"לא ייתכן שמוצר התורם לבריאות הציבור יהיה זמין רק לעשירים": דוח חדש חושף את מחדל היוד בישראל
בעוד שעשרות מדינות כבר מחייבות הוספת יוד למלח כחלק ממדיניות בריאות לאומית, בישראל - אחת המדינות עם שיעור מחסור מהגבוהים בעולם - אין רגולציה מחייבת. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוזמן לקראת דיון בוועדת הבריאות היום, חושף: צריכת היוד בקרב נשים הרות וילדים בישראל מהנמוכות בעולם. ח"כ ניסים ואטורי: "אזרחי ישראל נאלצים לשלם מחיר מופקע על מלח מועשר ביוד"

בעוד שחלק גדול ממדינות אירופה כבר מחייבות העשרת מלח ביוד כחלק ממדיניות לאומית, בישראל - אחת המדינות עם שיעור מחסור מהגבוהים בעולם - הסוגיה נותרת ללא מענה ברור. למרות עשרות שנות המלצות מקצועיות, מלח מועשר ביוד עדיין אינו חובה - וההשלכות בריאותיות: פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, הפרעות בגדילה ותפקוד לקוי של בלוטת התריס.
כעת, לקראת דיון בוועדת הבריאות של הכנסת, מפרסם מרכז המחקר והמידע דוח חדש שהוזמן על ידי ח"כ ניסים ואטורי - אשר מציף שוב את הפער המטריד בין ישראל לעולם ולמעשה מבהיר כי צריכת יוד בקרב נשים הרות וילדים, היא מהנמוכות בעולם. ח״כ ניסים ואטורי חבר ועדת הבריאות ממלא מקום יו"ר הוועדה בדיון: "אזרחי ישראל נאלצים לשלם מחיר מופקע על מלח מועשר ביוד כאשר בכל העולם היוד מוסף למלח ללא תוספת משמעותית. אזרחי ישראל זכאים לבריאות במחיר לכל נפש. לא יתכן שמוצר התורם לבריאות הציבור יהיה זמין רק לעשירים".

מהו יוד?
יוד (Iodine) הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס האחראית על ייצור שני הורמונים חיוניים לחילוף החומרים, לקצב הגדילה ולהתפתחות הקוגניטיבית: תירוקסין וטרייודותירונין. הורמוני בלוטת התריס מסייעים לגוף בניצול אנרגיה, בשמירה על חום ובפעילות תקינה של המוח, הלב, השרירים ואיברים אחרים.
הסיבות למחסור ביוד
על פי המסמך, הסיבות למחסור ביוד מגוונות: דלות יחסית ביוד במקורות המזון המקומיים, הרגלי התזונה של האוכלוסייה, הסתמכות גוברת על מים מותפלים שאין בהם יוד, ולדברי משרד הבריאות, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל והאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה - יש להוסיף לכך את העובדה שבישראל אין חובה להעשיר מלח ביוד והשפעתם של המהלכים הוולונטריים וההסברתיים שננקטו לעידוד צריכת מלח מועשר ביוד הייתה נמוכה.
ההשלכות של מחסור ביוד
למחסור ביוד השלכות בריאותיות שונות. לפי אתר משרד הבריאות, נשים הרות זקוקות לצריכת יוד מוגברת על מנת שיתאפשר להן לספק את הצרכים ההורמונליים של גופן ושל העובר במהלך ההיריון, כאשר אפילו ירידה קלה יחסית ברמות הורמוני בלוטת התריס עלולה להוביל להתפתחות מוגבלת של מוח העובר. יתרה מזאת, חסר ביוד, במיוחד בהיריון ובינקות, ידוע כמעכב התפתחות נוירו-קוגניטיבית של ילדים וגם חסר קל עלול להפחית את היכולת השכלית. לפי משרד הבריאות והאיגוד, מחסור חמור יותר ביוד עלול להגביר את הסיכון להפרעות בגדילה ולהתפתחות אינטלקטואלית ומוחית לקויה של הילד ובשלב מסוים אף לפיגור שכלי קשה.
לגבי מבוגרים, מחסור ביוד עלול לפגוע בתפקוד בבלוטת התריס, כאשר מחסור קל יכול להוביל להפרעה ללא תסמינים(הפרעה תת-קלינית) ובתנאים מסוימים להפרעה המלווה בתסמינים כגון עייפות, חולשה, השמנה, הפרעות במחזור החודשי, כאבי מפרקים, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, הפרעות זיכרון וחשיבה איטית, ופגיעה בלב. יתר פעילות חמור וממושך של בלוטות התריס שאינו מטופל עלול לגרום למחלות לב, לאוסטאופורוזיס, להריונות בעייתיים ולקות קוגניטיבית בקרב זקנים.

העדר מדיניות בעניין העשרת מלח ביוד בישראל
אתר משרד הבריאות הצביע על כך שהמחסור ביוד בישראל הוא משמעותי בשל העובדה שעד כה לא נקבעו חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, כפי שיש ב-44 במדינות אחרות, ולכן רק אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל מועשר ביוד.
משרד הבריאות מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי "משרד הבריאות תומך מאוד בהעשרת המלח השולחני, המשמש לתיבול המזון ביוד כמקובל במעל 120 מדינות בעולם".