התמודדות עם רעב קיצוני וצוות שמורכב מנשים: כך נערכים בתי החולים לקליטת החטופים

לאחר כמעט שנתיים בשבי, במהלכן איבדו עשרות קילוגרמים ממשקלם וניזונו מפת לחם ומים מעופשים, החטופים צפויים להגיע לבתי החולים במצב גופני קשה במיוחד. בבילינסון נערכים לקליטה זהירה. לדברי ד"ר פרישמן, בטרם הגעתם לבתי החולים, הם יעברו במחנה רעים הערכת משקל, ובהתאם לפערים שנוצרו בין המשקל הקודם לנוכחי, יוחלט כמה קלוריות יקבלו. "כל יום נתקדם מעט עד שנגיע לתזונה חופשית, אך זאת רק לאחר שנבצע בדיקות דם מקיפות ובדיקת אלקטרוליטים", היא אומרת, "אם לא יהיו תקינים, נתקן את מצב האלקטרוליטים בעזרת מינרלים דרך הפה או הווריד, ורק אח"כ אפשר להתחיל להאכיל. אף אחד מהשבים לא יוזן בהתחלה לגמרי בחופשיות כי כולם ירדו באופן משמעותי במשקל".    

היא מסבירה כי כחלק מהפקת לקחים מהסבבים הקודמים של שיבת החטופים, הבינו עד כמה קריטי לבצע בדיקות דם מיידיות. "יש בתי חולים שלקחו את הזמן וחשבו שאפשר לחכות עם בדיקות הדם, כי לא רצו להתנפל עליהם מייד עם הגעתם, היום נעשה את זה מיד, גם כדי לשחרר אותם כמה שיותר מהר מהגבלות". לאחר בדיקות הדם, יבדקו את הרכב הגוף של השבים באמצעות מכשיר BIA (מכשיר השולח זרם חשמלי חלש דרך הגוף ומודד את התנגדות הרקמות השונות) שימדוד מסת שריר ושומן, וכמות נוזלים מחוץ לתאים. "אחרי הערכה גופנית, יינתנו המלצות כדי לבנות את הגוף מחדש". 

הצוותים הרפואיים מצפים למצב תזונתי רע במיוחד. לאחר הטיפול הראשוני שיקבלו ביממה הראשונה, הציפייה היא בשלב השני לתופעות שונות במערכת העיכול: "כאבי בטן בגלל אכילה מחדש של פירות וירקות, שלשולים, הקאות אם יהיו מאוד רעבים ויאכלו יותר מדי ומהר מדי". בהמשך, ייערכו למלא מחדש מאגרים של ויטמינים ומינרלים, לבנות שרירים ולחזק עצמות באמצעות תזונה ותוספים. "עם התחשבות במה שהם רוצים ומה שיכולים לאכול מבלי לסכן אותם". בנוגע לשינוי הפרוטוקול בעקבות המידע על האבסה מחדש שניתנת לחטופים על ידי חמאס לקראת שחרורם היא אומרת: "כולם בסיכון גבוה לתסמונת "הזנה מחדש", אך יש תזונאית לכל אחד מהשבים, וההתאמות ייעשו לכל אחד מהם באופן אישי".  

לדבריה, כחלק מהשיקום התזונתי ההעדפה תהיה להתחיל עם מזון רגיל, אך ייתכן כי הטיפול לחלק מהשבים יכלול בתחילה גם פורמולות. "מניסיון קודם, הכנו להם שייקים עם חלבון וקלוריות, וגם היום אנחנו נערכים לכל אפשרות: מפורמולות דרך אוכל רך ומזון מוצק, בהתאם למצב ולחשקים שלהם".  

ד"ר פרישמן מסבירה כי בפעם האחרונה שקלטו שבים, לחלקם לא היה תיאבון במשך כמה ימים והיו אחרים שהראו סימני רעב ותיאבון גדולים. "זו לא תוצאה ישירה של מספר הקילוגרמים שירדו במשקל", היא אומרת, "אנחנו מתעדים את התהליכים ואולי פעם נוכל להגיד במה זה תלוי. לרוב, הגברים יותר רוצים לאכול והבנות לא מסוגלות לאכול. אנחנו מעריכים שיהיו כאלה שלא יהיה להם תיאבון מרוב התרגשות והצפה רגשית, ויהיו כאלה שיהיו רעבים ונצטרך לרסן אותם בהתחלה, לא ניטול מהם את החופש כמובן, אך נייעץ להם בהתאם למצבם".   

