האם באמת יש דבר כזה "מחלות יהודיות"?

האם שאלתם את עצמכם למה בישראל ישנה המלצה לבצע בדיקות סקר גנטיות לזוגות שרוצים להיכנס להיריון? מדוע יש מחלות שמאפיינות עדות מסוימות ולמה דווקא לאשכנזים יש כל כך הרבה מחלות תורשתיות? התשובה לתעלומה הזו די פשוטה – גנטיקה של אוכלוסיות, תחום מחקר שעוסק בהתפצלות, התבודדות והתבוללות של אוכלוסיות.

"כדי ששינוי גנטי חבוי יגרום לביטוי קליני או למחלה, בדרך כלל שני ההורים צריכים לשאת את השינוי גורם המחלה בגן. ככל שהמטען הגנטי של ההורים דומה יותר, הסיכוי לנשאות אצל שניהם לאותה המחלה גבוה יותר", מסבירה פרופ' עידית מאיה, מ"מ מנהלת המכון הגנטי בבילינסון מקבוצת כללית. "היהדות התחילה מקבוצה קטנה של אנשים שבמשך דורות ואלפי שנים התבדלו מהסביבה ועודדו נישואים בתוך הקהילה והמשפחה כדי לשמר את היהדות. זה העלה את הסיכוי ששני בני זוג היו צאצאים של הורה קדמון משותף וששניהם יהיו נשאים של אותה מחלה שמועברת בדגם הורשה כזה". תהליכים היסטוריים גרמו לתפוצתם של היהודים בגולה, קבוצות קטנות יחסית הגיעו לדוגמה לצפון אפריקה, אחת לעירק, עוד אחת לאירופה וכן הלאה. מבחינה אבולוציונית, הקבוצות הקטנות האלה התרבו ויצרו אוכלוסיות שהמגוון הגנטי שלהן יחסית  מצומצם, והסיכוי לכך ששני שינויים גנטיים שגורמים לאותה המחלה יהיו אצל שני הורים גדול יחסית.

ישנם מחקרים היסטוריים-גנטיים שמראים למשל, שמקורם של כ-40 אחוז מהאשכנזים הוא מארבע אימהות מייסדות. 27 אחוז מיהודי מרוקו הם צאצאים של אישה קדומה אחת, 43 אחוז מיהודי תוניסיה הם צאצאים של ארבע נשים בלבד וכן הלאה. ישנם חוקרים שטוענים שהכוהנים חולקים מקור משותף משושלת קדומה הנפרדת מבחינת גנטית משאר האוכלוסייה היהודית. "ישנן מחלות, שחלקן קשות מאוד, שמאפיינות את היהודים מהסיבה שהמאגר הגנטי המצומצם עבר לאלפי צאצאים, ובגלל שהקבוצות הקטנות נפוצו לגלויות שונות ישנן מחלות שמאפיינות עדות מסוימות, למשל קרויצפלד יעקב בקרב יוצאי לוב.

בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ידועות מחלות גנטיות רבות המועברות בדגם הורשה זה, בגלל  שבמשך מאות שנים יהודי אירופה חיו בקהילות סגורות ונישאו לבני משפחה (כגון בני דודים). מנהג זה היה נפוץ במוצאים רבים נוספים ולכן יש משמעות לאבות קדמונים ממגוון ארצות רחב יותר כמו ספרד, מרוקו, לוב, עירק, הודו, בוכרה, אתיופיה תימן ועוד. המאפיינים הללו קיימים גם בקרב אוכלוסיות אחרות בישראל שנישואי קרובים מקובלים בהם גם היום, כגון האוכלוסייה הבדואית, הדרוזית, והערבית המוסלמית והנוצרית.

