תרופות הרזיה למתבגרים: התופעה שמתחילה להדאיג מומחים

בשנים האחרונות תרופות ההרזיה (זריקות וכדורים) תפסו מקום מרכזי בטיפול בהשמנה, והפכו לכלי משמעותי גם בקרב מבוגרים וגם בקרב מתבגרים. במקביל להתקדמות הטיפולית מתחילות להופיע עדויות להתפתחות הפרעות אכילה בבני נוער בעקבות ירידה מהירה במשקל עקב נטילת התרופות. אף שזהו נושא רפואי שעדיין נמצא בשלבי הבנה ראשוניים, הוא מעורר עניין ודאגה בקרב אנשי המקצוע.

בעשורים האחרונים העולם הרפואי מתמודד עם עלייה עקבית בשיעורי ההשמנה, גם בקרב בני נוער. חלק גדול מהאוכלוסייה נמצא כיום באחוזוני משקל גבוהים יותר מבעבר, ותופעות של השמנת יתר ואף השמנה קיצונית הפכו שכיחות יותר. בתוך המציאות הזו נכנסו תרופות ההרזיה כפתרון רפואי יעיל, תחילה למבוגרים, כפי שקורה עם מרבית התרופות, ובהמשך גם למתבגרים, ואולי בסוף ייכנסו גם לעולם הילדים.

אולם, גיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה במיוחד. שינויים הורמונליים, לצד התפתחות מהירה של הגוף והנפש, יוצרים מצב שבו כל שינוי קיצוני במשקל - ובפרט ירידה מהירה - עלול להשפיע על האיזון הגופני והנפשי. במקרים מסוימים, תהליכים כאלה עלולים להוביל להתפתחות הפרעות אכילה.

כאן נכנסת לתמונה האנורקסיה האטיפית - מצב שבו מתקיימים כל הקריטריונים של אנורקסיה מבחינת התנהגות, מחשבות וסיכונים רפואיים, אך המשקל (לאחר הירידה) הוא תקין ואף גבוה. מטופלים במצב זה עשויים לסבול מדופק ולחץ דם נמוכים, התעלפויות, הפסקת וסת אצל נערות, וכן מעיסוק אובססיבי באוכל ופחד קיצוני מעלייה במשקל - אף שאינם נמצאים בתת-משקל קלאסי והמחלה אינה נראית לעין.

אל תוך המרחב הרפואי הזה נכנס בשנים האחרונות גורם נוסף: תרופות ההרזיה. הטיפולים התרופתיים גורמים לעיתים לירידה מהירה ומשמעותית במשקל, ואם הטיפול אינו מלווה במעקב רפואי מסודר, או כאשר הירידה מתרחשת בקצב גבוה מדי, עשוי להיווצר סיכון להתפתחות דפוסים של הפרעת אכילה, בייחוד בקרב מתבגרים.

>> האם זריקות ההרזיה מתאימות גם לילדים ולבני נוער?

אנורקסיה אטיפית: מכלול של סימנים גופניים והתנהגותיים

בספרות הרפואית נכון להיום מתועדים דיווחים בודדים על מקרים של התפתחות הפרעות אכילה בהקשר של טיפול תרופתי להרזיה. עם זאת, בשטח מדווחים גורמי רפואה על תופעות דומות, וההערכה היא כי זוהי תופעה בראשיתית שצפויה להתרחב עם הזמן.

האתגר המרכזי במצבים אלו הוא האבחון. לעיתים, למרות שהמשקל נראה תקין ואף גבוה, מתקיימים סימנים ברורים להפרעת אכילה: ירידה חדה במשקל בפרק זמן קצר, פעילות גופנית מוגברת, הימנעות מקבוצות מזון שלמות, ולעיתים גם תסמינים גופניים כמו דופק נמוך (שאינו נובע מכושר גופני מוגבר, אלא מירידה לא תקינה במשקל), ירידה בלחץ הדם והתעלפויות. אצל נערות, הפסקת וסת היא סימן אזהרה משמעותי נוסף.

לעיתים, גם הסביבה - הורים, מטופלים ואף צוותים רפואיים - מתקשה לזהות כי זהו מצב רפואי בעייתי, דווקא משום שהמשקל אינו נמוך. אך באנורקסיה אטיפית, ההגדרה אינה תלויה במשקל בלבד, אלא במכלול של סימנים גופניים והתנהגותיים.

טיפול תרופתי, במיוחד בקרב בני נוער ומתבגרים, מחייב מעקב רפואי והורי צמוד, מאחר שבגילים הצעירים היכולת לבקרה עצמית מוגבלת. מדובר בליווי רפואי, תזונתי ורגשי הכולל הערכה מתמשכת של המצב הגופני והנפשי, לצד מעורבות פעילה של ההורים ושל הצוות הרפואי. המעקב כולל בקרה על קצב הירידה במשקל, דפוסי תזונה, פעילות גופנית ושינויים גופניים ורגשיים, ומהווה חלק מרכזי ובסיסי מהבטחת טיפול בטוח ויעיל.

כאשר מתעורר חשד להפרעת אכילה בהקשר של טיפול תרופתי, לעיתים תתקבל החלטה על הפסקת הטיפול התרופתי לצד התחלה של טיפול בהפרעת אכילה. במקרים אלו, העלייה חזרה במשקל אינה תופעת לוואי - אלא חלק מהטיפול וההחלמה. אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא קביעת "משקל היעד" הבריא: נקודת האיזון בין הימנעות מהשמנה לבין מניעת הפרעת אכילה.

חשוב להדגיש: זהו תחום מתפתח, עם דיווחים ראשוניים בלבד בספרות הרפואית. עם זאת, בעולם הקליני מתחזקת ההבנה כי ייתכנו מקרים רבים נוספים, וכי יש צורך בערנות גבוהה יותר, בייחוד בשילוב בין טיפול תרופתי לשינויים מהירים במשקל בגיל ההתבגרות. השימוש בתרופות הרזיה אינו עומד בסתירה לטיפול בהשמנה - אך הוא מחייב זהירות, מעקב צמוד והבנה עמוקה של ההשפעות האפשריות, בעיקר בגילים צעירים, שבהם הגוף והנפש עדיין בתהליך התהוות.

* ד"ר טל שניר היא מומחית ברפואת ילדים ומתבגרים ומנהלת שירות אשפוז בית למתבגרים עם הפרעות אכילה בצבר רפואה - בית חולים בבית