הצלחה בפיתוח חיסונים לנגיף הניפה - המועבר מחיות לבני אדם

 

נגיפי ניפה (Nipah) גורמים למחלה שתסמיניה כוללים חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, הקאות וכאבי גרון. סיבוכי המחלה כוללים דלקת קרום המוח, דלקת ריאות ואפילו מוות, כך שמדובר במחלה קשה ומסוכנת. שיעורי התמותה מהמחלה גבוהים מאוד ועומדים על 75-40 אחוז אצל בני אדם. המחלה נפוצה בעיקר בהודו, בנגלדש, מלזיה והפיליפינים, ומשם התפשטה גם לאוסטרליה. הנגיף מועבר מעטלפים לחזירים ולסוסים, ומהם לבני אדם.

המחלה התגלתה לראשונה בסוף שנות ה-90 במלזיה. ההתפרצות החלה בהדבקה של עדרי חזירים ומהם הנגיף עבר לבני אדם שבאו איתם במגע. כדי לעצור את התפשטות הנגיף נאלצו להשמיד יותר ממיליון חזירים. בהתפרצויות חוזרות ונשנות שהתרחשו מאז ועד היום הושמדו עוד עדרים רבים של חזירים וסוסים ברחבי אסיה ואוסטרליה.

נכון להיום אין שום חיסון נגד ניפה, ואף לא טיפול יעיל למחלה. לאחרונה דיווחנו על מאמצים לפתח חיסון סביל לניפה לבני אדם, אך הליך האישור ארוך ורצוף מכשולים, ועד כה החיסון נבדק על אוגרים בלבד. חיסון נגד נגיף הנדרה (Hendra), שהוא קרוב משפחה של ניפה, מגן על סוסים וקופים, אך במפתיע אינו יעיל בהגנה על חזירים. על כן יש חשיבות רבה לפיתוח חיסון נגד ניפה עבור חזירים, על מנת למנוע התפרצויות גדולות שיובילו להדבקה של בני אדם.

שלושה חיסונים

מחקר חדש בדק כעת שלושה חיסונים חדשים נגד נגיפי ניפה, שנבדקו על עכברים וחזירים. קבוצת המחקר של סיימון גרהם (Graham) ממכון המחקר פירברייט (Pirbright) באנגליה, בשיתוף חוקרים מאוסטרליה ומבנגלדש, בחנו שלוש גישות שונות לחיסון: הראשון השתמש בחלבון טבעי של הנגיף, השני לקח חלבון אחר שעבר תהליך שנועד לייצב אותו, והחיסון השלישי מבוסס על נגיף של קופים שהונדס כך שיכיל הוראות לתא לייצר את החלבון הראשון.

תחילה נתנו כל אחד מהחיסונים בנפרד לעכברים במנת חיסון אחת ובדקו את התגובה החיסונית. כל שלושת החיסונים הובילו ליצירה של נוגדנים מנטרלים, אולם רמות הנוגדנים שנוצרו בהשפעת החיסון השלישי היו נמוכות פי אלף מאלה שנוצרו בהשפעת שני החיסונים האחרים. לעומת זאת, החיסון הזה היה היחיד שהוביל גם ליצירת תגובה חיסונית של תאי T רעילים, כלומר תאי דם לבנים שהורגים תאים שנדבקו בנגיף. התגובה הזו של מערכת החיסון היא מערכת משלימה לזאת של הנוגדנים וחשובה להתמודדות יעילה עם נגיפים. ממצאים דומים התגלו גם בחיסון חזירים.

בשלב הבא השוו החוקרים את היעילות של מנת חיסון אחת לעומת שתי מנות שניתנו בהפרש של 21 ימים זו מזו. התברר שמתן מנת חיסון אחת לא הגן כלל על חזירים שהודבקו בנגיף, בלי כל הבדל בין שלושת סוגי החיסון, שכן החיסון לא השפיע כמעט בכלל על היכולת של הנגיף להשתכפל ולהתרבות בהשוואה לחזירים שלא חוסנו. לעומת זאת, שתי מנות חיסון העניקו לחזירים הגנה טובה אחרי הדבקה, שהתבטאה בכך שיכולת ההתרבות של הנגיף הצטמצמה פי עשרת אלפים אחרי שתי מנות של החיסונים המבוססים על החלבון הראשון ופי מאה אלף אחרי החיסון הכפול מהסוג השני. בסוגי החיסון הראשון והשני המנה השנייה גם הכפילה את כמות הנוגדנים פי עשרה עד מאה, והמנה השנייה של החיסון בנגיף הקופים המהונדס הכפילה את התגובה של תאי T.

בנוסף, אחת התופעות שנגיף ניפה גורם להן היא איחוי של תאים יחד. נמצא שהנוגדנים לחלבון של החיסון מהסוג השני הקנו הגנה מלאה מאיחוי תאים, אלה של החיסון מהסוג הראשון הקנו הגנה של 60 אחוז מאיחוי תאים, ואילו הנוגדנים שיצר החיסון השלישי העניקו רק הגנה מעטה, בהיקף של 30-10 אחוזים. רמות נוגדנים דומות, והשפעה דומה שלהם על איחוי תאים, נמצאו גם בניסוי שדה שנעשה בחוות חזירים בבנגלדש, ולא רק אצל חזירים שגדלו במעבדה.

אם כן, המחקר מראה ששלושת החיסונים מגינים על החזירים מהמחלה, אך אופי ההגנה שכל חיסון מעניק הוא אחר. כעת יצטרכו לבחון את רמת ההגנה שכל חיסון נותן לחזירים מפני הדבקה במחלה בעולם האמיתי, כלומר בהדבקת חזירים בידי עטלפים בחוות לגידול חזירים באזורים מועדים להתפרצויות של המחלה, ואת משך הזיכרון החיסוני שמקנה כל חיסון. עם זאת, מדובר בצעד חשוב לקראת פיתוח חיסון לחיות משק נגד נגיף ניפה, וגם לבני אדם בהמשך הדרך.

אם כן, המחקר מראה ששלושת החיסונים מגינים על החזירים מהמחלה, אך אופי ההגנה שכל חיסון מעניק הוא אחר. כעת יצטרכו לבחון את רמת ההגנה שכל חיסון נותן לחזירים מפני הדבקה במחלה בעולם האמיתי, כלומר בהדבקת חזירים בידי עטלפים בחוות לגידול חזירים באזורים מועדים להתפרצויות של המחלה, ואת משך הזיכרון החיסוני שמקנה כל חיסון. עם זאת, מדובר בצעד חשוב לקראת פיתוח חיסון לחיות משק נגד נגיף ניפה, וגם לבני אדם בהמשך הדרך.