מחקר: נמצא המפתח לגמילה מקוקאין

מדוע כל כך הרבה נגמלים מקוקאין חוזרים לסורם? מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מגלה כי רשת עצבית ייחודית במוח, הפועלת במצב של "אנטי-תגמול", הופכת לפעילה במיוחד במהלך תסמיני הגמילה – דבר שמגביר תחושות מצוקה ודוחף את המשתמשים חזרה לשימוש בסם. רשת זו עשויה להיות לא רק גורם שמקשה על תהליך הגמילה – אלא גם מנגנון הגנה פנימי שמסייע למנוע שימוש מופרז, ומציע תקווה חדשה לטיפול בהתמכרות.

המחקר, “A ventral pallidal glutamatergic aversive network encodes abstinence from and re-exposure to cocaine” , שפורסם בכתב העת Science Advances בהובלת פרופ' יונתן קופצ'יק והדוקטורנט לירן לוי מהמרכז לחקר התמכרויות (ICARe)  במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה של האוניברסיטה העברית בירושלים, זיהה רשת מוחית גלוטמטרגית עמוקה (קבוצת נוירונים הפועלים בעיקר באמצעות גלוטמט, חומר כימי המעביר מידע בין תאי עצב) הנמצאת באזור הוונטרל פלידום (Ventral Pallidum), חלק במוח שמעורב ברגשות, מוטיבציה, תגמול והתמכרות.

רשת זאת עוברת שינויים ארוכי-טווח בעקבות שימוש בקוקאין, גמילה וחשיפה חוזרת. הממצאים מציבים את אותה רשת כגורם מרכזי בתהליך ההתמכרות – ואת המוח כזירה של מאבק לא רק בין תגמול לריסון, אלא גם בין כאב לנחמה. בכך מציע המחקר מסגרת חדשה להבנת ההתמכרות – לא רק כרדיפה אחר עונג, אלא כבריחה מהכאב.

מסע רגשי בתוך המוח

בעוד שהוונטרל פלידום מוכר כאזור שמווסת תחושות הנאה ותגמול, קבוצת הנוירונים שנחשפה פחות מוכרת ומדכאת הפרשת דופמין ומגבירה רגשות שליליים. בתקופת הגמילה, פעילות הרשת הזו מתגברת – מה שמעצים את תחושת אי הנוחות והקשיים הרגשיים. אך כאשר הקוקאין חוזר, פעילות הרשת שוככת במהירות – והתוצאה: מעגל התמכרות שמבוסס על חיפוש אחר הקלה רגשית.

"הרשת הזו מתפקדת כמו מתג", מסביר פרופ' יונתן קופצ'יק. "כשהיא פעילה מאוד, היא עשויה לדחוף את האדם להשתמש שוב – רק כדי לברוח מהכאב הנפשי."

המחקר גם מראה כי רשת ה"אנטי-תגמול" יוצרת קשרים הדוקים יותר עם אזורים מוחיים נוספים שאחראים על עיבוד רגשי ותגמול. במהלך הגמילה, הקשרים האלו מתעצמים – דבר שמגביר את הרגישות לרגשות שליליים. עם חזרת הסם, המערכת "מאפסת את עצמה" – והמצוקה נרגעת, באופן זמני.

האם הכאב הוא מנגנון הגנה?

בממצא מפתיע נוסף, החוקרים גילו כי כאשר רשת האנטי-תגמול עוכבה באופן יזום – ההעדפה לקוקאין והמוטיבציה להשיג אותו דווקא עלו. ממצא זה מרמז על כך שהאיתותים השליליים מהמוח עשויים למלא תפקיד מגונן – כמעין בלם פנימי שמונע שימוש מופרז על ידי הפיכת החוויה הרגשית לבלתי נעימה.

כיוון חדש בטיפול בהתמכרות

בעוד שרוב הטיפולים הקיימים ממוקדים בהפחתת מערכת התגמול של המוח, ממצאי המחקר הזה מציעים כיוון שונה: מיקוד בכאב הרגשי שמלווה את תהליך הגמילה. הבנה מעמיקה יותר של המנגנונים המוחיים שמעוררים מצוקה רגשית – ואף היכולת לווסת אותם – עשויים להוות בסיס לדור חדש של טיפולים שיטפלו בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים.