mako
פרסומת

נתוני הבגרויות נחשפים: עלייה קלה בזכאות, פערים גדולים במתמטיקה

שיעור הזכאות לבגרות עלה ל-76.6%, והפער בין ערבים ליהודים נעלם. בתי ספר ערביים מובילים ברשימת בתי הספר המצטיינים. ירידה בשיעור הנשירה מבתי הספר. הפתעה: אחוז גבוה של בתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי לא מגישים לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה

נמרוד מירום
פורסם:
תלמידי תיכון באשדוד
תלמידי תיכון באשדוד | צילום: פלאש 90
הקישור הועתק

משרד החינוך מפרסם היום (ג') את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"ד. הנתונים מציגים עלייה מתונה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, מ-76.3% בשנת תשפ"ג ל-76.6% בשנת תשפ"ד. אולם מאחורי הממוצעים הכלליים מסתתרים פערים משמעותיים בין בתי ספר ובין מגזרים, במיוחד בלימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות.

בשנת הלימודים תשפ"ד למדו בחטיבות העליונות 446,365 תלמידים, מתוכם 126,674 תלמידי י"ב במסגרות חינוך המגישות לבגרות. כ-97 אלף תלמידים זכאים לתעודת בגרות, עלייה של כמעט 7 נקודות אחוז בתוך חמש שנים, בהשוואה ל-69.7% בשנת תשע"ט.

שיעור הנשירה הארצי ירד ל-0.9% בלבד (6,272 תלמידים), לעומת 1.5% בשנת תשע"ה. שיעור ההתמדה נותר גבוה – 81.0%.

הנתונים מצביעים על צמצום משמעותי בפערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי. בשנת תשפ"ד, שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר לראשונה את זה שבמגזר היהודי (77.8%) – פער של 0.5% לטובת המגזר הערבי. זאת לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"ף.

גם הפער בין בנים לבנות הצטמצם דרמטית: בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"ף. בנוסף, הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ-22% בשנת תשע"ט ל-13.8% בשנת תשפ"ד.

החינוך החרדי מציג גם הוא מגמת שיפור עקבית: שיעור הזכאות לבגרות עלה מ-26.2% בשנת תשפ"ג ל-26.7% בשנת תשפ"ד. בהשוואה לעשור האחרון, מדובר בעלייה של יותר מ-8%, לעומת 18.6% בלבד בשנת תשע"ה.

בגרויות מצטיינות: המגזר הערבי ממשיך להוביל

שיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ-12.4% בשנת תשפ"ג ל-13.1% בשנת תשפ"ד – 16,538 תלמידים מצטיינים. ברשימת בתי הספר עם אחוז הזכאות הגבוה ביותר, בתי ספר ערביים ממשיכים להוביל. בית הספר אלבשאאר בסח'נין מוביל עם 81.9% זכאות מצטיינת, ואחריו בית הספר אלקאסמי בבאקה אל-גרביה עם 75%. רק במקום השלישי מופיע הנדסאים הרצליה, עם 74.2%.

מתוך עשרת בתי הספר המובילים בבגרויות מצטיינות, חמישה משתייכים למגזר הערבי, המשך למגמה של מצוינות גוברת במגזר זה.

מה קורה בבתי הספר עם 0% אחוזי זכאות לבגרות?

למרות השיפור הכללי, נתוני הלימוד ברמה גבוהה חושפים פערים משמעותיים. שיעור הזכאים ל-5 יחידות מתמטיקה ירד קלות מ-16.2% ל-16.0%, ואילו באנגלית חלה עלייה מ-46.2% ל-46.8%.

בראש רשימת בתי הספר עם אחוז הזכאות הגבוה ביותר ל-5 יחידות מתמטיקה מופיע בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא, עם 93.8% זכאות – נתון יוצא דופן. אחריו הנדסאים הרצליה עם 83.9%, וישיבה תיכונית תורה ומדע בירושלים עם 78.9%.

