ישראל מובילה בשימוש בעייתי ברשתות חברתיות: 16% מהתלמידים נחשבים ל"מכורים"

משרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) שורת המלצות חדשות לצמצום השימוש במסכים וברשתות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער. בין היתר, ממליץ המשרד להמתין עד גיל 13 לפני רכישת סמארטפון לילדים, ולא לאפשר חיבור לרשתות חברתיות לפני גיל 15. בגילים הצעירים ההמלצות מחמירות אף יותר: הימנעות ממסכים עד גיל שנתיים והגבלה לשעה ביום בלבד לילדים בני שנתיים עד חמש.

במשרד הבריאות מגדירים כעת את השימוש במסכים וברשתות החברתיות כסוגיה בריאותית משמעותית, ולא רק כעניין התנהגותי או של מוגנות ברשת. "אנחנו מזהים אותו כתחום חשוב מאוד, ברמה שהיא ממש קריטית בהשפעה שלו על בריאות הציבור, על בריאות הנפש ועל הבריאות בכלל", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

לדבריו, בניגוד לסיכונים בריאותיים כמו עישון, במקרה הזה אי אפשר להמליץ לציבור פשוט להימנע לחלוטין. "זה לא נכון לומר לציבור לא להשתמש בכלל במסכים וברשתות חברתיות, זה חלק מהחיים", הסביר. "המסכים והרשתות החברתיות משנים כמעט כל דבר שאנחנו עושים - את הפעילות הגופנית, כמה אנחנו אוכלים, השינה שלנו, ההתפתחות הקוגניטיבית והבריאות הנפשית שלנו".

שש שעות ויותר ביום מול מסך

ההמלצות מתפרסמות על רקע נתונים שלפיהם ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בשימוש בעייתי ברשתות חברתיות. על פי נתוני מחקר HBSC לשנת 2025, 16.3% מהתלמידים בישראל מוגדרים "מכורים" למדיה חברתית אלקטרונית, ו-28.7% מתלמידי כיתות ז'-י"ב מבלים שש שעות ויותר ביום מול מסכים מחוץ לשעות הלימודים.

"זה עניין בריאותי ולא רק התנהגותי", הדגיש בר סימן טוב. לדבריו, המטרה היא אינה להפחיד את ההורים אלא לתת להם כלים להתמודד עם מציאות שבה המסכים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. "אנחנו כהורים חשים חוסר אונים, אם זה מול עצמנו או מול הילדים שלנו. אנחנו מאמינים ביכולת של ההורים ובכלים שניתן להם כדי להתמודד עם זה".

לפי ההמלצות, עד גיל שנתיים יש להימנע ככל האפשר לחלוטין מחשיפה למסכים, לרבות מסכים הפועלים ברקע. בגילי שנתיים עד חמש מומלץ להגביל את זמן המסך לשעה אחת ביום, ובגילי שש עד תשע - לפחות משעתיים ביום בשעות הפנאי. לילדים בני 10 עד 12 מומלץ לאפשר עד שלוש שעות מסך ביום בשעות הפנאי.

"בגיל ינקות אנחנו ממליצים להימנע לחלוטין במידת האפשר", הסבירה ד"ר שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות. "בשלב הזה פיתוח הקשר הבין-אישי והקשר עם ההורים הוא כל כך מיוחד וחשוב. אפילו הפעלת מסכים ברקע יכולה להפריע לאיכות הקשב".

בלי מסכים בחדרי השינה

בקרב בני 13 עד 18 הדגש משתנה. במקום לקבוע מגבלת שעות אחידה, במשרד ממליצים להתמקד באיכות התוכן, בהפחתת זמן המסך ובכך שהשימוש לא יבוא על חשבון שינה, פעילות גופנית ומפגשים חברתיים. עוד ממליצים לקבוע זמנים קבועים ללא מסכים ובהם ארוחות משפחתיות, בילוי משותף והזמן שלפני השינה - ולהימנע ככל האפשר מהכנסת סמארטפונים ומחשבים ניידים לחדרי השינה של הילדים.

גם בכל הנוגע לטלפון הראשון מציג המשרד אבני דרך ברורות: בגילי 9 עד 11 ניתן, בהתאם לצורך ולמוכנות הילד, להתחיל בשימוש בטלפון נייד שאינו חכם. "את הסמארטפון הראשון מומלץ לדחות עד גיל 13, ובהתחלה ללא גישה לרשתות החברתיות", אמרה ד"ר לוי. "חיבור לרשתות חברתיות - לא לפני גיל 15. הכל צריך להיעשות בליווי, עם כללים ובקרות".

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הסביר כי לצד יתרונות הטכנולוגיה, שימוש במסכים עלול לעכב תהליכים משמעותיים בהתפתחות הילד. לדבריו, בין ההשפעות שיש להביא בחשבון נמצאות ירידה בפעילות הגופנית, בידוד חברתי ופגיעה בדימוי הגוף ובהרגלי האכילה.

ד"ר בודנהיימר הדגיש בייחוד את תפקידם של ההורים בנושא. "בניגוד להרבה דברים אחרים בהורות שבהם קיבלנו מורשת מההורים ומהסבים שלנו, כאן אין לנו מה לרשת. לא קיבלנו תורה מסבתא שאומרת איך צריך להתנהל מול מסך", אמר. "התפקיד שלנו כהורים הוא להיות נוכחים. אנחנו צריכים להבין שיש לנו יכולת להשפיע על זמן המסך ועל המקומות שבהם הילדים שלנו גולשים. הורה חייב להיות מעורב ולדעת איפה הילד גולש".

לדבריו, אין כוונה "לשלול על הסף" את השימוש במסכים, אלא לייצר בהדרגה שליטה ואחריות. "אנחנו מבינים שהעולם הזה כולל הרבה ערכים חיוביים, אבל לצד זה חייבים גישה שעוזרת לשלוט בשימוש. אנחנו יכולים לנהל אותו יחד עם הילדים ולהגיע לשליטה, אחריות, סמכות ונוכחות הורית בזמן המסך של הילד".

השפעה שלילית על השינה

במשרד מזהירים גם מההשפעה על השינה: שימוש במסכים בשעות שלפני השינה עלול לדחות את ההירדמות ולפגוע באיכות ובמשך השינה, ובהמשך לגרום לעייפות, לקשיי ריכוז ולפגיעה בוויסות הרגשי.

במשרד הבריאות מבהירים כי פרסום ההמלצות הוא רק תחילתו של המהלך. "זה לא אירוע של זבנג וגמרנו", אמר בר סימן טוב. "המסכים נמצאים כל הזמן בחיינו ואנחנו מייצרים עוד תחום פעילות בבריאות הציבור ובבריאות הנפש. זה ייכנס למערכת שלנו ויגדל".

המהלך צפוי לכלול, לדבריו, גם בחינה של צעדים רגולטוריים. "צריך להגביר את המודעות ולתת כלים, אבל זה יצטרך להיות מגובה ברגולציה", אמר. "נצטרך לייצר את הגרסה הישראלית. זה לא משהו שמשרד הבריאות יכול לעשות לבדו, אבל זו חלק מהאחריות שלנו לדחוף לעשייה בנושא הזה".