למה יש פתאום כל כך הרבה אנשים עם הפרעת קשב?

אפשר להאשים את המסכים, את הסחות הדעת המרובות, את קצב החיים המטורף ולטעון שפתאום לכולם יש הפרעת קשב וריכוז. יופי של תירוץ למכור למורה, למרצה, לבוס. כשלמעשה, הפרעת קשב וריכוז היא לא טרנד של המאה העשרים. למעשה מדובר בהפרעה נוירולוגית ולא, ממש לא לכולם יש אותה. דר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה ומחברת הספר אנשי הקשב עם 12 עובדות חשובות ומפתיעות על הפרעת קשב.הפרעת קשב היא נוירולוגית או במילים אחרות: התפתחותית, ביולוגית, גנטית, מוחית, מולדת. מחקרי מוח מראים כי הפרעת קשב נגרמת כתוצאה מחוסר בדופמין, אותו חומר שאחראי בין היתר על הריכוז. מחקרים אלו מראים בנוסף שהמבנה המוחי אצל מי שיש לו הפרעת קשב שונה מזה של אנשים ללא ההפרעה. עוד נמצא כי להורה עם הפרעת קשב יש סיכוי של 75% להעביר אותה לילדיו. לא לכולם יש אותה לכולנו יש את התחושה שיותר ויותר אנשים מאובחנים בהפרעות קשב בשנים האחרונות אולם הסטטיסטיקה מעידה אחרת. למעשה, מחקרי ענק לאורך השנים מצביעים על כך ששיעור הסובלים מהפרעת קשב לא משתנה, והסטטיסטיקות מצביעות על 5%-10%. המודעות עולה, השיח מתפתח, יותר אנשים פונים לאבחון, ולכן נוצרת האשליה שהיא בכל מקום. היא לא רק של ילדים הפרעת קשב ממשיכה גם בבגרות אמנם לרוב הצד ההיפראקטיבי מיטשטש או נשלט יותר, אולם חוסר הקשב חי ובועט. היא לא שייכת רק לבנים נכון שהיחס באבחונים הוא 1:4 לטובת הבנים, אבל הסיבה טמונה בכך שנוטים יותר לפספס בנות עם הפרעת קשב. מחקרים מצאו כי אפילו באותה המשפחה, בה אחד הבנים אובחן עם הפרעת קשב, אחותו תאובחן 5-9 שנים מאוחר יותר. גם המורים העידו כי לתחושתם הם פחות מזהים בנות עם הפרעת קשב. הסיבה היא שהתסמינים אחרים ממה שנוטים לחשוב. View this post on Instagram A post shared by Shirley Hershko (@shirleyhershko) מאבחנים אותה אצל רופא מומחה בתחום – לרוב נוירולוג או פסיכיאטר הרופא מבצע אבחנה קלינית בה הוא בודק שהתסמינים הופיעו בילדות (עד גיל 12), שהם משליכים על מספר תחומי החיים (ולא רק על הלימודים), ושאין אבחנה אחרת שיכולה להסביר אותם (כמו חרדה למשל). אחת ולתמיד: ריטלין הוא לא סם הוא בסך הכול מונע ספיגה מהירה של הדופמין ומשאיר אותו יותר זמן במוח, כמו אצל בן אדם שאין לו הפרעת קשב. אפשר להשוות אותו לתרופה לאיזון בלוטת התריס, אם תרצו וכשזו לא מפרישה את מה שהיא אמורה להפריש - התרופה באה לעזר. הפרעת קשב משפיעה על תחומי בריאות נוספים חוסר בדופמין עשוי לגרום גם להפרעות נוספות, כגון: הפרעות אכילה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה ועוד. קיימת שכיחות גבוהה יותר שלהן אצל אנשי הקשב. היא משליכה על מספר תחומי חיים כמו לימודים, זוגיות, הורות, עבודה. כך, אנשים עם הפרעת קשב למשל יהיו פחות מרוכזים בלמידה לאורך זמן. פחות קשובים בשיחות, הם עלולים לשכוח לאסוף את הילד מהחוג או לא עומדים בדד-ליינים בעבודה. זה נמצא בכל מקום ובכל חזית של החיים. החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בה בין אם תרופתית, רגשית או התנהגותית - כל אחד ומה שמתאים לו. בכל הקשיים שציינתי אפשר לטפל ולמזער את ההשפעה. הטיפול עושה פלאים לאדם עם הפרעת קשב. איש קשב מטופל יתפקד פי 24(!) טוב יותר ממי שלא מטופל! אם נתעלם ממנה היא תחמיר הצד השני של המטבע הוא שאם האתגרים לא יטופלו - גם הקשיים הנלווים להפרעה יחמירו, וגם התסכול. כבר ראיתי חיים שלמים שנהרסו בשל חוסר טיפול, ואנשים שפרחו בזכות טיפול מתאים. זה לא בכוונה חשוב לזכור: זה לא בכוונה שאנשי הקשב שוכחים, דוחים, מאחרים, לא קשובים, מבולגנים. פשוט קשה להם להתארגן ולשלוט בזמן. גם כאן הסיבה היא גנטית. המוח הפרה-פרונטאלי (הקדמי) פחות מפותח, והוא זה שאחראי על תפיסת הזמן וההתארגנות. יש בה צדדים נפלאים מחקרים מדעיים וקליניים מצאו שבעלי ההפרעה יותר רגישים, אמפתיים, יצירתיים, מקוריים, אמיצים וכיפיים. זו הסיבה שיש שיעורים גבוהים של הפרעת קשב אצל סטארטפיסטים, אנשי תקשורת, ספורטאים ועוד.דר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית, מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים, מנחת סדנאות ארגון זמן, בעלת האתר הפודקאסט והקהילה וכותבת הספר בשם: אנשי הקשב.