"הרגע שמשהו נסדק": כך ערער אסון הטיל בערד את תחושת הביטחון של כולנו

התמונות הקשות מאסון הטיל בערד לא נשארו רק שם – הן חדרו לכל סלון בישראל. "עבור רבים, זה היה רגע שבו משהו נסדק", אומרת ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית מאוניברסיטת תל אביב. "מאז תחילת הלחימה, הציבור הישראלי מתמודד עם מציאות מורכבת של אזעקות, ריצה למרחבים מוגנים וחיים על הקצה. אירועים חריגים וקשים במיוחד, כמו הפגיעה הזאת, מטלטלים את מה שנדמה היה עד כה כיכולת הסתגלות. תחושת הביטחון, האמון בהנחיות, ואפילו היכולת להמשיך בשגרה תחת אש - כל אלה התערערו".

איבוד תחושת השליטה

לדברי ד"ר גוטמן, אחד הקשיים המרכזיים הוא תחושת חוסר השליטה. "השליטה שלנו במצב הנוכחי מעטה מאוד", היא מסבירה. "אין לנו השפעה על עיתוי השיגורים, על פעולת המיירטים, על הפעולות של הטייסים או על המשא ומתן עם איראן”.

התחושה הזאת, לדבריה, פוגעת ישירות ביכולת שלנו להרגיש בטוחים. "המאמץ להקשיב להנחיות ולתת אמון ביכולת שלהן להגן עלינו מתערער כשאנחנו נחשפים לתמונות של אסון בקנה מידה כזה. מראה מוחשי של הרס ונפגעים הופך את סיכון הטילים למציאות קרובה”, אומרת גוטמן.

וכשילדים נמצאים בין הנפגעים - העומס הרגשי מתעצם אף יותר. " קיום שגרה תחת אש מגייס הגנות חזקות וניתוק רגשי מסוים מאימת המלחמה. הפער בין התמימות הילדותית לבין חוסר היכולת להגן על הילדים מקשה עלינו להתמקד בתפקוד ההישרדותי. ההתרגלות המהירה הזאת נסדקת גם כי היא מתמשכת כבר זמן רב, בעוד הנזקים בגוף, בנפש וברכוש מצטברים והולכים".

עם זאת, גוטמן מזכירה לנו כי גם אם האמון מתערער – ההנחיות עדיין לרוב מצילות חיים. "אף שהמיגון לא מושלם, הוא עדיין מגדיל משמעותית את הסיכוי להיחלץ בשלום מההתקפות", מדגישה גוטמן.