למה אסור בתכלית האיסור לאחסן לחם במקרר?

יד על הלב: כשאתם קונים כיכר של לחם פרוס, כזה מהסוג האיכותי, אחרי שזללתם את הפרוסה-שתיים שלכם - איפה אתם נוהגים לאחסן את מה שנשאר? הרשו לנו להניח שהתשובה היא במקרר (אגב, אם עניתם "במקפיא" או "על השיש", אתם פטורים מלקרוא את ההמשך). זה בסדר, אנחנו לא כועסים, כמה מחברינו הטובים ביותר מאחסנים לחם במקרר, אבל רק שתדעו לכם שמדובר בדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות ללחם שלכם.

ממליצים לכם לבוא לשטוף את העיניים גם בפייסבוק שלנו

נכון, מקרר אמנם ידוע כמכשיר שעוזר לשמור על הטריות, ולא לפגוע בה - אבל במקרה של לחם זה פשוט עובד אחרת. עכשיו אנחנו יכולים לנאום לכם נאום ארוך על מולקולות והמבנים המורכבים שלהן, אבל בואו נעשה את זה פשוט: נכון כשמכניסים אורז למקרר הוא נהיה קשה ולא אכיל? אז אותו דבר קורה ללחם. עמילן בשם עמילוז, שמהווה 25 אחוז מתכולת העמילנים בקמח, עובר בקירור קריסטליזציה - והלחם נעשה קשה ולא טעים. רוצים להבין יותר? בבלוג Serious Eats מסבירים את זה יופי, ואפילו מקריבים כמה כיכרות לחם לשם כך. למעשה ההבדל הוא עד כדי כך גדול, שיש הטוענים שלחם יאבד את טריותו במקרר מהר פי 6 מאשר סתם כך, בשקית על השיש. הכי טוב, כמו תמיד, הוא המקפיא - שאמנם מקרר את העמילנים, אבל באופן קיצוני מספיק כדי שלא ייגרם לטריות כל נזק.

* תודה לעז תלם, שמצליח להפוך כל הסבר כימי לנגיש. אפילו לנו.

>> האם קלח תירס במיקרו יכול להפוך לפופקורן?

>> תראו לנו אחד שלא אוהב את הקציצות האלה