מה שההורים האלה נותנים לילדים לימי הולדת הוא מדהים

עבור ג'וליה זבורובסקי-קספר ובעלה פיל, ימי הולדת מעולם לא היו עניין של מציאת המתנה הגדולה ביותר או הצעצוע הכי חדש. לפני שנים הם קיבלו החלטה שנעשתה מאז למתנה המשמעותית ביותר שהם יכולים לתת לילדיהם, דורי בת ה-10 וג'ורדן בן ה-6: יום שלם שמוקדש להם.

החיים העמוסים והקריירות התובעניות של השניים מושכים אותם לא פעם לכיוונים שונים, ולכן הם רצו ליצור מיום ההולדת הפסקה מהשגרה. פעם בשנה, לכל אחד מהילדים יש יום שבו הוא מקבל את מלוא תשומת הלב של הוריו, וגם את החופש לעשות אותו בדיוק כפי שהוא רוצה. "אני חושבת שהמסורת הזאת משלבת גם זמן ביחד וגם חוויות, אז זה הטוב משני העולמות", מספרת ג'וליה.

המסורת המשפחתית התחילה ב-2016, ביום הולדתה הראשון של דורי. זמן קצר קודם לכן פיל הקים חברה משלו, ושעות העבודה שלו הלכו והתארכו. במקום להתמקד בצעצוע או במתנה שאפשר לקנות, ג'וליה אמרה לו שהמתנה הגדולה ביותר שיוכל לתת לבתם היא פשוט להיות שם. ההחלטה הזאת הפכה למסורת יום הולדת שמבוססת על יצירת זיכרונות משותפים במקום על קניית חפצים.

עם השנים, המסורת השתנתה יחד עם הילדים. כשהיו קטנים, ג'וליה ופיל היו מתכננים עבורם ימים פשוטים: פנקייקים במסעדה אהובה, אחר צהריים בפארק או יום בחוף הים עבור ג'ורדן, שנולד בקיץ. היום כבר אין צורך שההורים יתכננו – הילד שחוגג הוא זה שמחליט איך ייראה היום שלו. בשנה שעברה, למשל, ג'ורדן ביקש נקניקיות לארוחת הצהריים וגם לארוחת הערב. "וזה בדיוק מה שאכלנו", אומרת ג'וליה. "הוא עדיין מדבר על זה". בשנים אחרות הילדים בחרו לצאת לקניות, לבקר בגן החיות או באקווריום, וכשהמשפחה התגוררה בניו יורק הם אפילו הלכו יחד למופע בברודוויי.

"אני חושבת שלהיות אלה שמתכננים את היום המיוחד שלהם מרגש אותם מאוד, כי זה נותן להם עצמאות והזדמנות לחשוב בדיוק על מה שהם חושבים שיהיה כיף", אומרת ג'וליה. ואז הגיע הילד השני. לידתו של ג'ורדן העניקה למסורת משמעות נוספת. ג'וליה, שהייתה בת יחידה בעצמה, לא הכירה לפני האימהות את הדינמיקה המיוחדת בין אחים. אחרי שנעשתה לאם לשניים היא הבינה עד כמה נדיר יכול להיות הזמן שבו הורה נמצא לבד עם ילד אחד.

לכן ביום ההולדת, הילד שחוגג מבלה עם שני הוריו לבדו. רק בערב המשפחה כולה מתאחדת לארוחת ערב. "דורי גדולה מג'ורדן בארבע שנים, אז היו לי הרבה זמנים רק איתה, רק כשג'ורדן נולד הבנתי איזו פריווילגיה זאת", מודה ג'וליה. "הזמן עם הילדים שלי הוא המתנה הכי טובה בשבילי".

ג'וליה מספרת שלפעמים נדמה לה שרק אתמול היא ופיל הביאו את דורי הביתה מבית החולים, וכעת היא כבר מתכוננת להתחיל חטיבת ביניים. ג'ורדן גדל לא פחות מהר, וככל שלוחות הזמנים שלהם מתמלאים בבית הספר, בספורט ובימי הולדת של חברים, הזמן המשפחתי בלי הפרעות הופך נדיר יותר. "ככל שהם מתבגרים, הם צריכים אותך בדרכים שונות, וזה מרגיש גם מדהים וגם קשה כשהם נעשים עצמאיים יותר", היא אומרת. "יש לנו באמת מזל ששניהם עדיין אוהבים את הזמן המשפחתי שלנו יותר מכל דבר אחר". הפעילויות עצמן אולי משתנות משנה לשנה, אבל עבור ג'וליה ופיל המסר נשאר אותו מסר: ביום אחד בשנה, הם עוצרים הכל בשביל ילד אחד. "אני מקווה שכשהם יסתכלו לאחור הם ירגישו אהובים ושחגגו אותם", אומרת ג'וליה. "מבחינתי זה לא קשור למה שאנחנו עושים, אלא לכך שהם יודעים שאנחנו מפנים את כל היום רק בשבילם".