מחקר ישראלי חושף: הנזק הנפשי שנגרם לנשים שדואגות לאמהותיהן המבוגרות בזמן הקורונה

מחקרים רבים תיארו את ההשלכות הפסיכולוגיות של מגפת הקורונה בכלל ושל הסגר שהוטל על האוכלוסייה בפרט, על הרווחה הנפשית של אזרחי ישראל. במחקר חדש שנערך באוניברסיטאות חיפה ובר-אילן התמקדו החוקרות ברווחה הנפשית של נשים בוגרות ובחנו כיצד הדאגה של נשים לאמותיהן, וכיצד היחסים שלהן עם אמותיהן קשורים בחרדה ובתסמיני הדיכאון שהן חוות.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

בעוד בילדות האם היא פעמים רבות הגורם המשמעותי ביותר בטיפול בבתה ודואגת לרווחתה הפיזית והנפשית, בבגרות חל לעיתים היפוך תפקידים - והבת דואגת רבות לבריאותה ורווחתה של האם המזדקנת. מחלה של האם גורמת למצוקה לא רק לאם עצמה, אלא גם לקרובי משפחתה ובהם גם בתה.

מגפת הקורונה תוארה מראשיתה כמסוכנת במיוחד עבור האוכלוסייה המבוגרת. אזרחי ישראל התבקשו לשמור במיוחד על הוריהם הזקנים ולהימנע ממגע עמם. בשיא הסגר נכפה ריחוק חברתי על האוכלוסייה והפריד בין משקי בית שבהם מתגוררים אזרחים בוגרים ואלו שמתגוררים בהם הוריהם המזדקנים. מחקרים רבים התמקדו בקשיים ובסכנות של הבידוד החברתי עבור הקשישים, אך הניתוק והדאגה לבריאות ההורים גובה מחיר גם מילדיהם הבוגרים.

במחקר שנערך במהלך הסגר (בחודש פברואר) נדגמו 438 נשים בוגרות בנות 30-60, שלהן אמהות בטווח הגילים 60-95. הבנות נתבקשו לדווח עד כמה הן חרדות לבריאות האמהות שלהן בהקשר התפרצות נגיף הקורונה בארץ, וכן לתאר את מידת הקרבה שלהן ביחסים עם אמותיהן, מידת הקונפליקט ביחסים, ומידת האמביוולנטיות (כלומר, השילוב בין גורמי מתח וקרבה ביחסים עם האם).

עוד ב-mako בריאות:
>> "כל יום נוגעים בי אנשים שאני לא מכירה"
>> תופעת לוואי יוצאת דופן בקרב חולי קורונה
>> הקשר המשמעותי שבין חוסר ברזל ומחלת הקורונה

יותר חרדה ודיכאון בקרב נשים מעל גיל 30

ממצאי המחקר מראים כי דאגה לאם קשורה ברמות חרדה גבוהות יותר אצל הבת וכן ביותר סימפטומים של דיכאון. מעבר לכך, טיב הקשר עם האם נמצא כקשור ברווחת הבת, כך שבנות שהיו בקשר תדיר יותר עם אמן, והרגישו קרבה רגשית רבה יותר אליה, חוו פחות חרדה ופחות סימפטומים דיכאוניים. נשים שתיארו את היחס שלהן אל האם כאמביוולנטי חוו יותר מצוקה, אך דווקא התיאור של יחס האם אל הבת לא נמצא כקשור במצוקת הבת.

יחסי אם-בת הם אחד מהיחסים הראשוניים ביותר והחיים של אמהות ובנות שלובים אלו באלו. העובדה כי האוכלוסייה הזקנה בסכנה מיוחדת בהקשר של תחלואה מהנגיף מאיימת לא רק על הקשישים עצמם, אלא גם על אלו הקרובים להם. מחקרים תיעדו את הקושי שחווים קשישים וילדים כתוצאה מהסגר, אך רק מיעוט מחקרים תיעד את השפעתו ההרסנית על בני גיל המעבר, שפעמים רבות מוצאים עצמם דואגים בו זמנית לילדים קטנים ולהורים מזדקנים. הדאגה להורים הזקנים יכולה לגבות מחיר רגשי כבד. מחיר זה בולט עוד יותר כאשר היחסים אינם טובים ומאופיינים בתדירות קשר וקרבה רגשית נמוכים ואמביוולנטיות גבוהה.

ד"ר דקלה סגל-כרפס, החוג לגרונטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

פרופ' ליאת איילון, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן