למה היה כל כך קריטי להציל את הביצה הזו?

הקקפו נחשבת לתוכי הכבד ביותר בעולם, מה שמונע ממנה לעוף. היא ערה בעיקר בלילה (ולכן זכתה לכינוי "תוכי-ינשוף") ומסתובבת בעיקר על הקרקע, כשהנוצות הירוקות והעבות שלה משמשות כאמצעי התגוננות. עושה רושם שזה לא הולך לה במיוחד.

בשנה האחרונה נמצאו רק חמש ביצי קקפו, שנמצאות בפיקוח על ידי צוות של ארגון מיוחד בשם Kakapo Recovery, שמטרתו היחידה בחיים היא להציל את הציפורים הללו מהכחדה מוחלטת.

אלא שאחת הציפורים ששמה ליסה, בהיותה אם השנה, מחצה בטעות את הביצה שלה, ולכן היה חיוני לנסות ולהציל אותה. שומרי הביצים השתמשו בדבק עדין ומיוחד כדי להדביק את הביצה, ולקוות שהגוזל שבפנים לא ניזוק. ואז, ב-28 בפברואר, הקקפו הקטן בקע מהביצה וזכה לשם הבנאלי "ליסה 1", עד שייקבע מינו - תהליך שייקח לפחות כמה שבועות. עד אז ארבע הביצים הנוספות כבר צפויות לבקוע.

"ליסה 1" נשמרת בינתיים באינקובטור ומקבלת טיפול והשגחה צמודים מסביב לשעון, כולל האכלות קבועות, שקילות ובדיקות רפואיות.

בשנת 2002 ערך הארגון אירוע הפריה מוצלח במיוחד, במהלכו 24 גוזלים נוספו לאוכלוסיית הקקפואים, ובשנת 2009 הצטרפו לחבורה עוד 33 קטנטנים. שזה אמנם נשמע חמוד אבל סמכו עלינו, לא הייתם רוצים לעבוד בזה. חברי הצוות המיוחד מסוגרים באיזור Whenua Hou שבאי Codfish, ונאלצים לסבול ממזג אוויר סוער ובידוד קשה - אין דרכי גישה לאזור ואפשר להגיע אליו רק באמצעות מטוס קל או הליקופטר. מה גם שהאיזור נחשב לשמורת טבע מוגנת במיוחד, ורק אנשי הארגון מורשים לדרוך בו – אין ביקורי משפחות, אין לקפוץ לאם-פם, אין משלוחי פיצה. כמעט כמו חיים של קקפו מצוי.

(מקור)