייה הזו מאוד יפה. היא עד כדי מושכת שקשה לא להושיט אליה את היד, וכשרואים אותה לגמרי מתברר החיבור בין סופגניות לתצוגת אופנה. היא גם לא רק מתוקה אלא גם אוחזת בחמצמצות קלה, וזה תמיד מבורך. אבל בפועל יש פה הרים וגבעות של מתוק וחמוץ, ועוגייה רכה למעלה שמעליה דובדבן, וקרם מתוק מאוד מאוד בחוץ וקרם חמצמץ קצת מוזר בפנים, ובשורה התחתונה יש פה בעיקר הרבה בלגן.

העל זמניות

ריבת תות וריבת חלב

אין לנו הרבה מה להוסיף על שתי הקלאסיקות האלה מלבד העובדה שהן שומרות על יציבות. הן מגיעות אלינו לטעימה מדי שנה, קטנות וחמודות וטעימות וטובות (אם כי יש לנו תחושה שהשנה היה בהם מעט מדי מילוי).

הכי פחות מוצלחות

בלאק קרמבל קוקיז

יש פה מילוי קצפת וניל וציפוי שוקולד לבן, קראמבל, ריגטו עוגיות ועוגיית אוריאו, וזאת סופגנייה שמיועדת בעיקר לאוהבי האוריאו. הקראמבל הופך אותה קשה לאכילה ומתוקה בצורה מופרזת ממש.

גולד קוקי קרים

פה יש טופי קרמל מלוח, גנאש פלור דה סל וקראמבל עוגיות קרמל, וזה שילוב מתוק מדי ובעל מרקמים כבדים מאוד. לדעתנו סופגנייה לא זקוקה לשום דבר שקשור לעוגיות.

ומה עם המחירים?

רבות דובר על המחיר של סופגניות רולדין והוא הפך לסוג של תלונה קבועה. אבל יש כמה דברים שכדאי לציין. ראשית, כל אחת ואחת מהן עמוסה בחומרי גלם לא זולים בכלל. וכמו שכבר ציינו - לרוב מדובר בקינוח של ממש שרחוק שנות אור מסופגנייה בסיסית. ועוד דבר חשוב: השנה החלטנו לשקול את הסופגניות וגילינו שמדובר בסופגניות באמת גדולות. הבסיסיות עם הריבה שוקלות 59-85 גרם, ואילו הפומפוזיות מגיעות ל-113 עד 143 גרם (אחת מהן שקלה 193!). בקיצור, יש פה תמורה מהותית למחיר.

אז כמה זה עולה? סופגניות הבסיס עולות 8 שקלים האחת, אלה מסדרת עננים מתומחרות ב-16 שקלים הסופגנייה, האייקוניות מתומחרות ב-18 שקלים ליחידה ואילו הפטיסרי ב-20 לאחת. נכון שלהאכיל בהן את כל המשפחה המורחבת שבאה להדלקת נר זה קצת יותר מדי, אבל לאירועים סולידיים יותר זה סביר בהחלט.

את הקולקציה השיקו השנה בתצוגת אופנה במסגרת שבוע האופנה ישראל-קנדה בתל אביב, בשיתוף פעולה עם המעצב מאור צבר ו-Upcoming Designers האופנה והעיצוב. במסגרת האירוע יצרו מאור צבר תצוגת כובעים בהשראת הסופגניות החדשות של הרשת.