חריף עד מוות, מילולית: זהו הצמח החריף ביותר בעולם
גם אם הסיבולת שלכם לחריף מדהימה, זה עדיין יהיה יותר מדי בשבילכם: הכירו את הצמח החריף ביותר בעולם, שממש לא כדאי לאכול אותו - אם כי האנושות כן מצאה לו שימוש אחד מעניין
אוהבים חריף? גם אם עבדתם שנים על פיתוח הסיבולת, הצמח הזה יהיה יותר מדי בשבילכם.
לפי ספר השיאים של גינס, פלפל הצ׳ילי החריף ביותר בעולם - המוכר בכינוי Pepper X - מחזיק בדירוג של 2.69 מיליון יחידות בסולם סקוביל למדידת חריפות. לשם השוואה, פלפל מתוק (גמבה) מחזיק ב-0 יחידות; פלפל ירוק חריף הנפוץ בישראל נע בדרך כלל בין 500 ל-3,500 יחידות; ופלפל טבסקו יכול להגיע ל-50,000 יחידות. אתם בטח מדמיינים לעצמכם, אפוא, ש-2.69 מיליון זה לא מספר לזלזל בו.
רוב האנשים לא יוכלו להתמודד עם רמת חריפות כזו, אבל היא נראית כמו כלום לעומת קפסאיצין טהור - החומר שמעניק לצ׳ילי את חריפותו, שמדורג ב-16 מיליון (!) יחידות סקוביל. מדובר בחומר עוצמתי שיכול לגרום לכאב קיצוני ואף למוות בצריכה בכמויות גבוהות מספיק. אבל מה אם נגיד לכם שאפילו הוא לא מדגדג את החריפות של צמח אחר, החריף ביותר בעולם כולו?
נעים - או אולי לא נעים - להכיר: רזיניפרטוקסין (RTX), כימיקל טבעי המופק משרף של הקטטוס Euphorbia resinifera הנפוץ במרוקו, או מהצמח Euphorbia poissonii הגדל בניגריה. אם קפסאיצין טהור מדורג ב-16 מיליון יחידות סקוביל, רזיניפרטוקסין מדורג ב-16 מיליארד יחידות - חזק ממנו פי אלף. המשמעות בשטח: מדובר בחומר ממש בלתי נסבל עבור יונקים, אפילו בכמויות מזעריות.
מדובר, למעשה, בתרכובת הטבעית מחוללת הכאב החזקה ביותר המוכרת לאדם, שדומה יותר לנשק כימי מאשר לתבלין. כל מגע עם רזיניפרטוקסין עלול לגרום לכאב בלתי נסבל, כוויות כימיות קשות ואף הרס של קצוות עצבים.
אז למה בכלל משווים אותו לקפסאיצין? כי שניהם מפעילים את אותו קולטן בגוף האדם, TRPV1. אולם בעוד קפסאיצין מגרה את הקולטן לזמן קצר, רזיניפרטוקסין נקשר אליו בעוצמה גבוהה בהרבה. הדבר גורם ליוני סידן להציף את תאי העצב בכמויות אדירות, מה שמוביל לעומס יתר שפשוט הורג את קצות העצבים וגורם לחוסר רגישות קבוע (דה-סנסיטיזציה). צריכה של רזיניפרטוקסין עלולה לגרום להלם נוירולוגי, כשל נשימתי או דום לב; ושאיפה של אבק מהצמח המיובש או מגע עם השרף שלו יכולים לגרום לבצקות קשות בדרכי הנשימה שמובילות לחנק.
חוקרים מאמינים כי צמח ה-Euphorbia resinifera פיתח את התרכובת הזו כאסטרטגיית הישרדות כדי להרתיע אוכלי עשב. זו אסטרטגיה יעילה מאוד, בלשון המעטה, שכן אפילו מגע קל עלול לגרום לכוויות כימיות חמורות.
עקרונית, לא סביר שתתקרבו יותר מדי לצמח הזה - השרף שהוא מפיק גורם לכאב צורב ובלתי נסבל בעור ובריריות, ואין סיכוי שתחשבו שמדובר במזון. אבל באופן מפתיע, נערכים מחקרים על שימוש בכמויות מזעריות של רזיניפרטוקסין לטיפול בכאב אצל חולי סרטן. מה שכן, דבר אחד בטוח: אם הצמח הזה נמצא בסביבה שלכם, אתם כנראה בצרות.