תמונת המצב נחשפת: מעל ל־3,300 פצועים מאז תחילת מבצע "עם כלביא", 126 עדיין מאושפזים בבתי החולים

ב-13 ביוני ישראל פתחה במתקפת פתע על איראן, במהלכה חיסלה את צמרת הפיקוד הבטחוני ובכירי מדעני הגרעין - וחטפה בתגובה, מטחים כבדים שזרעו הרס רב, פצעו וגבו את חייהם של רבים. במשך 12 ימים, מדינת ישראל ניהלה את המערכה המורכבת הזו - ולצידה, משרד הבריאות ניהל את המערכה הרפואית. כעת, יממה לאחר שהסכם הפסקת האש נכנס לתוקפו, משרד הבריאות חושף את הנתונים של המערכה המדוברת.

היקפי הפצועים שטופלו במערכת הבריאות

על פי הנתונים, מתחילת המבצע המדובר הגיעו לבתי החולים, באמצעות מד"א ועצמאית, 3,345 פצועים. מצבם הרפואי של הפצועים כפי שהוגדרו בהגעה לבתי החולים: 23 במצב קשה, 111 במצב בינוני, 3,043 במצב קל, 144 נפגעי חרדה ו-22 אנשים שטרם נקבע מצבם. עד כה שוחררו מרבית הפצועים, כך שכעת מטופלים בבתי החולים 98 אנשים ועוד 28 מטופלים כעת במלר״ד.

בתי חולים

כלל בתי החולים הכללים העבירו מטופלים למרחבים ממוגנים בהנחיית המשרד - וכאמור טיפלו בפצועים הרבים שהגיעו. בבתי החולים נפטרו שלושה מטופלים, שניים שהגיעו במצב אנוש ואחד נוסף שהגיע במצב קשה.

האירוע בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המערכת

הפגיעה הישירה וההרסנית בבית החולים סורוקה היה לאירוע בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המערכת במהלך המבצע. טרם המבצע, ובמשך תקופה ארוכה, משרד הבריאות נערך לאירועים שונים בהם אירועי קיצון כדוגמת פגיעה בבית חולים. עם פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה, התנהלו צוותי המשרד לפי הפרוטוקול והכללים שנקבעו מראש, תוך התאמה לפגיעה ולמצב בשטח.

הבניין שנפגע פונה ערב הפגיעה בעקבות המדיניות המחמירה אותה הנהיג משרד הבריאות, מעבר למתחייב מהנחיות פיקוד העורף, באופן שהציל חיים רבים. בימים שלפי הפגיעה, הנחה משרד הבריאות על רידוד של עשרות אחוזים בהיקף המטופלים בסורוקה, כמו גם במרכזים רפואיים נוספים וכן על הורדת המטופלים למרחב ממוגן בתת-קרקע. הנחיות אלו, לצד הנחיות לרידוד נוסף שניתנו ערב לפני, גם למרכז הרפואי סורוקה, סייעו בהצלת חיים; הטיל פגע ישירות במחלקה שפונתה רק שעות קודם לכן. מספר הנפגעים בגוף היה מועט והסתכם בפציעות קלות בלבד.

לאחר הפגיעה הנחה המשרד להמשיך ולרדד מטופלים מבית החולים וסה"כ פונו 78 מטופלים מסורוקה לבתי חולים אחרים. מטופלים נוספים שוחררו לביתם.

מיגון בתי חולים

אשפוז כללי
סה"כ ממיטות ממוגנות - 7,240
מיטות עם נגישות למיגון - 5,916
סה"כ מיטות - 10,156

מתוכן:
מיטות שהתווספו בעקבות חרבות ברזל - 2,234
מיטות שהתווספו בעקבות עם כלביא - 1,036אשפוז פסיכיאטרי

סה"כ מיטות ממוגנות - 593 (כולל המחלקות שעברו למרחבים מוגנים)
מיטות עם נגישות למיגון - 1,763

בריאות הנפש

חלק חשוב במענה משרד הבריאות בעת מלחמה נוגע למענה הנפשי לו נזקק הציבור בעת מלחמה. בישראל פועלים 14 מרכזי חוסן בפריסה ארצית (וכן שלוחה נוספת באופקים) ומרכז החוסן הארצי, הנותנים מענה נפשי לציבור הרחב בשפות שונות. במהלך המלחמה הורחבו שעות המענה בקווי החוסן - 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

אלו הנתונים של היקפי הפניות למוקדים השונים: 
פניות לער"ן: מההתחלה 13,332
קווי סיוע קופות: מההתחלה 3,679
פניות למרכזי חוסן: מההתחלה: 1,850

מפונים מבתיהם ומחוסרי-גג

נכון להיום, דווח למשרד הבריאות על 11,070 אזרחים חסרי קורת גג ב-97 אתרי קליטה. כ-80 נציגי משרד הבריאות מבקרים באתרים השונים על מנת לאתר צרכים בריאותיים של השוהים, תוך מתן פתרונות במקום והצפת פערים הדורשים מענה רוחבי.

במהלך המבצע, 17 רשויות נאלצו לפנות אזרחים עקב פגיעה בבתים. נציגי משרד הבריאות במלונות עובדים ביחד עם נציגי הרשויות השונים בכל מלון (כולל נציגי הרשויות הקולטות – מעל 20 רשויות) והחמ"ל האחוד פועל בשיתוף עם השלטון המקומי כדי לזהות פערים ברמה הארצית ולסייע במתן מענה.

חמ"ל המשרד

כבר עם תחילת המבצע, בשעה 03:00 לפנות בוקר יום שישי, נפתח חמ"ל משרד הבריאות. בנוסף, בתחום בריאות הנפש נתן המשרד מענה מידי לציבור דרך מרכזי החוסן האזוריים והארצי, וכן באמצעות מוקדי קופות החולים וער"ן.

האופרציה של מערכת הבריאות נוהלה מהחמ"ל המרכזי, באמצעות 15 המכלולים שפעלו וריכזו את עבודת המשרד, דרך השולחן המרכזי - מרכז העצבים שמחבר בין כלל המכלולים המקצועיים ומהווה צינור לקשר עם גורמי חוץ כמו רח"ל, פקע"ר, משטרה, מד"א וכיבוי והצלה.

מה הלאה?

מבצע "עם כלביא" הסתיים, אך אלפי אזרחים איבדו את ביתם ושוהים במגורים זמניים, בבתי מלון. מערכת הבריאות תמשיך ללוות אותם עד לחזרתם למגורי קבע, ומערכי הטיפול של קופות החולים ומרכז החוסן הארצי נערכו באופן מידי ללוות אותם.

שר הבריאות אוריאל בוסו: "מבצע 'עם כלביא' היה מבחן משמעותי למערכת הבריאות ואני גאה לומר כי עמדנו בו בעוצמה, באחריות ובמקצועיות. ניהול האירוע הבריאותי החל בשעות הראשונות, עם פתיחת החמ"ל התת-קרקעי, הנחיות לרידוד מחלקות ומעבר מיידי של המטופלים למרחבים מוגנים. בזכות התרגול, ההכנות, והפקת הלקחים מאז 7 באוקטובר, הצלחנו להגיב במהירות לתרחישים שצפינו מראש – מה שהוביל להצלת חיים בפועל. משרד הבריאות פעל לכל אורך הדרך מתוך מוכנות מלאה גם לתרחישים מורכבים במיוחד, כולל תרחיש העלטה – ואנו ממשיכים ללמוד ולהפיק לקחים לכל איום עתידי".