רגיעה, נינוחות והחלמה: איך הטבע יכול לרפא פוסט-טראומה?

השנים האחרונות לא פשוטות לאף אחת ואחד מאיתנו. התקופה שחלפה מאז מתקפת 7 באוקטובר והמערכה מול איראן ממחישות שוב עד כמה המציאות בישראל מטלטלת. רבים נחשפים לאירועים טראומטיים, לעיתים גם דרך המדיה והתקשורת, והצורך בעזרה נפשית הולך וגדל. אך מה אם חלק מהפתרון לא נמצא דווקא בין קירות המרפאה, אלא בטבע?

מחקר חדש בחן עשרות התערבויות מבוססות טבע לטיפול בפוסט-טראומה, והממצאים מפתיעים לטובה. מהמחקר עולה שההתערבויות הללו הפחיתו (אף כי באופן מתון) את תסמיני הפוסט-טראומה. לצד זאת, בישראל כבר מתחילות לצוץ יוזמות טיפוליות שמשלבות טיפול בטבע, בייחוד בתקופה שבה טראומה קולקטיבית הפכה לחלק משגרת היום. כך, למשל, יש תוכניות שונות המשלבות פעילויות כמו עבודת אדמה ככלי טיפולי, גינות טיפוליות במסגרות שיקומיות, סדנאות שיקום נפשי בפארקים, חוות טיפוליות ופעילויות הליכה מודרכת בטבע. חלק מהפעילויות מתקיימות ביוזמת מטפלים פרטיים, ואחרות נתמכות על ידי רשויות מקומיות או עמותות.

<< צאו לטבע: גם בעלי הפרעת קשב ירוויחו מאוד

פוטנציאל הטבע ככלי טיפולי

פוסט-טראומה (PTSD) היא הפרעה נפשית שעלולה להתפתח בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירועים קשים במיוחד, כמו חוויות מסכנות חיים, מראות אלימים או אובדן טראגי. לדברי פרופ’ מולי להד, פסיכולוג רפואי בכיר, פסיכולוג חינוכי ומומחה לטיפול בפסיכוטראומה, פוסט-טראומה מתבטאת בשני מרכיבים עיקריים: "הראשון הוא חודרנות – זיכרונות קשים שחוזרים שוב ושוב ומציפים את האדם. זה מלווה באי-שקט, בעצבנות, בקושי לישון בלילה ובקשיים גדולים עם רגשות ותחושות. השני הוא הימנעות – כלומר לא לפגוש את העולם, לא לפגוש אנשים, לא להיזכר. אבל אז הזיכרונות פולשים שוב, והחוויה הופכת לעוד יותר קשה.

"בפוסט-טראומה, האדם עצמו לא חייב להיות הקורבן של האירוע. היא יכולה לקרות גם עקב אירועים שקרו לקרובים אלינו", הוא אומר. נוסף על כך, לדבריו, גם חשיפה לתמונות ולסרטונים בתקשורת או ברשתות החברתיות עלולה לגרום להופעת תסמינים דומים. "הרבה מאוד אנשים, גם מתבגרים וגם מבוגרים, שצפו בסרטים הנוראיים של החמאס, סובלים מתסמונת פוסט-טראומטית".

בישראל כבר נעשו מחקרים מוקדמים שהראו את הפוטנציאל של הטבע ככלי טיפול. ב-2008 פרסם להד עם רונן ברגר מאמר שתיאר תוכנית טיפולים לילדים בגיל הגן שסובלים מפוסט-טראומה, שכללה סיורים בטבע ופעילויות יצירה מחומרים טבעיים. הממצאים הראו שיפור בתסמינים והמחישו את התרומה האפשרית של הטבע לתהליך ההחלמה.

לצד המצב הביטחוני המורכב בישראל, עלתה המודעות לנושא בשנים האחרונות, מה שהוביל לעלייה במספר הפונים לסיוע. עם זאת, חשוב להבין שלא כל מי שחווים תסמינים אכן מאובחנים ומטופלים, ולהד מדגיש: "האם כולם סובלים מהפרעה מוגדרת? ממש לא".

הממצאים ברורים: הטבע מרפא

הקשר בין שהייה בטבע לבריאות הנפשית ולחוסן נפשי כבר זכה לתמיכה מדעית נרחבת. מחקרים גילו שגם חשיפה קצרה יחסית של עשר דקות בטבע עשויה להפחית סטרס וחרדה בקרב מבוגרים עם תחלואת נפש.

