מרכז הארץ: 4 פעוטות פונו לביה"ח לאחר שאצבעותיהם נקטעו
ארבעתם הגיעו לספרא לילדים ממש באותו היום, לאחר שדלתות נטרקו על אצבעותיהם - וגרמו לכריתתן. שלושה מהם סבלו מקטיעה מלאה של קצה האצבע והרביעי התמודד עם קטיעה כמעט מלאה. מנהל המלר"ד מסביר מה עושים במקרה כזה ומבהיר: "אסור למרוח חומרים ביתיים על הפצע בניסיון לעצור את הדימום"


ארבעה פעוטות הגיעו אתמול (שבת) למלר"ד בבית החולים ספרא לילדים בשיבא לאחר שדלתות נטרקו על אצבעותיהם וגרמו לפציעות קשות.
"אף שאנחנו רואים פציעות כאלה כמעט מדי יום, היה כאן אוסף חריג", מספר ד"ר אורן פלדמן, מנהל המלר"ד בבי"ח ספרא לילדים בשיבא. לדבריו, מדובר בילדים כבני שנתיים עד חמש שדלת מרפסת או דלת כניסה כבדה נסגרה על ידיהם. בשלושה מהמקרים הייתה קטיעה מלאה של קצה האצבע ובמקרה נוסף כמעט קטיעה מלאה. "ביצענו חיבור ותפירה של האצבעות, הם ממשיכים במעקב של מומחי כירורגיה של כף היד בשיבא ונמשיך לעקוב אחר ההחלמה שלהם. לכולם צפויה החלמה ממושכת".
הד"ר מסביר כי הדבר הראשון שהצוות עושה במקרה כזה הוא לטפל בכאב ובחרדה של הילד ושל המשפחה. "אנחנו נותנים משככי כאבים, לאחר מכן מצלמים את האצבע כדי לבדוק את מצב העצם ולהבין מה היקף הפגיעה".
אופן הטיפול, לדבריו, תלוי במיקום הקטיעה ובחומרת הנזק. "כאשר הפגיעה נמצאת באזור המפרק האחרון של האצבע או מתחתיו, הצוותים מנסים לבצע ניתוח לחיבור מחדש של החלק שנקטע, ובעיקר לחדש את אספקת הדם אליו. במקרים מסוימים ניתן גם לתקן גידים ועצבים שנפגעו", מסביר המומחה.
עם זאת, כשמדובר בילדים, לעיתים קרובות הפגיעה מתרחשת דווקא בקצה האצבע, באזור הציפורן. במצב כזה כלי הדם זעירים ולעתים לא ניתן לחבר מחדש את החלק שנקטע. "גם אם החלק לא מתחבר מחדש, יש תהליך ריפוי שנמשך כמה חודשים", מסביר ד"ר פלדמן. "הרקמה שנפגעה יכולה להגיע למצב של נמק, אך בהמשך יש צמיחה וחידוש של רקמה, וגם העצבים מתחדשים. כל עוד העצם והמפרק תקינים, יכולה להיות תחושה טובה באצבע, גם אם מבחינה קוסמטית היא לא תיראה בדיוק כמו קודם".
במקרים מסובכים יותר, למשל כאשר מתפתח זיהום או שהחלק שנקטע מרוטש ואינו ניתן להצלה, לעתים אין ברירה אלא לקטוע ולקצר את האצבע. "לשמחתנו, זה לא קרה אצל אף אחד מארבעת הילדים שהגיעו אתמול", הוא מתאר.

מה צריך לעשות אם זה קורה בבית?
הד"ר מדגיש כי אם חלק מהאצבע נקטע לחלוטין, חשוב להביא אותו לבית החולים - אבל גם לאחסן אותו בצורה נכונה. "מניחים את החלק שנקטע בתוך פד נקי ולח, מכניסים לשקית ואת השקית מניחים בתוך קרח. לא שמים את האצבע עצמה במגע ישיר עם הקרח או בתוך מים". אם חלק מהאצבע עדיין מחובר, יש להשאיר אותו במקומו, לחבוש בעדינות ולפנות למיון.
ויש גם דבר אחד שהוא מבקש מהורים בשום אופן לא לעשות: "אסור למרוח חומרים ביתיים על הפצע בניסיון לעצור את הדימום. יש אנשים ששמים קפה או כורכום - וזה גורם נזק לרקמה ועלול להקשות עלינו לתקן אותה. מלבד שטיפה במים וחבישה עדינה, לא צריך לשים שום דבר על הפצע".
לדבריו, הדרך הטובה ביותר היא כמובן למנוע את התאונה מלכתחילה. "כדאי להתקין מעצורים לדלתות ולהיות מודעים כשסוגרים דלת כשילדים קטנים מסתובבים בבית, בייחוד כשהם משחקים אחד עם השני. ברוב המקרים זה קורה ברגע אחד בתוך משחק או מחוסר תשומת לב".