"במרבית המדינות בעולם בכלל לא עושים בדיקות גנטיות לפני תכנון היריון, ורופאים בחו"ל מתקשים להבין לפעמים את החשיבות בבדיקות אלו. אבל יש לזה סיבה טובה - עד לבדיקות הסקר הגנטיות נולדו בארץ ילדים רבים עם מחלות תורשתיות. בהתבסס על המידע שהולך ומצטבר, אנחנו כל הזמן מעדכנים את המחלות, הגנים והמוטציות לסקר שמומלץ לזוגות לבצע. לפני כחצי שנה נכנס סקר אחיד חדש שמבוצע בכל קופות החולים ובמימון משרד הבריאות. היום לשמחתנו פחת בצורה משמעותית מספר הילדים שנולדים עם מחלות תורשתיות מוכרות ושכיחות שניתנות למניעה באמצעות בדיקות הסקר", מוסיפה פרופ' מאיה.

לדבריה, הקמת מדינת ישראל הביאה לתופעה הפוכה ממה שקרה ברחבי העולם בקרב מוצאים רבים – למעשה קיים בישראל גיוון גנטי רחב יותר - יהודים הגיעו ממוצאים שונים והנישואים בין העדות הקטינו את הסיכוי שמישהו יתחתן עם בת זוג בעלת סב קדמון משותף, ובכל דור וככל שהאוכלוסייה גדלה, הסיכויים לכך פוחתים.

תכונות אחרות שמזוהות עם יהודים כמו גובה, מבנה גוף, אינטליגנציה או אפילו תבנית התקרחות  יכולות להיות מושפעות מגורמים תורשתיים אבל הן רב-גורמיות, כלומר - הרבה גורמים יכולים להסביר אותן. "אין גן אחד של אינטליגנציה גבוהה ואחר של אינטליגנציה נמוכה, זהו מאפיין שמושפע מגורמים גנטיים רבים וגם מהסביבה, ואצל יהודים ממוצאים רבים היה מקובל חינוך לקריאה, ללימודים ולמצוינות, ולכן זה לא רק גנטי".

דוגמאות למחלות שכיחות באוכלוסייה היהודית:

קדחת ים תיכונית FMF

קדחת ים תיכונית (FMF) היא מחלה דלקתית תורשתית שבעבר זוהתה בעיקר בקרב יהודים מצפון אפריקה, עירק ומדינות השוכנות סביב אגן הים התיכון (1:250-1,000) שיעור הנשאות בקרב יוצאי מחלק מהמוצאים הללו מגיע עד 1 ל-5. בשנים האחרונות התגלה שהשכיחות הגבוהה של נשאות למחלה זו נובעת מחשיפה היסטורית לחיידק הגורם למגפת הדבר.

הסימפטומים העיקריים של קדחת ים תיכונית (FMF) הם התקפים חוזרים של חום גבוה, כאבי בטן חזקים במיוחד וכאבים במפרקים. תדירות ההתקפים יכולה לנוע בין אחת לכמה שבועות, כמה חודשים ואפילו שנים.

חומרת המחלה משתנה בין החולים והמוטציות הגנטיות הספציפיות. המחלה הקלינית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בקרב נשאים של עותק אחד של שינוי שגורם למחלה בגן וגם נשאים של שני שינויים, אך קשה לנבא מי יבטא את המחלה ומי לא. הסיבוך העיקרי של המחלה הוא אי ספיקת כליות, שמופיעה לרוב אצל חולים עם שתי מוטציות קשות.

זו מחלה שאפשר לטפל בה במרבית המקרים באמצעות טיפול תרופתי של כדורי כולחיצין, ולכן חשוב לאבחן אותה כשמופיעים התסמינים.

MTHFR

מחלה תורשתית הנובעת מבעיה משמעותית בתפקוד החלבון MTHRF. שתי ילדות נולדו עם פגיעה התפתחותית משמעותית שהובילה לגילוי המחלה והמוטציה הגורמת לה בארץ ב-2012. הנשאות למחלה נפוצה בארץ בעיקר אצל יהודים ממוצא בוכרי. לכן כאשר רק הורה אחד ממוצא בוכרי, הסיכון ללידת ילד חולה יורד משמעותית. המחלה גורמת לאיחור בהתפתחות עם פיגור חמור והטיפול בה הוא באמצעות נטילת תיאמין מהלידה ובמשך כל החיים. הבדיקה של המחלה נמצאת בבדיקות הסקר לפני כניסה להיריון.

