האם ממתקים גורמים לחורים בשיניים?

מאז שהיינו קטנים, אמרו לנו תמיד שאם נאכל ממתקים יהיו לנו חורים בשיניים. הקביעה הזאת נכונה בבסיסה, אך לא מדויקת. אחרי הכול, הסוכר לבדו לא עושה כל נזק לרקמת השן. לפגיעה בפועל אחראית חומצה שמפרישים חיידקים היושבים בקביעות בחלל הפה, לאחר שהם מעכלים שאריות מזון שנותרו על השיניים.

חלל הפה הוא בית גידול לסוגים רבים של חיידקים, שחלקם ממלאים תפקידים חשובים ומועילים בשמירה על פה בריא. לצידם חיים חיידקים מזיקים שעלולים לפגוע באמייל של השן – השכבה החיצונית המבריקה שמגינה על השיניים. בדרך כלל חיידקי הפה, בכללותם, לא גורמים כל נזק, אך הרגלי אכילה לא בריאים או היגיינה לקויה עלולים לסייע לחיידקים המזיקים להתרבות ולשגשג, ולחולל נזקים. 

החיידקים ניזונים משאריות המזון שנותרו על השיניים והחניכיים. במיוחד הם אוהבים לנצל סוכרים או שאריות מזון עתיר פחמימות כדי להפיק מהם אנרגיה. בתהליך העיבוד של הסוכרים והפחמימות, החיידקים פולטים כתוצר לוואי חומצות, ובעיקר חומצה לקטית. בכל פעם שאנחנו צורכים סוכר בלי לצחצח שיניים, החיידקים מייצרים עוד ועוד חומצה. במגע מתמשך, החומצה פוגעת בשכבת האמייל והדנטין המצפה את השן. כך הציפוי הולך ונחלש עד שבסופו של דבר נוצר חור קטן בשן.

בהמשך, אם החור לא מטופל, הוא עלול לגדול ולהגיע גם לשכבות העמוקות של השן. התהליך הזה עלול להוביל לתחושת כאב ולרגישות לקור ולחום. בשלבים מתקדמים עלול להתפתח כיס מוגלה, נפיחות בחניכיים וחום. כשהנזק חמור מאוד, אנחנו עלולים לאבד שיניים.

התהליך הזה שהחיידקים גורמים לו הוא מחלה שנקראת עששת שיניים. זוהי מחלה כרונית, שיש ראיות לקיומה אצל בני אדם כבר בימי קדם. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי ברחבי העולם סובלים מעששת כ-2.3 מיליארד בני אדם שצימחו שיניים קבועות ועוד 560 מיליון ילדים בעלי שיני חלב.

שני סוגי החיידקים העיקריים הגורמים למחלת העששת הם סטרפטוקוקוס מוטנס (Streptococcus mutans) וסטרפטוקוקוס סוברינוס (Streptococcus sobrinus). הם נצמדים לשיניים בעזרת פולימר סוכרי הקרוי דקסטן ויוצרים על פני השיניים ובמרווחים שבין השיניים לחניכיים רובד חיידקים שנקרא פלאק. את הרובד הזה חשוב להסיר על ידי צחצוח, שטיפת הפה וניקוי שיניים אצל שיננית. אחרי שכבר נוצר החור בשן, רופאת השיניים יכולה לנקות את שאריות האמייל ולסתום את החור בחומר מילוי.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

זהירות, מניעה וטיפול