בסרטונים שהופצו על ידי חמאס, נראו חלק מהחטופים כחושים, ללא מעטפת שומן ושרירים. "מניסיון אנו יודעים שהם לא אכלו ירקות ופירות, כך שאין להם ויטמין סי, למי שנמצא במנהרות, ורובם היו שם, אין ויטמין די כי הם לא ראו אור שמש, ולכן, מצב העצמות והשרירים מדולדל, המצב התזונתי שלהם הרבה פחות טוב לעומת חטופים שכבר שבו, אך הם צעירים ואנחנו נשקם אותם".  

עד כמה עלולה להתפתח הפרעת אכילה בעקבות ההרעבה?

"אנו יודעים מהשבים הקודמים שבתחילה ההתרגשות והאדרנלין גורם לרוב האנשים פחות לרצות לאכול, אך זה לא מדאיג. בהמשך ישנן עדויות להפרעות אכילה מסוגים שונים: אכילת יתר או הימנעות מאכילה בגלל מצבים נפשיים. המצב הזה לא עולה באשפוז אלא בטווח הארוך", היא מסבירה, "מן הסתם מי שנמצא שנתיים בשבי, המצב הנפשי שלו יצוף ועלול להשפיע על האכילה, לכן במסגרת שיקומית הם מצופים לדווח לתזונאית על כל מה שהם חווים".  

לדבריה, הנזקים הבלתי הפיכים שצפויים לשבים הם בעיקר לבוגרים יותר ומתמקדים סביב הקושי לבנות מסת שריר. "כשמסת שריר יורדת וחוזרים לאכול, ייבנה הרבה שומן אך השריר לא ייבנה מספיק, מה שעלול לגרום לסינדרום מטבולי, סכרת, שומנים בדם. מהספרות אנו יודעים שיש עלייה בתחלואה קרדיו-וסקורלית לשבים שלא זזו ולא אכלו טוב הרבה זמן", אומרת סיגל, "לכן מהר מאוד נעודד אותם בשיקום להתאמן בספורט וגם לאכול את התזונה הנכונה כדי לבנות את הרקמות מחדש, ככל שהם יהיו יותר צעירים, השיקום שלהם יהיה יותר טוב".    

ללא שאלות מציצניות ופרצופים מרחמים

סיון חבר, מנהלת השירות הסוציאלי באיכילוב, שגם צפוי לקלוט שבים, מסבירה שהוכשרו צוותים חדשים לקלוט את השבים אשר עברו הכשרה של רפואה מודעת טראומה. "הורו להם לא לשאול שאלות מציצניות גם אם זה מסקרן, ולא להסתכל עליהם בפרצופים מרחמים, לשמור על הפרטיות שלהם, ולשמור על מנגנוני הגנה שכרגע עוזרים להם לשרוד את האירוע".

לכל שב יהיה צוות קבוע שכולל רופאה, פסיכיאטרית ועו"סית, כולן נשים. "בשנתיים האחרונות השובים היו גברים, ואנחנו רוצים להנגיש מקסימום זהירות מבחינת טריגרים, תרגלנו עם הצוותים מצבים של בני משפחה סוערים ושבים סוערים מבחינה רגשית ורפואית".

היא מסבירה כי בבית החולים נערכים לקלוט אותם גם במחלקת טיפול נמרץ. "בפעם האחרונה שראינו שבים, הם היו חיוורים, רזים וחסרי ויטמינים אך מלאי כוחות ומעוררי השראה מבחינת הנפש שלהם, כרגע אנחנו לא יודעים למה אנחנו מחכים, ומתכוננים לכל תרחיש".

בבית החולים נערכו שיחות זום ומפגשים עם שלוש מתוך חמש המשפחות שייקלטו בבית החולים. "הסברנו בין היתר שהתגובות יכולות להיות מאופוריה, הקלה ושמחה גדולה לקושי גדול, יש כאלו שהיו בבדידות גדולה ויצטרכו זמן להסתגל להמונים, לכן הצענו להתחיל את המפגש עם בני משפחה גרעינית וללכת עם השב צעד צעד ולהקשיב לו ולצרכיו". בניגוד לפעם האחרונה, היא מספרת, בה קיבלו בכל פעם רק שני שבים, והייתה המון פרטיות במחלקה, כיום נערכים לקלוט את החמישה יחד ולכן עלול להיווצר עומס. "לכל שב יש חדר עבורו וחדר לבני המשפחה, המחלקה תהיה עמוסה ושמחה אבל צריך לשים לב שאנחנו רגישים לכולם".