במחקר החדש, שהתמקד בהשפעה של התערבויות מבוססות טבע על תסמיני פוסט-טראומה, התמקדו החוקרים במחקרים בעלי מדדים קליניים ברורים לפוסט-טראומה ובחנו סוגים שונים של פעילויות מגוונות: הליכות בטבע, דיג, גינון טיפולי, שיט ופעילויות נופש באזורים טבעיים כמו יערות ואגמים. הממצא העיקרי היה שכל סוגי ההתערבויות שנבדקו הובילו לשיפור משמעותי בתסמינים, ולא נמצא הבדל מובהק ביעילות בין השיטות השונות. נראה שטיפול בטבע עשוי לתרום לרבים הסובלים מפוסט-טראומה, בייחוד לאור היתרונות המשמעותיים של השיטה: היעדר תופעות לוואי, נגישות רחבה ועלויות נמוכות או לא קיימות.

גם להד רואה ערך רב בטיפול בטבע כמרחב משלים או תומך. "יש דברים שאי אפשר להגיע אליהם בחדר הטיפול", הוא אומר. "המגע עם חומרים טבעיים כמו בוץ, כמו מים, מועיל מאוד בקרב מי שחווים תסמינים פוסט-טראומתיים להחזיר את האמון בחושים. הרבה פעמים רואים שיש פגיעה במקום הזה, בגלל שהם כל כך מפחדים שמשהו יזכיר להם את הטראומה, עד כדי כך שהם לא מוכנים להתנסות בשום דבר". יתרון נוסף שיש לטיפול בטבע, לדבריו, הוא שהוא מלווה פחות בדעות קדומות. "זה שאין איזו סטיגמה יכול להקל עליהם", הוא אומר. "כלומר, זה לא בית חולים פסיכיאטרי, אפילו לא קליניקה פסיכולוגית. זה משהו שלפעמים קל יותר להתמודד איתו מהבחינה הזו".

"היציאה לטבע יכולה להפשיר את ההסתגרות ולהחזיר את האמון בחושים, וזה קריטי – כי חלק גדול מהאנשים שסובלים מפוסט-טראומה מאבדים את האמון הזה"

פרופ' מולי להד, מומחה לפוסט-טראומה

בישראל הטיפול בטבע עדיין לא נגיש מספיק

למרות היתרונות המוכחים של טיפולים מבוססי טבע, הם עדיין לא חלק מהממסד הטיפולי הרשמי בישראל, והם קיימים היום רק במסגרות של יוזמות פרטיות, קהילתיות או לא פורמליות, שמשלבות את הגישה בתהליך הטיפולי בנפגעי טראומה. שיטות כמו גינון טיפולי, הליכה מודרכת בטבע או תרפיה חוץ-קלינית עדיין לא זוכות להכרה מקצועית רשמית. "המקצועות האלה לא מוכרים על ידי משרד הבריאות, וזה החסם המרכזי לשילוב רחב שלהם”, מסביר להד. "היום המערכות הקלאסיות עדיין פחות מאפשרות. אבל יש יותר פתיחות במרכזים פרטיים או משלימים".

להד מדגיש שטיפול בטבע יכול להתאים במיוחד לאנשים שמתקשים להיפתח בטיפול מילולי או מרגישים חוסר נוחות במסגרת קלינית סגורה, כמו גם למי שמגיבים טוב יותר לתנועה, למגע, לפעילות גופנית או לגירויים חושיים. לדבריו, "היציאה לטבע יכולה להפשיר את ההסתגרות ולהחזיר את האמון בחושים, וזה קריטי – כי כאמור, חלק גדול מהאנשים שסובלים מפוסט-טראומה מאבדים את האמון הזה".

אז מה מומלץ למי שחוו טראומה? "יש סיכוי גדול להשתקם ממרבית הסימפטומים, אם פונים לטיפול כמה שיותר מהר", הוא אומר ומוסיף שכדאי למצוא טיפול שמשלב בין הגישות, ולאו דווקא להסתפק בטיפול הקונבנציונלי. אין דרך אחת שמתאימה לכולם, וחשוב לבחור טיפול שמתאים לאדם עצמו. אנשים שמתחברים לטבע ולתנועה עשויים להפיק תועלת מטיפול בטבע, ואילו אחרים ימצאו את מקומם בטיפול באומנות, בקבוצה או בדמיון מודרך, הכל בהתאם לאישיות ולנטייה הטבעית של כל אחד ואחת.

בסופו של דבר, הטבע יכול להיות הרבה יותר מאשר מקום מפלט רגעי. הוא עשוי לשמש מסלול ריפוי של ממש. "אני ממליץ למי שסובל מפציעה או טראומה לחפש את התוספת הזו, שיכולה לתת לו תחושה של ערך עצמי, של מקום שבו הוא מצליח להוסיף רכיבים של רגיעה, נינוחות והחלמה", מסכם להד. בישראל, שבה טראומה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של רבים, אולי הגיע הזמן לפתוח את השיח ולהכניס את קולות הרוח והציפורים לתהליך הריפוי, ואפילו לשגרת היום-יום.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה