אחרי שהוכיחו כישורי קונדיטוריה נדירים, הגיע זמן המארז לפסח

אם יש גוף שאנחנו מוכנים שהכסף שלנו ילך אליו ללא התלבטות, זה האחים. תמיד הערכנו את מסעדת האחים ואת האחים דוקטור שעומדים מאחוריה, אבל כשקרה 7 באוקטובר, וראינו את ההתגייסות המטורפת, לא פחות, לטובת חיילים, אזרחים, מפונים, כל מי שהיה צריך - ההערכה הפכה להערצה ממש. כמה לב יש לאנשים האלה, וכמה גדלות רוח! הוסיפו לזה את העובדה שמדובר באחת המסעדות החביבות עלינו, ושארוחת הבוקר החדשה שהשיקו שם היא בדיוק מה שהיה חסר בתל אביב - וקיבלתם מקום שאם כבר מוציאים סכום נאה של כסף, כיף לדעת שלשם הוא הולך.

אחרי שאמרנו את כל זה, נציין שמארז הפסח של האחים הוא יציאה יקרה מאוד. כמה יקרה? 360 שקל כולל יין - לא מחיר שווה לכל נפש, ומצד שני, גם לא מדובר במארז שווה לכל נפש. את המארז יצרה הקונדיטורית טולי נוה, מי שעומדת מאחורי ארוחת הבוקר של המקום, והוא כולל 6 מאפים ועוד בקבוק יין. אבל רגע, על המאפים צריך להתעכב.

לבד מהעוגה שמגיעה במארז - שאליה נגיע מיד - כל המאפים הם מהז'אנר הפסחי הקלאסי. עוגיות קוקוס, נשיקות מרנג, עוגיות שקדים דקיקות, כאלה. רוצה לומר, כל אחד מהדברים שם הוא כזה שכבר יצא לנו להכין בבית, אבל זה רק ממחיש את רמת המקצועיות של נוה. את הכל הכנו בבית, שום דבר לא הגיע לקרסוליים של מה שקיבלנו מהאחים. עוגיות השקדים הדקיקות (טוויל שקדים, בשפת הקונדיטוריה) היו הדבר הכי פריך שאפשר לדמיין, והמתיקות שלהן הייתה כל כך עדינה שאם לא היה לנו הרבה להספיק כנראה היינו מרוקנים את הקופסה כולה כהרף עין; עוגיות הקוקוס נראו די דומה לעוגיות קוקוס פשוטות של פסח, אבל היו מענגות ומדויקות בטעם ובמרקם, כמו שהעוגיות מהסופר (או מהתנור שלנו) יכולות רק לחלום; נשיקות המרנג היו מצוינות, אף שקלאסיות; והפאדג' היה כל כך פאדג'י, שוקולדי וטעים ששקלנו להזיל דמעה. לאלה נוספו קרקרים טבעוניים מקמח חומוס, שהיו גם הם טובים מאוד, ועוגה שנקראה "בחושה שוקולד-קפה" אבל הותירה בנו חותם שעוגות בחושות לא מותירות בדרך כלל, בטח שלא כאלה כשרות לפסח. עוגה כבדה מאוד, עשירה מאוד וטעימה מאוד, שהכינוי "בחושה" עושה איתה עוול.

אז כן, 360 שקלים (כולל יין!) זה חתיכת סכום להוציא על מתנה לפסח, בטח על כזו שתשרוד גג רבע שעה על השולחן המשפחתי, אבל אם להוציא כזה סכום - אז על איכות כזאת, ועל גוף כמו האחים.

לרכישה

חג שמח!