פרסומת

אולם ד"ר אייל בר חיים, מרצה בכיר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר בפורום ארלוזורוב, מעלה תמונה מורכבת יותר. "הרשימות המעניינות ביותר הן אלו שמציגות את בתי הספר עם 0% בתחומים מסוימים, לדוגמה 0% זכאות לבגרות 5 יחידות", הוא אומר. "ברור שהרבה מבתי הספר האלו יהיו בתי ספר לנוער בסיכון. אלו בתי ספר שההישגים שלהם צריכים להימדד בנפרד".

בר חיים מציין דוגמה: "מפתן טמרה, שמופיע ברשימה האדומה כבית ספר עם אחוז נמוך של זכאות לבגרות, צריך לקבל, ואם אני לא טועה גם קיבל, פרס על זכאות מאוד גבוהה לבגרות – נדיר שבתי ספר בפיקוח התמ"ת מצליחים להביא ילדים לבגרות, אבל אצלו מדובר באחוז גבוה מאוד – 20%".

כשמורידים את בתי הספר לנוער בסיכון מהחישוב, מתגלה ממצא מפתיע. "בעוד שעיקר המוסדות ללא בגרות 5 יח"ל במתמטיקה הם חרדים (57 אחוז), אחוז בתי הספר הלא מגישים המשתייכים לממ"ד הוא יחסית גבוה יותר מהממלכתי העברי הלא דתי", מסביר בר חיים.

בית ספר אלבשאאר למדעים בסחנין
בית ספר אלבשאאר למדעים בסחנין | צילום: מנהל אמיר חאג'
פרסומת

פריפריה מול מרכז: קושי בגיוס מורים

בר חיים מצביע על פער נוסף בין המרכז לפריפריה: "יש פער מאוד ברור בגודל הכיתות בין המרכז והפריפריה לטובת הפריפריה. מלבד העובדה שהרפורמה לצמצום גודל הכיתות מיושמת באופן דיפרנציאלי, יש כאן גם עדות לקושי בגיוס מורים באזורים חזקים – השכר הנמוך לא מאפשר למורים חיים במרכז הארץ".

הנתונים שפרסם משרד החינוך כוללים גם נתוני שקיפות תקציבית, המעידים על תקצוב דיפרנציאלי משמעותי. תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב-20% יותר. בממוצע, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב ב-26,045 שקלים לעומת 22,047 שקלים בלבד במחוז המרכז.

תלמידים מהחמישונים החלשים מתוקצבים ב-26% יותר: ביסודי – 26,385 שקלים לעומת 20,906 שקלים בחמישון החזק, ובחטיבת הביניים – 29,342 שקלים לעומת 23,369 שקלים.

העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר – 24,177 שקלים לעומת 23,650 שקלים במגזר היהודי. בחטיבה העליונה, שיעור השינוי בשנים האחרונות (מתשע"ט לתשפ"ד) גבוה ב-14% לטובת המגזר הערבי.

אחד מבתי הספר שרשם זינוק מרשים בשיעור הזכאות לבגרות – מ־43% ל־77% – הוא בית הספר עתיד אלפורעה. ההצלחה היא תוצאה של שורה של צעדים משמעותיים, ובהם מאבק בנשירה, מענה פרטני לכל תלמיד, השקעה במקצועות הטכנולוגיים והרחבת שעות התגבור.

מנהל בית הספר מר מוסא אלחמאיסה מציין: “אני מודה לרשת החינוך עתיד על ההכוונה וההשקעה במקצועות הליבה, במיוחד במתמטיקה ובאנגלית. בזכות שיתוף הפעולה הזה הצלחנו להביא את התלמידים להישגים גבוהים". למרות אתגרים קיימים, כמו בעיות מבניות והפסקות חשמל, בבית הספר שומרים על אופטימיות: “אנחנו עם הפנים קדימה, ובטוחים שבתום השנה הקרובה נחצה את רף ה־80%".

פרסומת

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, אמר כי "מאחורי המספרים האלה עומדת מציאות אנושית של עבודה יומיומית בשטח. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד, אלא גם התקדמה".