גושה

גושה היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב יהודים אשכנזים בארץ ובעולם. זו מחלה מטאבולית תורשתית הנגרמת עקב חסר באנזים האחראי על פירוק שומנים הנאגרים בתאים. שכיחות המחלה בישראל היא כ-1 ל-850, אך בשאר העולם השכיחות נמוכה בהרבה ועומדת על 1 ל-40 אלף עד 1 למיליון. המחלה שכיחה יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, שבהם שכיחות הנשאות היא 1 ל-17. במידה ששני ההורים נשאים של הגן הפגום, הסיכוי ללידה של ילד חולה עומד על 25 אחוז, אך במידה שאחד ההורים אינו נושא את הגן, הסיכוי כמעט אפסי.

"חומרת המחלה משתנה בין החולים, המוטציות וסוגי המחלה. בצורה הנפוצה ביותר שמהווה כ-99 אחוז מהמקרים, הסימפטומים קלים מאוד ולפעמים לא מופיעים כלל וכוללים כבד וטחול מוגדלים, אנמיה, נטייה לדימום, שברים, עייפות והפרעות בכליות ובריאות.  סוגים מורכבים ונדירים יותר גורמים לנזק מוחי קשה ומוות בדרך כלל לפני גיל שנתיים", מסבירה ד"ר נועה רורמן שחר, מנהלת מרפאת גושה בבילינסון. "קיימים כיום טיפולים מצוינים למחלה הניתנים בעירוי דרך הווריד או בכדורים". לחולים מאובחנים מומלץ להיות במעקב מרפאה ייעודית לגושה.

BRCA 1,2

אלו הם שמות של שני גנים שמסייעים בחלוקה נורמלית של התאים ומונעים התפתחות גידולים סרטניים. אנשים שנושאים את אחת המוטציות התורשתיות בגנים אלו נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד, סרטן השחלות בנשים וסרטן פרוסטטה בגברים וסוגי סרטן נוספים.

השכיחות של המוטציות משתנה בין מוצאים שונים - באוכלוסייה הלא יהודית השכיחות עומדת 1 ל-400 (0.2-0.3 אחוזים מהאוכלוסייה) ובקרב יהודים ממוצא אשכנזי ידועות 3 מוטציות עם שכיחות נשאות גבוהה משמעותית- של עד 1 ל-40 (כ-2.5 אחוזים). לכן, הבדיקה לגילוי המוטציות נמצאת בסל הבריאות עבור נשים אשכנזיות ומ-1 בספטמבר השנה גם לנשים אתיופיות, לאחר שגם אצלן התגלתה שכיחות גבוהה של מוטציות ייחודיות.

המוטציה של BRCA מורשת מאחד ההורים, אך לא כל מי שנושא אותה יחלה בסרטן - היא מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן השד לדוגמה ב-50 אחוז ובסרטן השחלות בכ-25-30 אחוז. כיוון שסרטן שד היא מחלה נפוצה באוכלוסייה, למעשה מרבית החולות בה לא יהיו נשאיות של מוטציות בגנים אלו.

אלפורט

תסמונת אלפורט היא מחלה תורשתית שגורמת לפגיעה בתפקוד הכליות עד למצב של אי ספיקת כליות ופגיעה בשמיעה ובראייה. הביטוי הראשוני של המחלה הוא דם בשתן שמופיע לרוב בגיל צעיר.

שיעור הנשאות למחלה זו נפוץ בשני מוצאים עיקרים הידועים כיום בישראל - ביהודים ממוצא בוכרי וביהודים ממוצא אשכנזי. ישנם גורמים שונים למחלה, ואם חושדים בה כדאי לפנות לייעוץ גנטי כדי ללמוד מה הגורם ומה צורת התורשה שבה מועברת המחלה באותה המשפחה.

מי שלוקה במחלה צריך להיות במעקב נפרולוגי ולהקפיד לא לגרום נזק לכליות מגורמים חיצוניים כמו התייבשות, זיהומים, חומרי ניגוד ותרופות.